ביקורת ספרותית על עולם חדש מופלא מאת אלדוס האקסלי
ספר טוב

---

ספר המדע הבדיוני הנבואי ביותר של המאה העשרים. ספר שקשה לקרוא ולהישאר שמח וטוב לב. הוא נכתב לפני כמעט מאה שנה, אבל הוא הולך ונעשה רלוונטי יותר מיום ליום. אלדוס האקסלי כתב את עולם חדש מופלא בשנת 1931 (ראה אור ב- 1932 ), כשהקומוניזם והפשיזם כבר התבססו בברית המועצות ובאיטליה, כשהנאציזם עמד לתפוס את השלטון בגרמניה, כשיפן המיליטריסטית יצאה למלחמת כיבוש בסין, וכשהעולם כולו היה נתון בשפל כלכלי עמוק. ובכל זאת הוא הצליח לראות מבעד לכל העננים השחורים, ולחזות חברה אנושית עתידית ללא מלחמות, ללא רעב וללא מגפות, שבה כולם נהנים משלווה, משגשוג ומבריאות, מסקס חופשי, מסמים ומרוקנרול. הערך העליון בחברה הזו הוא האושר, והיא מושתתת על ההבנה שבני אדם הם אלגוריתמים ביוכימיים, שהמדע יכול לפצח אותם, ושאז אפשר יהיה להשתמש בפלאי הטכנולוגיה כדי לתמרן ולעצב אותם - אותנו - מחדש.
בעולם החדש והמופלא שהאקסלי חזה, ממשלת העולם משתמשת בביוטכנולוגיה ובתכנון מרכזי כדי לוודא שכולם תמיד יהיו מרוצים, ושלאף אחד לא תהיה סיבה למרוד. לכן, אין שום צורך במשטרה חשאית או במחנות ריכוז. אין צורך להגיע למחוזות האלימים של הדיסטופיה המפחידה שחזה ג'ורג' אורוול בספר 1984. אדרבא, טענתו היסודית של האקסלי היא שאפשר לשלוט באנשים בבטחה רבה יותר בעזרת אהבה והנאה מאשר בעזרת פחד ואלימות.
כשקוראים היום את 1984, ברור שאורוול מתאר סיוט, והשאלה היחידה: שהקוראים שואלים את עצמם היא: "מה צריך לעשות כדי למנוע מהסיוט הזה להתממש?" לעומת זאת, עולם חדש מופלא הוא אתגר רגשי ואינטלקטואלי קשה: בהרבה, כי לא לגמרי ברור שמדובר בסיוט. העולם שלו ומשגשג, וכולם מרוצים כל הזמן. מה רע בזה?



(מכאן: זהירות ספויילר !!!)
האקסלי מתעמת עם השאלה הזו ישירות בסצנת השיא של הספר: המפגש בין מוסטפא מונד, המפקח הכללי על אזור מערב אירופה בממשלת העולם, לבין ג'והן הפרא, שנולד וגדל בשמורה אינדיאנית בניו מקסיקו, ושהוא האדם היחיד בלונדון (מלבד מוסטפא) שעדיין יודע משהו על שייקספיר ועל אלוהים. כשג'והן הפרא מעודד את תושבי לונדון למרוד נגד המערכת ששולטת בהם, הם אדישים לגמרי לקריאתו, אבל המשטרה עוצרת אותו ומביאה אותו לפגישה עם מוסטפא מונד. המפקח משוחח עם ג'והן באריכות ובנועם, ומציע שאם ג'והן מתעקש לבעוט בהישגי התרבות האנושית, אז שפשוט יעזוב לאיזה מקום שומם ויחיה כנזיר. בתגובה, ג'והן מטיל ספק בערכים העומדים בבסיס הסדר העולמי, ומאשים את הממשלה העולמית שבמרדף שלה אחרי האושר, היא חיסלה לא רק את האמת ואת היופי, אלא גם את כל מה שאצילי והרואי בחיים:
"ידידי הצעיר והיקר," אמר מוסטפא מונד, "הציוויליזציה אין לה שום צורך באצילות ובהרואיות. הדברים הללו אינם אלא סימנים לחוסר יעילות פוליטי. בחברה מאורגנת כהלכה, כגון זו שלנו, אין לאנשים שעת כושר להיות נאצלים והרואיים. התנאים החברתיים חייבים להיעשות בלתי יציבים לחלוטין בטרם תזדמן שעת כושר שכזאת. במקום שבו מתחוללות מלחמות, במקום שבו תמצא נאמנויות חצויות, במקום שבו תיתקל בפיתויים שעליך לעמוד בהם, במקום שבו יש לך מושאי אהבה שברצונך להילחם למענם או לגונן עליהם -- במקום שכזה יש כמובן טעם כלשהו באצילות ובהרואיות.
אבל כיום אין שום מלחמות. מאמץ רב מושקע בכך שלא תאהב מישהו יתר על המידה. אין שום קיום לנאמנות חצויה; מתנים אותך כך שעל כורחך אתה נמצא עושה מה שחייב אתה לעשות. ומה שהנך חייב לעשות הוא בעיקרו של דבר כה נעים, כה רבים מדחפיך הטבעיים זוכים ביד חופשית, עד שאין שום פיתויים שעליך לעמוד בהם. ואם אתרע המזל ואיכשהו אירע לך משהו בלתי נעים, הרי תמיד תעמוד לרשותך הסומא [סם פסיכדלי רב עוצמה ובלתי מזיק], שתעניק לך חופשה מהנה מן העובדות. ותמיד תוכל להשתמש בסומא כדי לשכך את כעסך לפייס אותך עם אויביך, לעשותך סובלני ובעל כושר עמידה. בעבר יכולת להגיע לכך רק במאמצים גדולים ואחרי שנים רבות של הכשרה מוסרית קשה. כיום די לך לבלוע שתיים שלוש כמוסות של חצי גרם, וזהו זה..." (מישהו חושב אולי על פרוזק\ציפרלקס [יוספוס])

ובנימה אישית:
הגעתי לספר הזה בעקבות סדרת הרצאות על היסטוריה עולמית של פרופ' יובל נוח הררי שפורסמה ביוטיוב (בזמנו, בשנת 2011 הוא סיפר לסטודנטים באונ' העברית שהולך לצאת ספר שיכיל את חומר הקורס, לימים רב המכר הנהדר "קיצור תולדות האנושות"), במהלך ההרצאות הפרופסור הזכיר את הספר הזה מספר פעמים כספר משמעותי. אז החלטתי שאני חייב לקרוא את הספר הזה יום אחד. סיימתי את "עולם חדש מופלא" בסוף 2018 וזמן רב חשבתי על הביקורת שאוסיף כאן באתר סימניה. היום כשאני לקראת סיום ספרו השלישי של ינ"ה, מצאתי את הניסוח המתאים ביותר לביקורת (רמז: הפרופסור עזר לי).

הערת שוליים:
המחבר אלדוס האקסלי הוא נכדו של הביולוג תומאס האקסלי ביולוג אנגלי שנודע בכינויו "הבולדוג של דרווין", על שום הגנתו העיקשת על תאוריית האבולוציה. ובכך, "בקשרי משפחה" אני מחבר את הביקורת הזאת שלי לספר אחר שבקרתי "הגן האנוכי" שקשור בעבותות לתורת האבולוציה של דרווין. הסיבה שנתתי 4 כוכבים בלבד לספר זה, כי אני שומר את ה- 5 כוכבים לספר החשוב ביותר שהוא "הגן האנוכי".

» ביקורות נוספות של יוספוס
» ביקורות נוספות על עולם חדש מופלא