ביקורת ספרותית על 1984 - ספריה לעם #154 מאת ג'ורג' אורוול
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 באוגוסט, 2017
ע"י ~פנדה~


"1984" השאיר אותי עם הרבה שאלות, אז רציתי להתנצל מראש על כל השאלות הרטוריות שלי:)



--
כבר שנים שאני שומעת על הספר הזה.
אומרים שזה ספר חובה, ספר מטלטל ועדכני באופן מבעית - יצירת מופת.
רציתי לקרוא אותו די הרבה זמן, כמה שנים אפילו, ואז הגיעה ההזדמנות - זה היה הרומן שקראנו בשיעור ספרות של כיתה י'. המורה שיבחה והיללה אותו (כמו רבים לפניה), סיפרה כמה שהספר והקונספט שלו מצמררים ומתחברים למציאות של היום וביקשה מאיתנו להביא אותו לשיעור הבא. (אולי פה הייתי צריכה לחשוד, כי המורה שלי לספרות כל כך נוראית שהיא הוציאה לי את החשק לקרוא ספרים עד החופש הגדול.)
בכל הכנות? לא התחברתי.
אני כן מעריכה אותו כיצירה כתובה. "1984" הוא אבן דרך בז'אנר הדיסטופי, העלילה שלו מצוינת, וה*ספוילר*טוויסט שטמון כולו במשפט האחרון של הספר הוא אחד מנקודות המפנה הכי מעניינות שנתקלתי בהן.
אבל זה ספר קשה.
בהתחלה חשבתי שאולי זה התרגום. קראתי אותו קודם בעברית בשביל המורה בספרות, ומצאתי את עצמי קוראת את אותה שורה פעם אחר פעם בלי להפנים אותה. זאת הפעם הראשונה שדבר כזה קרה לי - לרוב אני בולעת ספרים של 400 עמודים בשעתיים. פה נאבקתי לקרוא 10 עמודים בשעה. הנחתי שזאת השפה הגבוהה שמפריעה לי, אולי סתם הגודל של האותיות לא נוח. אולי המתרגם הרס את הזרימה של הסיפור? היה לי כל כך קשה להבין את הספר שנאלצתי לקרוא אותו פעמיים (אמרתי "נאלצתי" על קריאה? הצילו) ועדיין קיבלתי 86, שבספרות - זה ציון בלתי מתקבל על הדעת.
אז בחופש הגדול, אחרי שהתאוששתי מהמורה המבאסת לחלוטין שלי, פתחתי את העותק באנגלית (שקניתי באוקטובר, שבועיים לפני שהודיעו לי שאני חייבת לקרוא את הספר בעברית בשביל להרחיב את אוצר המילים שלי. תסלחי לי באמת, מורה לספרות, על ההעדפה שלי לדבר בשפה של המאה הנוכחית) והתחלתי לקרוא. ושוב הרגשתי את המאבק על כל משפט, כל מילה. מה קרה לספר הזה?


--
אחרי הרבה מחשבה הגעתי למסקנה שזה פשוט אחד מהספרים האיטיים האלה. אתם יודעים למה אני מתכוונת, הספרים האלה שעד שהם מתחילים להיות מעניינים כבר וויתרתם עליהם, והם איפשהו מאחורי המדף, מכוסים באבק?
"1984" התחיל להיות מעניין בשני הפרקים האחרונים. עד שהגעתי לשם אמנם לא יכולתי לוותר, כי הוא חלק מהחומר הנלמד, אבל תיעבתי אותו.


--
אני באמת לא יודעת מה גרם לי לשנוא אותו כל כך - העלילה דווקא די מעניינת, שפה גבוהה היא לא מכשול בשבילי ואני אוהבת ספרי דיסטופיה, במיוחד כאלה שמתארים עולמות כל כך ריאליסטיים (ואמנם המציאות שלנו לא רחוקה משם...)
אולי אם יום אחד יהיה תרגום מעודכן אני אתאהב בספר הזה. אבל אני מסרבת להקשיב לאובריאן. בשבילי, שניים ועוד שניים שווים ארבעה כוכבים. כי אני במצב רוח נדיב.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מושמוש (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
את צודקת! בעבר הספר לא היה נחשב לספר טוב. פופולרי כן.
גלית (לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מה שמחשבות

ודני בר - לא מסכימה, זה מאד רלוונטי ,מה גם שזה המקור לביטוי האח הגדול.
המורה יעלה (לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות - אהבתי את מה שכתבת. ואכן פנדה נשמעת מאוד אינטליגנטית. אם אני מבינה נכון את בתיכון? אם כן הבגרות שיש בדברייך מאוד מרשימה.
שונרא החתול (לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
כתבת יפה אבל לא אהבתי את הלעג שלך לשפה העברית.
דני בר (לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
יש ספרים ישנים שהם קלסיקה בת אלמוות, ויש ספרים שנס ליחם, נדמה לי שזה אחד מהם.
צריך לזכור שהוא יצא לאור ב 1949..ומאז הוא הפך ללא רלוונטי כמעט.
מורי (לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
קודם כל, חובה לציין שאת נשמעת אינטליגנטית מאוד. 1984 הוא ספר מוערך-יתר. אורוול אינו כותב אחיד ולא תמיד הוא מצליח לבטא את רעיונותיו.
היום ברור שהספר קודר מדי. אם פעם אנשים התחבאו בפינה וניסו להמלט משזפונה של המצלמה, היום אנשים מעלים סלפי תחת כל עץ רענן, רק שלא יסתיר את האור.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ