ביקורת ספרותית על מיסטר סקווישי מאת דיוויד פוסטר וואלאס
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 14 בפברואר, 2019
ע"י אור


אף פעם לא חשבתי שאפסיק באמצע ספר של דיוויד פוסטר וואלאס, אבל הנה זה קרה.
הספר מורכב משלושה סיפורים קצרים מערוב ימיו.

הראשון, "הנשמה היא לא נפחיה" עוסק בהכל חוץ מהסיפור המרכזי – ירי במורה שנטרפה דעתו מול ארבעה מתלמידיו. אחד מהם, דובר הסיפור, היה אז ילד עם דמיון פורה, כזה שסחף אותו לדמיין דרך חריצי החלון מגוון מאורעות, כאשר כל חריץ מהווה מין רצועה בקומיקס שבנה לעצמו. אולם באותו יום, הקומיקס עטה גוון אפל. לא ברור האם כמכניזם הגנה או כסיבה למאורע עצמו (סוג של ביצה ותרנגולת). חלומותיו בהקיץ של הדובר, חרצו את גורלו, אולם יתכן שזה נחרץ זה מכבר. גילוי הרוטינה של אביו והותרת חותמה על שניהם היה החלק המעניין ביותר (ואולי היחיד) ביצירה.
ניתן להקביל בין האב ומר ג'ונסון (המורה שנשמתו נחרבה), כמו גם להתפעל מהמחשבה שאיומיו, לא היו אלא תחינה לעזרה בהשמדת השדים שלו עצמו. מוטיבים חוזרים מאפיינים את היצירה (למשל, ההבנה שבשתיקה), אבל אולי עכשיו אני סתם מנתח יתר על המידה.

הסיפור השני, "פילוסופיה וראי הטבע", לא היה אלא ביקורת עמומה על תעשיית היופי המודרנית.

את הסיפור האחרון "מיסטר סקווישי", כבר לא קראתי. אשמח לשנות את דעתי (אם מישהו ימליץ).

וואלאס ניחן באינטלגנציה רגשית ויכולת תיאורית נדירה, אולם, מדובר בוואלאס הדהוי ביותר שקראתי, כזה שעלול לגרום לכל אדם לאבד את גבולותיו.
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אור (לפני חודש)
סוריקטה (לפני חודש)
אני חושבת שמה שיש פה פחות מאשר בספרים האחרים שלו זה הומור. אני לא חושבת שהביקורת שלו עמומה יותר. אולי אפילו להיפך. היא מאד מחודדת ולכן גם מאד מפחידה ולהבדיל מסיפורים כמו משהו כיפי לכאורה, הוא לא מגיש אותה עם חליטת קמומיל. תתמודד, בן אדם. זה מה שהוא אומר. וזה ספר שיש בו דימויים מהטובים שקראתי, גרנדיוזיים, מפגני ראווה פנומנליים, אבל גם עתירי משמעות. ובאופן מוזר, זה אחד הספרים הקוהרנטיים ביותר שקראתי.
ומסתבר שלא כולם חושבים כמוני.
סקאוט (לפני חודש)
כתבת יופי ותמציתי לספר שלא אקרא כי הוא לא הסגנון שלי.
מושמוש (לפני חודש)
הוא נהדר. לא כול מה שכתב. בכול מקרה הוא טוב בהרבה מכול כותב אחר (!). את הספר הזה לא קראתי בגלל שלא הצלחתי לפתוח את הקובץ. העיקר שמשווקים דיגיטלי..
מחשבות (לפני חודש)
ידעתי מראש שלא אתחבר ואפילו לא ניסיתי.
חני (לפני חודש)
לא התחברתי אליו אבל אולי לא קראתי הרבה ממנו בשביל לחרוץ דיעה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ