ביקורת ספרותית על מאחורי ההר מאת מאיה ערד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 בדצמבר, 2016
ע"י בלו-בלו


הפעם הראשונה שבה חגגתי את חג ההודיה האמריקאי היתה דווקא בישראל. התאספנו כל המשפחה בביתה של אחותי, עם תרנגול הודו עשוי כהלכתו ופשטידת בטטות ומרשמלו. אלו היו מתכונים שנוסו בפעם הראשונה, אחרי חיפוש אינטנסיבי ברשת של מתכונים מותאמים לסופר הישראלי. ההתכנסות המוזרה הזו הייתה לכבוד גיסי האמריקאי שחגג בפעם הראשונה בישראל. רצינו לשמח אותו ולגרום לו להרגיש בבית במדינה שהיא כל כך שונה מזו שגדל בה. אפילו אמי הסכימה להצטרף לאחר שהסברנו לה שזה לא ממש חג נוצרי. חשבתי שזה בסדר גמור לי לחגוג חג אחר, אבל האמת היא שזה הרגיש נורא. במיוחד כשהוריו התקשרו לברך לכבוד החג, לא יכולתי שלא לחשוב מה לי ולדבר הזה, שאין בו שום דבר משורשי, ומה בדיוק אחותי הולכת לעשות כשיהיו לה ילדים.

*************

"מאחורי ההר" הוא תרגיל מבריק בספרות בלשית. אל תקחו אותו ברצינות רבה מדי, רומזת ערד בשם הספר. בסך הכל מדובר בקבוצת אנשים שיושבת ומפטפטת את עצמה למוות. המספר, זוהר בר, מרצה מן החוץ לספרות המתמחה בספרות בלשית, מוזמן להרצות בסדרת הרצאות פרטיות בבית חורף מבודד של משפחה עשירה בה מתכנסים משפחה חברים ונספחים לחגוג את חג ההודיה. ההרצאות של זוהר מתכתבות היטב עם עלילת הספר. בהרצאותיו פורש זוהר את עיקרי הספרות הבלשית, מדגים בעיקר על אגאתה כריסטי. בית החורף המבודד המקבץ אליו אנשים שונים עם יחסים טעונים וסודות לקוח במתכוון מספריה של כריסטי. כך גם השם הזהה אותו חולקים זוהר וגרושתו.
האם גם כאן יתרחש רצח? האם יוכל זוהר לפתור את התעלומה כאילו היה הרקול פוארו?

זוהר בר אינו בלש. הוא רק מרצה. וככזה הוא לא אמור לפתור את התעלומה, אלא רק לספק לקורא את האמצעים לפתור אותה. וכך ערד, באמצעות זוהר, מסבירה לקורא ההדיוט את עיקרי התיאוריה של הספרות הבלשית. התמקדות מופרזת באירועים שנדמים בעלי משמעות אך הם מסיח בלבד, טשטוש מידע חשוב באמצעות אזכורו כדרך אגב לצד פרטים טריוויאליים אחרים, נקודת מבט מכוונת שמתארת את האירועים דרך המספר כך שהיא מסתירה עובדות חשובות וגורמת לקורא להאמין בהנחות יסוד שגויות, והמוסכמה של "החשוד הלא־סביר" שמייצר את אפקט ההפתעה בפתרון התעלומה. בין הרצאה להרצאה מתוודע הקורא לפרטים נוספים לגבי הגיבורים, ויש לו אפשרות לתרגל עליהם את מה שלמד בהרצאה. כך בעצם הקורא הוא זה שמצופה ממנו לפתור את התעלומה.

אחרי שהיא נותנת לקורא את עיקרי הז'אנר, ערד שוברת אותם במתכוון. זוהר בר אינו דמות של בלש. הוא לא חכם שמסוגל להסיק מסקנות כמו הרקול פוארו או שרלוק הולמס. הוא גם לא הבלש האנטי גיבור שמעשן ללא הפסקה ונזרק מכל עבודה מסודרת. זוהר הוא מרצה סתמי וחסר ברק שאין בו שום זוהר, והוא הולך בתלם מעבודה בינונית אחת לשניה. אמור להיות רצח ברבע הראשון של הספר? ערד מכניסה ספק רצח ספק מוות טבעי דווקא בחלק האחרון. גם הפתרון של התעלומה אינו סגור, הרבה חוטים נותרים פרומים בכוונה.

נהניתי לקרוא על התיאוריה של הספרות הבלשית. אהבתי את התרגיל האינטלקטואלי שיש בספר הזה. ובכל זאת לא התפתתי לנסות ולפתור את התעלומה. זה הרגיש לי יותר מדי כמו תרגיל ספרותי. כאילו בחלק האחרון של הספר ערד נותנת לי לתרגל את החומר שקראתי קודם, ובסוף אצטרך להיבחן.

חסרון עיקרי מבחינתי בספר הוא הדמויות הממורמרות והמנוכרות שלא מאפשרות לקורא להזדהות איתן ולסלוח להן על חולשותיהן. "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה" כותב טולסטוי. אצל מאיה ערד ניתן לומר שכל המשפחות האומללות דומות זו לזו, ואילו משפחות מאושרות, ואפילו אנשים מאושרים, אין בנמצא כלל. מצד אחד, העובדה שהדמויות כמעט שלא מתפתחות במהלך הספר דווקא מתאימה לז'אנר הבלשי, ומהבחינה הזו הז'אנר תפור על הכתיבה של ערד. מצד שני, הרי הספר לא באמת בלש, והדמויות החמוצות הללו מאפיינות את כל גיבוריה של ערד. מעבר לכך, הרגשתי שדמותו של זוהר בר היא פשוט מחזור של הדמויות ב"שבע מידות רעות" ו-"אמן הסיפור הקצר". שוב המרצה שהיה הבטחה גדולה וכעת הוא הבטחה לשעבר, לאחר שלא הצליח להשיג את המשרה האקדמית הנחשקת באוניברסיטה יוקרתית, והוא מטיל את האחריות לכך על כל העולם ואשתו. כמו בספריה הקודמים של ערד, גם כאן היא מתנכרת לגיבוריה ולא מסמפטת אותם כלל. היא שנונה ואינטלגנטית אך אין בה שום אהדה או חמלה לחולשותיהם. לי זה צורם.

הנושאים הרגשיים והרגישים שעולים בספר לא מטופלים כלל, ואף אחת מהדמויות לא מתייחסת אליהם. מדוע קבוצה של ישראלים שחיים בארה"ב צריכה בכלל לחגוג את חג ההודיה? האם לאחר שהות של כמה עשורים בארה"ב הם עדיין ישראלים?

אחרי כמה שנים אני כבר לא חוגגת את חג ההודיה. הקשר עם אחותי נבלע בסכסוכי ירושה, והיתרון היחיד בכך הוא שאני לא צריכה להיות קוסמופוליטית ולהעמיד פנים שאני נהנית לחגוג חגים שאינם שלי.
ספר מומלץ בסה"כ, בעיקר למי שמתאים לו להפעיל את הראש ולאפסן בבוידם את הרגש.

37 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה חגית! האמת שאין לי מושג אם ישראלים בארה"ב אכן חוגגים ברובם את חג ההודיה. אני מכירה כאלה שכן, וכאלה שלא. גיסי אמריקאי נוצרי אז ודאי שהוא חוגג.
גם הקשר של אחותי היה פעם כזה, וזה באמת נורא עצוב.
חגית (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
בלו-בלו, בשבוע האחרון, הייתי מאוד עמוסה עם החופשה הזו של חנוכה וניסיונות לצלוח אותה ביחד עם הילדים, ולטייל. נכנסתי לאתר מדי פעם, ושלא כהרגלי, הספקתי לקרוא ביקורת אחת או שתיים וזהו.
משום מה, את הביקורת הזו שלך אני קוראת רק כעת.
אולי זה במובן אחר- הדובדבן שנותר לסוף.
אז ראשית, תתחדשי על התמונה הנפלאה (הנפלאות),
ושנית- לגבי הביקורת- קראתי את כולה, אולם, משום מה לא הצלחתי לראות את הדברים שכתבת על הספר, ורק הדברים האישיים שלך והקשר שהיה ואיננו עם אחותך הוא שעדיין מהדהד אצלי בראש.
אולי זה משום שכבר קראתי המון ביקורות על הספר הזה, אולי זה משום שיש לי גיס שחי באמריקה ונשוי שם לבת של ישראלים יורדים, והם לעולם לא חוגגים את חג ההודיה, ואולי כי הקשר שלי עם אחותי הוא קשר של "באש ובמים ובמחלה" והיה לי נורא עצוב לקרוא על הקשר שהיה לך ואיננו עוד.
כך או כך, הביקורת שלך נהדרת.
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
שונרא, תודה רבה על המחמאה! פחות הפריע לי כאן הניכור כלפי הדמויות, ויותר העובדה שהגיבור הראשי ממוחזר.
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
גם אם את לא מצפה למחיאות כפיים תקבלי אותן ממני, ואפילו עם standing ovation, כראוי לביקורת מופתית על ספר שלדעתי לא פשוט לכתוב עליו.
אני בהחלט מזהה את הניכור בדרך בה ערד כותבת את הדמויות שלה, וזו טענה שמושמעת כלפיה לא אחת: היא לא אוהבת את הדמויות שלה.
אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת את ערד (שאותה גיליתי בזכותך, תודה רבה!) היא דווקא הכתיבה הלא חומלת שלה, ההיטפלות לפגמים, הקטנוניות, ההתחשבנות וכל הדפקטים בדמויות שלה. זה הכי מציאותי שיש.
מאיה לא חסה. וטוב שכך.
ושוב, כפיים.
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה רץ! אני מנסה להשיג את החצי הקטנצ'יק...
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה רויטל! הן רבו תור מי להיות בתמונה אז שמתי את שתיהן...
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה חני, וחג שמח גם לך!
רץ (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
בלו בלו - מקסים, בדיוק כעת אני מסדיר רכוש, אני לוקח את החצי הקטנציק, לפחות אני לא רב...
רויטל ק. (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
ועכשיו אני רואה את התמונות...
יפהפיות!:-)
חני (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
סקירה מהנה בלו ..והדמיות של ערד תמיד מאוד מתוסבכות. חג חנוכה נפלא ומואר...
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה מיכל! הן רבו א מי אשים בתמונה אז שמתי את שתיהן...
מיכל (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
ביקורת מקסימה ותמונה יפיפייה!!
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה לך לי יניני. תהני!
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה נתי. הכי אהבתי את שבע מידות רעות.
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה דני בר.
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה יעל! אני כאמור ממליצה. הקריאה בספר מאוד מהנה.
ותודה על המחמאה על התמונות.
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה קצר ולעניין!
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה רויטל. במחשבה שניה אני מסכימה איתך. יש כאן אפשרות לאושר לזוהר. פשוט הדמות כל כך זהה שכבר השלכתי עליה מספרים קודמים.
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה צב!
לי יניני (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
כתבת יפה. קבלתי אותו ביום שישי מאחותי. הוא ממתין לתורו. תדוה
נתי ק. (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
מסכימה עם הרבה נקודות שהעלת. בעיניי, הספר הזה היה הכי פחות מהנה מכל ספריה...
דני בר (לפני שנתיים ו-1 חודשים)

ביקורת טובה ששכר בצידה- להכיר קצת יותר את הצד של כותבת הביקורת.
yaelhar (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
ביקורת מצויינת.
בסוף אקרא את הספר הזה - למרות שאני נרתעת מספריה - בזכות כל כך הרבה ביקורות טובות כאן.

בלי קשר ואולי עם - אהבתי את התמונה החדשה. יפות ביותר.
קצר ולעניין (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
ביקורת יוצאת מן הכלל טובה. מזדהה עם כל מילה.
רויטל ק. (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
ביקורת נהדרת.
אני חשבתי שדווקא בספר הזה, באופן יחסי, היא הפגינה יותר חמלה כלפי הדמות הראשית, ואפילו סיכוי לאושר.
אבל נכון שהדמויות שלה חוזרות על עצמן ומזכירות זו את זו.
(לפני שנתיים ו-1 חודשים)
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
שאולי - לעניות דעתי כאשר מגיבים לביקורת של מישהו אחר מן הנימוס להתייחס לביקורת עצמה. הצחקת אותי עם הצפיה למחיאות כפיים.
צב השעה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
ביקורת מצוינת! ואני לא התבלבלתי בכלל...
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
מחשבות - למה מבולבל?
מחשבות (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
כתבת היטב ולכן יצאתי מבולבל.
(לפני שנתיים ו-1 חודשים)
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
שאולי - אתה מוזמן לכתוב ביקורת משלך. זו הביקורת שלי - היא סובייקטיבית ולא חייבים להסכים איתה.
אפרתי (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
קראת אותו שאולי? הוא ספר מרתק. ממש לא כמו שהגדרת אותו.
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה מסמר עקרב!
(לפני שנתיים ו-1 חודשים)
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
כמה נעים לכתוב זאת כל פעם מחדש: את כותבת נפלא! "ספר מומלץ, בעיקר למי שמתאים לו להפעיל את הראש ולאפסן בבוידם את הרגש" - הגדרה קולעת. אני עצמי יישמתי אותה ונהניתי מאוד מהספר.
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אפרתי - תודה תודה תודה! אני לא בטוחה שהיא תשמח, אבל בטוח שהיא לא צריכה אותי כדי למכור...

אכן, גם אותי זה מדכדך, הרבה מעבר למה שחשבתי.
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה לך אירית
אפרתי (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
מקסים, מקסים, מקסים! אני בטוחה שמאיה ערד תשמח מאוד מאוד לקרוא את הביקורת הנפלאה הזאת!
בביקורת שלי על הספר התייחסתי לעניין חג ההודיה בהרחבה. אותי העניין דכדך מאוד.
אירית (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
כמה יפה כתבת . תודה לך .





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ