הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 במאי, 2021
ע"י בלו-בלו
ע"י בלו-בלו
השנה האחרונה דרדרה באופן משמעותי את הסטייל שלי. לא שקודם הייתי חובבת אופנה, אבל לפחות הייתי לבושה ביותר מטישרט מהוה ומכנסי טרנינג. תוסיפו לזה התקף אלרגיה שלא מאפשר לי ללבוש בגד שלא נופל ממני וקבלו את הסטייל הנוכחי המופלא שלי. סגנון הלבוש המסמורטט מתמזג להפליא עם נפשי הדהויה. העולם החליט, כך נראה, שהקורונה נעלמה. לצערי, אני כרגיל באיחור לא אופנתי בעליל. הגדולה שלי בקבוצת סיכון, אבל לא מספיק. רופא המשפחה איחר ביום אחד בהגשת הבקשה לחיסון מוקדם לילדים, וביום המחרת הוצאה ילדתי באופן רשמי מקבוצות הסיכון. רק שהוירוס לא יודע את זה. כך אנחנו נאלצים להמשיך ולהסתגר בבית, בעוד העולם יוצא לחופשי. הבנות עדיין לא בבית הספר, קיבלתי אישור מיוחד מהעבודה להישאר בבית ולהתלבש כהומלסית.
הסגר הכפוי הדביק את הקטנה שלי למסכים. מסתבר שגידלתי גיימרית. היא משחקת בכל מני שרתים עם אנשים מכל העולם, מורידה אפליקציות, משתפת, מייעצת. אחת ההתקנות חייבה אותה לפתוח חשבון ג'מייל. היא ניסתה שם משתמש סטנדרטי, כזה הכולל שם משפחה ושם פרטי. "אמא, השם שלי תפוס!" היא הודיעה לי. מי יכול היה לקחת לי את השם ועוד לכתוב אותו נכון כמו בגרמנית?" זה באמת היה מוזר. גיגלנו, וכך מצאנו שהשם של הקטנה שלי אכן תפוס, וגם מצאנו את הספר הזה של בעלת השם. זה באמת כבר היה יותר מדי. הקטנה שלי, ששמה בביקורות שלי תמיד היה "קרילך" משום שהייתה מביאה לי ספרים, דוחפת אותם בפרצופי ודורשת "קרילך!", מלאת סטייל, אבל לא כזה שכותבת הספר התכוונה אליו. מה שמעניין אותה בבגדים הם שיהיו רחבים ונוחים ולא יפריעו לה בתחביבי הספורט השונים שלה, שכרגע מתמקדים בקיר הטיפוס שבנינו בבית אחרי הסגר הראשון. מכיוון ש"בגדי בנות" לא מאפשרים לה את חופש התנועה שהיא אוהבת, אני קונה לה "בגדי בנים". "זה ממש לא פייר שמישהי לקחה לי את השם וגם כתבה ספר בנושא שאני הכי שונאת! זה בכלל לא חשוב מה לובשים. בנות שקוראות את הספר רק ימשיכו לחשוב שהן חייבות להתלבש יפה."
אז אני כותבת את הביקורת הזו. "סטייל משלך" זה חשוב, בתנאי שהוא כולל את החופש ללבוש מה שאתם רוצים ולעשות מה שאתם בוחרים.
מצחיק לחזור לכתוב כאן ביקורת דווקא על ספר בנושא הזה, במיוחד שקראתי כל כך הרבה בתקופה האחרונה ולא הצלחתי לכתוב ביקורת על כלום.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Mira
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
בלו-בלו כתבת יפה, ומסכימה עם הבת שלך למה יש "בגדי בנות" "בגדי בנים" דווקא של הבנים טיפה רחבים יותר ונוחים יותר, ואפשר לזוז איתם....
וטוב שחזרת ואשמח לעוד ביקורות. |
|
|
בלו-בלו
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
כנראה עמיחי. למרות שבמינון הנוכחי זה כבר נמאס.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
תודה רויטל. מצחיק. בתי היתה שמחה להכיר :-)
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
ראובן, הלואי שאתה צודק.
ככלל, בלי קשר לקורונה, אני עובדת חלק מהבית וחלק לא, והייתי מעדיפה לעבוד הרבה יותר מהבית (רק לא שהילדים נמצאים וצריך לדאוג שילמדו...)
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
תודה סקאוט
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
אלון, חשבתי עליכם בזמן הזה.
ודאי שבדקתי לגבי הסיכון.התשובה לא חד משמעית. אכן ילדים קטנים הרבה פחות בסיכון מעצם היותם ילדים, אבל זה כבר לא נכון לגבי נוער. בכל מקרה סוכרת הייתה אחד הקריטריונים לועדת חריגים בגלל מחקרים, אלא שיום אחד פשוט הוצאה מהקריטריונים ללא הסבר (יש לי מסמך של איגוד רופאי הילדים שמפרט סוכרת כסיכון).
בכל מקרה נראה שהחיסון יאושר בכל מקרה לבני 12+ ואז נוכל סוף סוף לנשום. |
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
"להישאר בבית ולהתלבש כהומלסית". וואלה, יש לך מזל.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
מכירה עוד משהי בשם הזה... :-)
נהנתי לקרוא. |
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
לי נראה שהמגפה הזו תשנה את העולם גם אם כל אוכלוסייתו תחוסן.
(מה שברור שלא יקרה בגלל דעות קדומות ו'עקרונות'). אנשים יעברו לעבוד מהבית (כמוני בערך 15 שנה חוץ מנסיבות מחייבות),יצרכו יותר תרבות מהבית. |
|
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
יפה מאוד.
בריאות לבתך. אומנם אני חיה עם ההורים ואין לי ילדים משלי עדיין אבל אני מבינה את החשש שלך כי שני הוריי סוכרתיים וחולים במחלות כרוניות אחרות ויש גם סבתא שהיא בקבוצת סיכון. כך שלהתחסן היה רק עניין של זמן מבחינתנו. חבל שאי אפשר לסמן לייק. מגיע לך. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
מזדהה מאוד. עד לאחרונה גם אנחנו היינו סגורים בבית עם ארבעת הילדים. כשהעולם חזר לעצמו, אנחנו עדיין מאחרים.
מצד שני, הצלחנו לקבל אישור מוועדת חריגים ולחסן את יהלי ואחיו בן ה-12. להגיד שאנחנו ממש אקסטטיים מרוב חופש עכשיו? לא ממש. מצד שני, הסיכון כרגע בחוץ, גם לקבוצות הסיכון, מבחינת קורונה, הוא זניח לחלוטין. מהבדיקות שעשיתי, העובדה שהילדים הם ילדים מזכה אותם בנקודת חוזק אל מול הקורונה הרבה יותר מאשר נקודות החובה של היותם בקבוצת סיכון כזו או אחרת, ולמעשה אינם נמצאים בסיכון משמעותי מקורונה, לפחות בשלב הזה. סופר לי שוב ושוב איך אפילו ילדים מדוכאי חיסון, עם מחלות ריאתיות דרמטיות שחלו בקורונה - חלו והבריאו ללא בעיה מיוחדת. אל תתפסי אותי במילה אבל זה נכון גם לגבי ילדים סוכרתיים. ממליץ לך מאוד לבדוק עם הרופאים אם הסיכון הוא אמיתי.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
תודה האופה בתלתלים!
זה תלוי מה קוראים...
יצא לי לקרוא המון ספרים שהם ממש סתם, פשוט כדאי לשקוע בהם. |
|
|
בלו-בלו
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה חני!
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
תודה ראובן.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה יעל.
חשבתי שהבעיה אצליח ניסיתי לתת לייקים ולא הצליח. |
|
|
האופה בתלתלים
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
נהניתי לקרוא ונהנית לראות אותך כאן!
מזדהה עם עניין ה"הרבה קריאה מעט ביקורות" אבל הי, עדיף לקרוא הרבה ולבקר מעט מאשר להפך. או משהו כזה. |
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
תודה בלו יקרה ומרגשת
שתמיד החיים יעטירו עליך רק טוב...
|
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
יפה, קבלי לייק וירטואלי. כשיחזרו אוסיף אותו.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
בדיוק כשמגיעה ביקורת שאני רוצה מאד לציין בלייק
(וגם להוסיף "ברוך שובך" ו"אנא, הישארי" במלים) יש תקלה באגף הלייקים... בכל אופן אהבתי את הביקורת. קראתי את הספר והתרשמתי בכישרון שבכתיבה על נושא בנאלי, באופן שנראה כאילו הכותב/ת המציאה אותו... והנה - המון מלים שאפשר היה לחסוך אם היה אפשר להוסיף לייק. |
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
