ביקורת ספרותית על מאחורי ההר מאת מאיה ערד
ספר בסדר

---

צבוטותי וקוצותי הלכו לים.
קוצותי טבע.
מי נשאר?
צבוטותי.


גיחי גיחי.


סליחה, אבל 'מי נשאר?' זו ממש לא השאלה.
השאלה הנכונה והמתבקשת היא: מי הפסיכופת שהמציא את הסיפור הזה?
זה מה שמעניין אותו? מי נשאר?
יש אלף שאלות אחרות שקודמות לשאלה הזו.

האם הם הלכו-הלכו, כלומר ברגל? האם זה אומר שיש להם דירה קרוב לים? מה יהיה איתה עכשיו? האם צבוטותי יוכל לשאת בדמי השכירות לבדו? למה קוצותי טבע? האם הוא טבע באופן טבעי? האם זה היה חוף לא מוכרז? האם הייתה שביתת מצילים? האם הקיץ כבר הגיע אבל המצילים עדיין נמו את שנת החורף? האם הוא למד שחייה בהתכתבות אצל מציל ידוע? האם החזאים טעו בתחזית והים היה גבה גלים וגבה קורבנות? האם הוזרמו שפכים לים וקוצותי נחנק מהסירחון? האם הכבל התת ימי של התוכי התלפף סביבו ומשך אותו למצולות? האם צבוטותי עזר לו? האם צבוטותי עזר לו לטבוע? האם האלכוהול שהם קנו בפיצוציה בדרך לים כבר נצרך? האם יש קשר לצעקות שנשמעו מביתם בלילה הקודם? האם הם קרובים של שקע ותקע? האם הם זכר ונקבה? מי הזכר ומי הנקבה? האם הוא היה טובע גם בחופים של משמר המפרץ? ואם כן, האם זה היה קורה בהילוך איטי? ואיפה לעזאזל הייתה החסקה של שלמה ארצי?


רואים? כמעט כל דבר הוא תעלומה.
או בעל פוטנציאל להיות תעלומה. בעיקר אם יש לך suspicious minds
על תעלומות נכתבו אינספור ספרים.
מאיה ערד מנסה להשליט קצת סדר ולהכניס מתודיקה בספרים אלו.


יובי ויולי התחתנו.
צריך לומר את זה: השמות מצחיקים עד כדי גיחוך. יש בהם מן הקונדסות וזו בבירור הרמה להנחתה מצד מאיה ערד.
אז הנה: יובי ויולי נשמעים יותר כמו שמשון ויובב, בזיק ויויו, אבוט וקוסטלו, השמן והרזה וצבוטותי וקוצותי מיודעינו, ופחות כמו אמנון ותמר, שמשון ודלילה, דויד ויהונתן או אסי ורותם.

אבל הבה נחזור ליובי ויולי.
יובי ויולי, כאמור, התחתנו. הם התחתנו לפני שהספר התחיל. וכמעט כמו בכל ספריה של מאיה ערד מדובר ביורדים שגרים בקליפורניה.
יובי הוא מלייאן ש-literally מוציא כסף מהאדמה ויולי היא יפהפייה קרה ואף אנטיפתית במקצת הצעירה מיובי בכמה שנים טובות. כמה? בואו נגיד שאילו פער הגילאים ביניהם היה הפוך היא הייתה נקראת קוגרית. אבל בגלל שהוא לא הפוך ובגלל שיובי הוא מלייאן אפשר לומר שלשונות רעות יאמרו שהוא סוג של sugar daddy.
ליולי היה קשר מסויים לאורנה, שהיא אשתו הראשונה והמנוחה של יובי. איזה קשר? בואו נגיד שכמעט כמו הקשר של וודי אלן והבת המאומצת של בת זוגו לשעבר.
יש להם (למעשה ליובי, אבל לא צריך להיות קטנוניים) בקתת נופש גדולה (בקתן וקרש אבל מרווחת ומפוארת) בהרי הסיירה המושלגים. לבקתה המבודדת והמרוחקת התנקזו (מי ברכב מי ברכב מפואר יותר ומי בטרמפים) חבורה של יורדים ישראליים לרגל Thanks Giving. על מה יש להם להודות? כמובן על כך שיש להם חבר מלייאן שמזמין אותם לבקתה הציורית שלו.
בתכלס - אם תשאלו אותי - האירוח, התקרובת וסידורי השינה דווקא לא היו מי-יודע-מה. ב-Trip Advisor הייתי נותנת להם 2 כוכבים. בלחץ.
ה-entertainment של ההתכנסות החגיגית הוא זוהר בר, מרצה לספרות שהוזמן כדי לחלוק איתם את ידיעותיו הרבות אודות ספרות בלשית. וגם לו יש כמה issues משפחתיים משל עצמו.




ופתאום...








רצח!








האמנם?
מזל שיש לנו ולהם את זוהר בר שיגלה אם כן או לא.


התואר שמצאתי למאיה ערד הפעם הוא 'נדבנית מנגישה'.
כל ספר שלה הוא עמוק, מקיף ומתוחקר והיא משתפת את הקוראים במצבור הידענות שלה שלעיתים נראה שהוא לא יודע גבולות. כך ב'אומן הסיפור הקצר' והסיפורים הקצרים, כך ב'עלמה מקזאן' וז'אנר השירה וכך גם בספר זה עם ז'אנר הבלש/הסיפור הבלשי/הרומן הבלשי או מה שהדיוטות כמוני קוראים לו בפשטות ספר מתח. ולכן היא נדבנית אשר מנגישה.

having said that...
זהו, by far, הספר הפחות אהוב עלי מבין כל ספריה של מאיה ערד אהובתי. הפתיחה הייתה מאיה-ערדית מענגת למהדרין ולמשבחין אבל את ההמשך פחות אהבתי וגם סיפור העלילה לא היה לטעמי.


אז שני כוכבים לבקתה ושלושה כוכבים לספר. ביחד זה בכל זאת יוצא חמישה.

» ביקורות נוספות של שונרא החתול
» ביקורות נוספות על מאחורי ההר