ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 20 במאי, 2025
ע"י מורי
ע"י מורי
זה הרביעי של ערד שאני קורא והיא לא מאכזבת. הפעם בחרה ללכת בעקבות אגאתה כריסטי.
ערד משלבת מהידע הספרותי שלה כבדרך אגב בספריה, ויש בזה חן רב. הפעם עשתה זאת בצורה מתוחכמת במיוחד והותירה אותנו עם תעלומה.
זוהר בר נשוי לזוהר בר. כן, יש שני זוהר בר, הוא והיא. וזוהר בר נקרא להיות הפרק האמנותי בימי חג ההודיה אצל יולי ויובי פלג, ישראלים השוהים דרך קבע במערב ארה"ב. יולי פלג הזמינה את זוהר בר והותירה בידיו חופש לבחור כיצד יעביר ארבע הרצאות והיא תשלם לו חמש מאות דולר להרצאה בשהיה בריזורט המבודד והמושלג בהרים עם מוזמנים נוספים מהמשפחה וחברים.
זוהר מגיע עם מוזמנת אחרת ובדרך מנסה להבין אל מי בדיוק הוא מגיע. כאן מתחילה התעלומה. המזמינה, יולי, היא למעשה אשתו השניה של יובי, שאשתו הראשונה התאבדה לאחר סבל כתוצאה מתאונה. מי שטיפלה בה במסירות היא יולי אשתו השניה, שאומצה ע"י יובי ואשתו אורנה לאחר מות אמה. אימוץ לא רשמי, אבל דומה. יולי היתה עולה חדשה עם אמה, הן עלו מרוסיה ובארץ האם היתה מורה לצרפתית שסבלה מאוד מהכיתה בה לימדה ובמיוחד מתלמידה אחת בשם זוהר בר.
אופפה.
ערד מובילה אותנו לידי המובן מאליו אחרי שזוהר בר מעביר הרצאות על הספרות הבלשית, רמזיה ותחכומים אחרים בה. ככל שהספר מתקדם מתברר לזוהר שהוא נפל אל משפחה עמוסת רגשות עוינים ואת זה הוא לומד משאר האורחים ומנחש שהוא מוצא במיטתו.
בסוף ערד מובילה אותו בלשון לעבר פתרון התעלומה, תעלומת הטעות של יולי בהחלפת זוהר בזוהר והיא מנסה, יולי, להרעיל את זוהר ומתה מישהי אחרת.
עכשיו משגיליתי לכם הכל, עשיתי כמעשה ערד הובלתי אתכם להאמין במשהו שפתרונו אחר לגמרי. התחכום של ערד, שיוביל אתכם לפתרון האחר, יותיר אתכם בסוף אפופי חידה ולא תבינו כנראה דבר.
שאפו, ערד.
40 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי
(לפני 3 חודשים)
חשד לשיטיון ושבע מידות רעות.
|
|
dina
(לפני 3 חודשים)
איזה?
|
|
מורי
(לפני 3 חודשים)
אז מחכים לי עוד שניים משלה.
|
|
dina
(לפני 3 חודשים)
אין שמחה ממני לקרוא אותך כותב על ערד. היא נהדרת! סופרת שיודעת להפתיע ולהמציא את עצמה בכל ספר מחדש.
דווקא הספר הזה - כמובן לטעמי - הוא בין החלשים שלה. לא אהבתי את ההתחכמויות שלה עם השמות. זוהר ויובי, והכל כפול ויותר מדי עמוס. גם הכתיבה הארס פואטית שאתה מזכיר, ושכל כך חביבה על ערד, מעייפת. ועדיין, אין כמוה. |
|
חני
(לפני 3 חודשים)
סקירה יפה מורי.
משהו בדמויות שלה משאיר טעם מר בפה. כן כן כותבת יפה וכו'...עדיין משהו תמיד מלנכולי בסך הכל. |
|
מורי
(לפני 3 חודשים)
כן, פניתי לספר אמיתי.
|
|
מיקה
(לפני 3 חודשים)
למורי, שאלת איזה עצב.
אז, הבה נתכנס לרגע של רצינות: ערד ממציאה (או מייצרת או בוראת [או איך שקוראים ליצירת דמויות בסיפור]) דמויות עצובות מאוד, ממורמרות ומתוסכלות וקנאיות וצרות עין. עכשיו, להיות עצוב זה בסדר גמור כשיש סיבה (כמו שרובנו עכשיו). להיות ממורמרות ומתוסכלות וקנאיות וצרות עין ואפילו מרושעות חלקן - זה כבר סיפור אחר - כי ממורמר ומתוסכל זה מי שבוחר להיות כזה. בצומת הבחירה - אפשר להביט ישירות לכמעט כל מצב בשלוש דרכים לפחות - ולבחור באיזה עין להביט. והבחירה תמיד, אצל כל הדמויות אצל ערד במירמור או בתסכול והרבה מאוד בקנאה באחר - זהו סוג של רוע-הבריאה של הסופרת. ונכון שטוב לעתים לברוא דמויות כאלו לטובת הסיפור. אבל תמיד? היא שונאת את הדמויות שלה - רעה אליהן, קשה אליהן. וזה עצוב.
הספר היחיד שלה שהיה נסבל עבורי (וקראתי ארבעה כולל על הגמדים מאחורי ההר) - היה תשע מידות טובות - במקרה דנן הוא הציג די במדויק את ביצת האקדמיה הטובענית והתובענית והתחרותית. וכעת, לספר אמיתי כבר פנית? |
|
בר
(לפני 3 חודשים)
נפלא מורי, סקרנת בהחלט!
|
|
מורי
(לפני 3 חודשים)
דן, היא לא כותבת בסגנון אגאתה כריסטי.
אפרתי, אני לא חוגג חגים באמת. ערד, נו.
יונתן, מחכה לי. יניב, מסכים. |
|
יניב
(לפני 3 חודשים)
אפילו העטיפה מקסימה.
|
|
אפרתי
(לפני 3 חודשים)
אני הכי אהבתי את העלמה מקזאן. סיפור אנושי יפהפה לעילא ולעילא. אבל אני אוהבת את כל
הספרים שלה.
|
|
יונתן בן
(לפני 3 חודשים)
אם לא קראת, "חשד לשיטיון" הוא הכי טוב שלה, לדעתי.
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 חודשים)
אכן ספר מעולה של ערד
|
|
וויליאם מאני
(לפני 3 חודשים)
נטשתי די בהתחלה
|
|
אפרתי
(לפני 3 חודשים)
מורי, הגיבורים שלה הם יורדים מנותקים שחוגגים את חג ההודיה באותו חוסר חדווה כמו את חנוכה.
הם נטולי שורשים, זרים פה, זרים שם, מהגרים, משתדלים להשתלב, אבל הם אנשים עצובים ולכן גם הספרים עצובים. זה לא בטוח שאתה חייב להרגיש כך כלפי הספרים שלה, אולי אתה אזרח קוסמופוליטי עם רגש שווה לשדות זרים ולשדות שלנו, אבל אני אישית מרגישה ככה.
|
|
דן סתיו
(לפני 3 חודשים)
מורי
סקירה מעניינת. למרות הכתיבה הבהירה שלך, התקשיתי להבחין בין זוהר בר הגבר ולזוהר בר האישה. הואיל ואינני נהנה במיוחד מספרים בסגנון אגתה כריסטי, נראה שאוותר על מאיה ערד.
|
|
מורי
(לפני 3 חודשים)
עצב? איזה עצב?
|
|
מיקה
(לפני 3 חודשים)
נכון אפרתי, זיקקת את ההרגשה שלי עם הספרים שלה.
|
|
אפרתי
(לפני 3 חודשים)
הספרים שלה משרים עלי עצב תהומי.
|
|
מיקה
(לפני 3 חודשים)
יופי טופי, למרות שאני - לא אהבתי.
לא אהבתי. לא אהבתי. לא אהבתי. לא אהבתי. את הבלבלת מאחורי ההר.
ו ע כ ש י ו לספר אמיתי. |
40 הקוראים שאהבו את הביקורת