ביקורת ספרותית על שתיים דובים - ספריה לעם #673 מאת מאיר שלו
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 23 בספטמבר, 2016
ע"י


אוי לא. די נו, מאיר די - משלוותי הוצאת אותי.
רותה - מורה לתנ"ך, האמת? מורה כמו שמורה לתנ"ך צריכה להיות מביאה את התכנים עם שפע צבעוני של ציטוטים ומעבירה אותם חיים ומעניינים מתובלים בשפע של תיאורי טבע ונוף ואדם, מבחר מטאפורות, מביאה את היפה ואת הטוב ואת הרע והמכוער - באיכות תיאטרלית איכותית וטובה, אלא מהי - רותה חתיכת פטפטנית מתישה שלוקחת אותנו אל תוך שגרת שלו (מאיר שלו) הידועה. ושוב, ושוב - מביאה הפעם היא את אותם הנופים, המושבה, האנשים, פעם ועכשיו, משפחולוגיה - שוב משפחולוגיה על אהבותיה, קנאותיה, געגועיה, כעסיה - ולי חסר גיוון. עד כדי חוסר עניין. הוא לא מאיר את ספריו בעניין חדש או מגוון, הוא מוציא אותי משלוותי בשלוותו המונוטונית עד שיעמום מפוהק ומנומנם שמרגיש כמו צהרי שבת קייציים מנומנמים במושבה אי שם בעמק.
ואני חושב ששלו אמר את דברו. מספיק פעמים את אותם הדברים בהבדלי ניואנסים קטנים. ואם לא יגוון מאוד - אין לו עוד מקום בין האומרים.
השתעממתי. הרגשתי שכאן כבר הייתי. כבר התנמנמתי בצהרי השבת הקייצית במרפסת בית במושבה שם בעמק כשברקע רותה מרכלת ומקשקשת ואיש לא מקשיב. אין ספק, אני משאיר את מאיר השלו להשתעמם עם עצמו ועם חובביו - אני מעדיף לגוון במימי הבריכה הרעננה של המושבה, באותם צהריים. ורותה - מורה לתנ"ך טובה אפילו מדליקה אבל מה - קשקשנית לא קטנה (תחשבו רק לשמוע את קשקושיה של רותה בצהרי שבת קייציים מנומנמים במרפסת בית מנומנם במושבה בעמק - רק לומר לה - אוףףף - די תשתקי קצת.
ש"ת: לחובבי שלו בלבד.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
חני, כמו מורקמי. מקיואן לבטח לא גורר אחריו מועדון מעריצים לוהט כמו מורקמי. וכן, שלו נהדר.
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
ואת חני, חברה במועדון ?
חני (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
זה כמו מועדון חברים אקסולסבי של קוראי שליו.מי שאוהב אותו, אוהב בכל מצב.כמו עם מורקמי או מקיואן.
חגית (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
ולגבי השם- יש לנו בן משפחה בן 52, שיש לו שם של בת, אז בטח זה היה נורא מיוחד, ולא הכי אפנתי לתת שם של בת לילד. אגב, אין עוד אף אחד (בנים) בארץ שקרוי כמותו, אז הוא בטח יוצא דופן.
אנחנו כמובן התרגלנו, וזה אף נשמע טבעי לחלוטין, אולם אני חייבת לומר לך, ממקור ראשון, הוא סיפר שכל חייו כילד וכמתבגר סבל, ואף קיבל זימון לצבא כבת- אמיתי לגמרי.

עכשיו מאוד אפנתי לתת שמות יוניסקס- בר, נטע, חן...אבל בכל זאת, למרות שהשמות יפים לכשעצמם, זה עושה מעט עוול לילד/ה.

אגב, מאותה הסיבה בדיוק, לבת שלי קראתי טלי, ולא טל.
חגית (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
מחשבות, קראתי את "הדבר היה ככה", ומלבד מספר משפטים בודדים שהצליחו להעלות בי חיוך, ממש סבלתי.
התחלתי את "רומן רוסי" ולא סיימתי.
אכן, לא קראתי את "שתיים דובים", ולבטח גם לא אקרא.
מחשבות (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
נטע לילד. למבוגר, נניח מזכיר הממשלה, זה יהיה קצת יוצא דופן.
מחשבות (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
אם לא קראת חגית, איך תדעי עד כמה מאיר שלו קלע בול, שאין בול המנו?
חגית (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
אני לא אוהבת את ספריו של שלו. ונטע לבן ועומר לבת- מסכנים ממש, שכל חייהם יחשבו שהם המין השני.
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
לי, כתבתי: *אם לא יגוון מאוד* - אין לו עוד מקום בין האומרים.
ומסכים לחלוטין עם משפט האחרון שלך. גם עם זה של דן-1
תודה, רץ.
מחשבות: נוכחתי כי השם נטע (בן) - שכיח בקיבוצים כמו גם השם עומר (בנות) - שכבה שלי פגשה שכבת נוער מקיבוצים בצפון לכמה ימים משותפים: באותה השכבה היו 2 בנים נטע ו-3 בנות עומר!
רץ (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
עמיר -גם אני חשבתי כמוך ששלו משכפל את עצמו, למרות זאת אהבתי את רותה המורה לתנ"ך, שהזכירה לי את המורה שלי הנערצת לתנ"ך, אגב הסיפור של רותה, מבוסס על דמותה של בתיה, אמא של שלו שהייתה מורה לתנ"ך. בלו בלו - בביקורת המשובחת שלה לספר הזה כתבה על בתיה שהייתה המורה לתנ"ך שלה.
לי יניני (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
דן -1 אתה בהחלט צודק.
דן-1 (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
לא קראתי וגם כנראה שלא אקרא לאחר בקורת כזאת... לצערי בתקופתנו פופולריות של ספר נקבעת פעמים רבות על פי שם הכותב ולא על פי התוכן.וזה מצב הזוי.

ראיתי גם מצבים שאנשים הולכים להרצאה רק בגלל שם המרצה ולא מתוך עניין בנושא ההרצאה.תוכן ההרצאה לא מעניין אותם.רק מיהו המרצה...

לי יניני (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
עמיר מסכימה עם רוב מה שכתבת מלבד המשפט "אין לו מקום בין האומרים"
יש לו מקום
אבל...
כשקראתי את הספר הרגשתי כמוך.
לדעתי הספר קיבל מחמאות רק בגלל שכתב את הספר הזה אדם מכובד ששמו בישראל 'שלו'
מחשבות (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
מזעזע. הרי הספר הזה הוא סוג של מופת. אם חושבים על זה, השם נטע הוא שם מקסים לילד.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ