ביקורת ספרותית על שתיים דובים - ספריה לעם #673 מאת מאיר שלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 2 באפריל, 2019
ע"י yaelhar


#
למרות שרותה היא המספרת בגוף ראשון את רוב הסיפור הזה, היא לא רותה. היא שָלֵו המנסה לספר – במצו-סופרן במקום בטנור שבוודאי יש לו – את הסיפור. כי רותה היא מאיר שָלֵו, מחופש לרותה. בדרך כלל כשאני נתקלת בסופר המנסה לדבר מפיה של דמות מהמיגדר האחר בלי הצלחה זה מעצבן אותי. בסיפור הזה, למרות שהבחנתי שהיא גבר המתחזה לאישה, הבנתי למה הוא בחר באשה לספר את הסיפור.
גבריות ונשיות הם מוטיבים עיקריים בסיפור הזה. גבריות פרימיטיבית, מה שהיה מקובל כגבריות לפני פרוץ "הגבר החדש" ש"מחובר לנשיות שלו". והנשיות הישנה - נשיות של שתיקה שמנסים להרוס אותה ועל ההריסות לבנות את "האשה החדשה".

סאגה משפחתית המספרת על כמה דורות של משפחה אחת, שהתיישבו ב"המושבה" מתחילת דרכה. מדובר במשפחת איכרים שחיו את העבודה החקלאית, חיו מפרי עמלם, ונהנו מהעבודה המפרכת ומעצם ההוכחה ליכולתם, כל זאת לפני ש"עבודה קשה" הפכה שם נרדף ל"עובד זר". הסיפורים – המורכבים מאפיזודות, חלקן זוטי זוטים וחלקן כבדי משקל ואפילו מזעזעים – עוסקים ביצרים, פתרונות (לא דיפלומטיים) לקונפליקטים, בגידות, נקמה, שכול ואבל, אלימות ואהבה. כל אלה בספר לא ארוך הכתוב בעברית נפלאה, (לא חוכמה, זה הסמל המסחרי של שָלֵו) בכתיבה נטולת מאמץ ובהומור נפלא. הסיפור משובץ בציטוטים מהתנ"ך, ואינו בוחל, ממש כמו התנ"ך, בתיאורי תגובות קיצוניות ובלתי-הפיכות לקונפליקטים אליהם נקלעות הדמויות בסיפור.

הוא גרם לי להתגעגע. הוא הזכיר לי אנשים כמו סבא שלי – למרות שלא קיים שום דמיון בינו – בורגני ועירוני למעשה, שלמרות שנים של חיים בקיבוץ התרחק מחקלאות והעדיף לקרוא ספר בתוך הבית מאשר לטייל בטבע – לבין גיבוריו של שָלֵו, שאינם מטילים שום ספק בדרכם. הוא סיפק את תשוקתי לסיפורים – ויש בספר הזה סיפורים בשפע. לפעמים נראה כאילו שָלֵו מורכב מסיפורים ומלים, ומאובססייה לספר אותם.

עוד משהו::
הוא מתעב אורכידאות (זה כתוב בספר). גם אני.
מי שחובב צפייה בניישונל ג'אוגרפיק מכיר את הסיפור על אריה חדש שהורג את האריה הקיים ויורש ממנו את הנקבות שלו. הפעולה הראשונה שהוא עושה היא לרצוח את הגורים של האריה הישָן. הפעולה השניה היא להזדווג עם הנקבות וליצר גורים חדשים, שהוא אביהם. והנקבות? הן לא אומרות כלום. הן שותקות.



41 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, רץ
התנ"ך היה אחד השעורים השנואים עלי, ופרט למורה אחד שכחתי את כל המורים שלימדו אותי את הנושא. לי הספר הזכיר דווקא את סבא שלי, שכנראה ידע תנ"ך אבל מעולם לא דיבר על זה...
רץ (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
הספר הזה הזכיר לי את המורה שלי לתנ"ך - מבחינתה התנ"ך היה החוליה בן הציונות לציון ההיסטורית.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
עד הספר הזה לא אהבתי את הרומנים של שלו. הספר הזה שהוא בהחלט רומן מופלא בעיני.

לגבי אריות - אני מקבלת דעתם של מומחים. יתכן שאין צורך להשקיע אנרגייה בהריגת האריה הזקן, הוא ממילא ימות לבד בקרוב. אני מניחה שהלביאות מבכות את הגורים שאבדו.גם זו דרך העולם.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, חני
קראתי בביקורות על הספר הזה שרותה היא "אשה גברית" והתפלאתי איך הם לא עלו על העובדה ששלו הוא פשוט גבר...
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
גלית - מסכימה איתך (גם) לגבי העובדה שהדור אינו "הולך ופוחת".
יש נטייה להגיד ש"מה שהיה פעם" היה יותר: יותר ערכי, יותר אנשים קראו (לא נכון!!!) אנשים דיברו עברית יותר תקנית (לא נכון!!!) ובעיקר - כתבו ספרים בעברית יותר יפה (לא נכון!!!) לדעתי אז כמו עכשיו דברו בסלנג וחלק מהסופרים שעברית לא היתה שפת-אמם כתבו בשפה מומצאת ומקושטת טקסטים בלתי קריאים בעליל. זה מצחיק אותי היום בדיוק כמו שמצחיק אותי מישהו שמנסה לדבר בשפה "מצוחצחת" ועושה שגיאות חמורות בעברית עקב אי ידיעת השפה בה הוא מדבר...
Pulp_Fiction (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת משכנעת . וגם חמישה כוכבים. זה מרשים. לגבי האריות: האריה הזקן בדרך כלל מגורש ולא נהרג על ידי המנהיג החדש. בנוגע לצאצאים והנקבות אמרת מדויק . אולי כי הלביאות לא מכירות משהו אחר - זהו עולמן.אבל הן בהחלט מבכות את הגורים שאיבדו.
אהבתי .
חני (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
עכשיו כשאת פורטת את הספר ומנתחת. נראה לי שזה כן הפריע לי בספר. שרותה מספרת
אבל שלו מאחוריה כל הזמן. הספר עילוי ושלו הוא מדהים בכתיבתו.אך סוף סוף הבנתי בזכותך מה הפריע לי.תודה על הסקירה היפה.
גלית (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
מה שיעל
קטונתי מלדרג ולהשוות. אני יודעת רק לומר את מי אני נהנית לקרוא, אלתרמן טשרניחובסקי וביאליק היו משוררים אל תשכחו. ומשוררים לא כותבים כאחד האדם .הם גם כתבו - ביאליק לפחות - כשלא הייתה הרבה שפה וגם המציאו תוך כדי. שלו כותב בשפה נגישה אבל לא מונמכת,הוא נטוע היטב בהיסטוריה ובתרבות היהודית והישראלית וממחיש לחלוטין כמה התנ"כ הוא של כולנו ולא רק של החרדים.
אני לא יודעת אם מלמדים אותו בבתי ספר אני חושבת שצריך.
ואני לא חושבת שהדור הולך ופוחת , אין ספק הדברים הם לא כמו שהיו "פעם" זה לא חייב להיות שלילי, העולם צומח ומתקדם, השפה היא שפה חיה ומתפתחת. יש סגנון "רזה" כמו של אתגר קרת ויש מי שכותב כמו מאיר שלו.
אהבתי את הדבר היה ככה ואהבתי את גינת בר למרות שבשניהם אין עלילה מובחנת,האחרון גם הקסים אותי מבחינה אסתטית,ולמדתי המון - בדרך אגב - על צמחי ארצנו.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, אדמה.
לא כתבתי שאריות נלחמים עד מוות - אני פשוט לא יודעת. בסרטון שראיתי ההתמקדות היתה על פעולות האריה החדש שהיו הרג צאצאיו של קודמו.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
רב תודות, עמיחי.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, בת-יה.
אבות המשמידים את צאצאיהם קיימים כמובן. גם אצל בני האדם. מה שציינתי זה התנהגות (שראיתי באחד מסרטי הניישונל, של אריה הכובש טריטוריה ונקבות ומשמיד את הגורים של האריה הקודם.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, סנטו.
יש פער בין טבע לתרבות. לפעמים התרבות הנוהגת מגיעה לפרדוקסים מהסוג שתיארת. אני יודעת מה רב הבלבול בהקשר המיגדרי בגלל ניסיון לאנוס אותו לתבנית תרבותית המקובלת היום. לא אומר שהתרבות הניאנדרטלית (שנמשכה גם אחרי שהניאנדרטלים נעלמו מפה) היא משהו שיש לשאוף אליו. אבל תרבות המדברת במסרים סותרים, כפולים ומשולשים דנה את הדוגלים בה לחיים מבולבלים.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, סקאוט.
לדעתי אפשר להינות מספר במשלבים שונים של השפה, בהנחה שהשפה תקינה ואינה משובצת בשגיאות. לדעתי העברית של ביאליק וטשרניחובסקי היתה במידה מסויימת שפה סינתטית. למזלו של שלו הוא מכיר עברית טובה וצחה, שהיא שפה אורגנית שגם מדברים בה. זו גדולתו, לדעתי.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, ערגה.
חסרה לי היכולת לדרג סופרים לפי ערכם היחסי. אין לי מושג איך אפשר להשוות את טשרניחובסקי לביאליק, את מורקמי למקיואן או להחליט מי טוב ממי, ומי נופל ממי. אני שופטת ספר לפי החווייה שהעניק לי, כי לדעתי - כל סופר לעצמו וכל ספר לעצמו.
אדמה (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה על הביקורת היפה yaelhar, שלו הוא בהחלט סופר חכם ושנון. הערה האחת לגבי הטבע, אריות לא נלחמים עד מוות בהחלפת שלטון. במהלך הקרב האריות עושים הערכת מצב ושאחד האריות מאמין שהוא יפסיד הוא מוותר, ועוזב את הלהקה במידית.

פרפר צהוב (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
ערגה, "גינת בר" הוא אחד הספרים המקסימים ביותר שיצאו בישראל. הוא לא מושלם, אבל הוא מתקרב לשלמות. לא חייבים עלילה כדי לכתוב ספר מעולה. לפעמים אופן הכתיבה יכול להפוך ספר העוסק בזוטות, לכאורה, ליצירת מופת. וכזה הוא "גינת בר".
עמיחי (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת נהדרת. נהניתי לקרוא.
תודה רבה.
מורי (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
ראסטה, אני אתך לגמרי.
Rasta (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
האחרון שיקראו לו "חד העין" זה אני חח
מאיר שלו הרוויח ביושר את מקומו בין גדולי הכותבים של המדינה הקטנה שלנו, שלמות ערגה, שלמות!
בת-יה (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
את הספר הזה עדיין לא קראתי, אבל בבעלי חיים אני מבינה, ולכן אני מרשה לעצמי לספר
שהשיאנים בטבע של הרג הזכרים והצאצאים שלהם - הם הקופים.
וזה קורה אצלם הרבה יותר מאשר אצל בעלי החיים הגדולים.
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
^פרפר צהוב^ ברור שלהגביה עוף, ובכל תחום:)

כוונתי היתה שהגבהת את שליו למפלס האחרים, ולדעתי הוא לא שם.

ורסטה חד העין;) לא, הוא לא הגיע לשלמות. למה לסגור עליו?

הכתיבה של שליו אהובה עלי, וחוץ מ'גינת בר' שלא ממש עניין אותי, אהבתי את ספריו, וחלק מהם אהבתי מאד.
משה (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
אהבתי את הביקורת ובמיוחד את ההבחנה הנבונה בנוגע ל"גבר החדש שנמשך לנשיות שלו" והנשיות הישנה אותה מנסים להרוס ועל חורבותיה לבנות את "האשה החדשה". זה בהחלט נושא לדיון מעמיק. היום הרבה גברים ונשים מהדור הצעיר לא מוצאים את מקומם כי הסטטוס קוו שהיה קיים עשרות אלפי שנים פתאום השתנה. מאוד מעניין לראות כיצד יתנהגו גברים ונשים בעוד דור או שניים. השבוע שמעתי שחברה יפנית המציאה שד מלאכותי לגבר כדי שיוכל לחוות את חווית ההנקה.
מורי (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
מעדיף את שלו על רבים אחרים. אין מצב שילמדו אותו בבית הספר. היום לא קוראים ספרים ואפילו כל החיים לפניו הצנום נלמד מסיכומים.
Rasta (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
שמתי לב ערגה!
סקאוט, את חייבת לקרוא את שתיים דובים.
הגענו לתקופה בה שפה גבוהה היא לא רק היסטוריה אלא גם נטל, אנשים לקחו את השפה היפה שהיתה לנו והשמידו אותה, אין לה זכר. ניתן לראות כמה המצב קשה כשלאט לאט מוצאים מתוכנית הלימודים סופרים כמו עמוס עוז, גרוסמן ועגנון ובמקומם מלמדים אתגר קרת... עם כל המחלוקות לגביו, השפה עדיין משחקת תפקיד וואלה, עצוב לראות.
מאיר שלו הגיע לשלמות בדרכו שלו תוך כדי שמירה על עברית רהוטה, עשירה מעניינת ומלאה ברגש. אין צורך שישאף לכתוב כמו הגדולים האחרים שהזכרתם.
סקאוט (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
טרם.
מורי (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
סקאוט, קראת את שלו?
סקאוט (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
אני מסכימה עם פרפר בדבר השפה הנמוכה ומסכימה עם ערגה בנוגע לעובדה שקשה מאוד להשתוות לגדולי הסופרים והמשוררים של ארצנו. השפה השירית של ביאליק ועמיתיו היא כמו נהר מפכפך של גאונות. לא חשוב רק לדעת לכתוב במשלב גבוה אלא לרגש, להמם ולהמיס את הקורא וזה מה שהם הצליחו לעשות.
יעל, ביקורת יפה לספר שלא קראתי אבל ככל הנראה אקרא, בעתיד.
אומנם מידע לא נחוץ ובכל זאת: ואבא שלי משוגע על ניושנל גאוגרפיק (-:
פרפר צהוב (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
ערגה, למה לא להגביה עוף ?

אין ספק שטשרניחובסקי, ביאליק ושאר ענקי הספרות העברית כתבו בשפה מדהימה, אם כי לעיתים קשה להבנה, כפי שניתן לראות, למשל, בתרגומיו של טשרניחובסקי לאיליאדה ולאודיסאה (לעתים נזקקים לתרגום נוסף על מנת שניתן יהיה לרדת לסוף דעתו, בהנחה שלא יודעים את התנך על בוריו), אך גם שלו אינו קוטל קנים.

שלו אמנם כותב בשפה יותר מודרנית, אך גם היא עשירה מאוד, והייתי שמח לו היתה לי יכולת הכתיבה שלו.
על יכולת הכתיבה של טשרניחובסקי והשאר אני אפילו לא חושב... ( "שירת היאותה" בתרגומו של טשרניחובסקי בנויה במשקל שאינני יודע אפילו איך לקרוא אותו, וטשרניחובסקי אף משלב ביצירה מילים שמופיעות פעמים מעטות בלבד בתנך ועוד במובנים שונים מהמקובל ).

כתיבה בשפה נמוכה, ההולכת ונעשית נפוצה כיום, פוגעת באיכות הספר, גם אם הסיפור עצמו מעניין.


מורי (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
לגמרי בלתי מעורער. ולמה שיהיה מעורער?
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
חחחחחח כן Rasta יש לי נטיה כזו ;)

למי יש עוד דרך כדי להגיע לקרסולי טשרניחובסקי, ביאליק, ריה"ל וכו'?
לכולנו, וכאן התכוונתי למאיר שלו (הבלתי מעורער אצלך מחשבות, אני יודעת).
Rasta (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
אהה עכשיו את מגזימה ערגה.
מורי (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
למי יש עוד דרך?
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
לגמרי.
אמנם לשליו כתיבה יחודית ושפה מרוממת, אך בואנה, פ.צ.
לא לעוף כ"כ גבוה.
ממש לא הייתי שמה אותו באותה משוואה של האחרים שהזכרת.
גם לו יש עוד דרך, והוא פוסע בה. וזה יופי יופי.
מורי (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
העיקר ששלו הוא חגיגה גדולה. חבל שאין יותר קוראים הנחשפים לשבעת הרומנים המופלאים.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
גם אני חשבתי שהוא מופתי.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, Rasta
אכן ספר סוחף עם כתיבה מופלאה ואמירה חד-משמעית. לא רק הסצינה הזו עצרה את נשימתי. היו עוד כמה.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב.
"גינת הבר" - שאני מסכימה איתך שהוא מופלא - אינו בעל עלילה. הוא מורכב מרשימות וסיפורים קצרים, שהחוט המחבר בינהם הוא הגינה והטבע. הספר הזה הוא בעל עלילה הנפרשת לפני הקורא בקצב שהחליט הסופר.

שפה, לדעתי, היא דבר מתחדש. היא מתה כשהיא לא מתחדשת. העברית של שלו היא יוצאת מהכלל כי היא אינה פוסחת גם על חידושים ועל סלנג. לא הייתי משווה אותו לטשרניחובסקי או לביאליק, ששפתם התאימה לתקופה בה כתבו והיתה במידה רבה "שפה מלאכותית" או מומצאת. כן הייתי משווה אותו לפיכמן שעושה בשפה את מה שעושה שלו, לדעתי.
מורי (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
יפה. אחרי ככלות הכל, מדובר בספר מופת.
Rasta (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
ספר נהדר, נהניתי מכל רגע וקראתי בשקיקה, כתיבתו של שלו נפלאה וסוחפת.
הסצנה האחרונה עם העובד הסיני השאירה איפמקט רציני, היו לא מעט סצנות "קשות לעיכול".
תודה על הסקירה יעל.
פרפר צהוב (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
יעל, תודה על הסקירה. הספר הזה כבר ברשימה. נראה שיש כאן יותר דרמה מאשר ב"גינת בר" המופלא :-)

לצערי, העברית של שלו איננה הנורמה כיום, וכנראה אף לא תהיה.
כשקוראים את שלו, טשרניחובסקי, ביאליק, פיכמן וסופרים גדולים אחרים, חלק גדול מההנאה הוא איכות השפה, בניגוד לנסיון הרווח כיום לרדד את השפה, כדי להתאימה לדור הנוכחי הנתפש כעילג.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ