ביקורת ספרותית על שתיים דובים - ספריה לעם #673 מאת מאיר שלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 25 בינואר, 2018
ע"י חני


מכירים את האנשים המעצבנים שכל מילה הם מתקנים אותך? ואם הגית עיצור לא נכון בשוגג הם יוצאים מדעתם כאילו השמיים נפלו. ואם בטעות לא עשית רווח אחרי נקודה חס ושלום או לחילופין דיברת בחולם חסר במקום בחולם מלא הם מיד מודיעים לך שזו לא עברית שאתה מדבר. גיבוב מילים אך לא עברית תקינה. ובכן שלו הוא כזה. מדוקדק עם המילים המגוהצות עד שכל המילים חודרות לך לקרביים כי אתה מרגיש במילים איך העץ מתנועע ברוח ואיך האדמה רועדת כשאתה אוהב. לאט לאט מבינים שהמילים רוקדות אצל שלו ומרגשות לפעמים עד דמעות.

המילה יריעה, שלו היה אוהב את השימוש במילה הזו בכדי לתאר את ספרו המופתי.
יריעה שמכסה סודות במושבה, יריעת שתיקה ופחד כשמבחוץ החיים מתנהלים כרגיל ובפנים מליאה של מילים מכווצות בבטן הסרעפת, מחכות לתורן לצאת לאוויר. יריעה כשדורות מספרים לדורות שמספרים לדורות והאמת חבויה מבעד רטיית פרחים על איש מבוגר כמו מסתירה את האמת בתוך ארובת העין כתזכורת לדורות.
הספר מופתי בגלל מארג נפלא של סיפור משפחה רחב ומסועף ברגישות שאין כמותה. חלוצת השבט בשם רותה מספרת את הסיפור לעיתונאית ומשם הכל פורץ כמו מים מטהרים ללא גבולות.
המילים ששלו משתמש בהן כמו לש אותן לתוך בצק. הוא משתמש בהן כמו מקריא לנו סיפורי התחלות וסופים, מיתות וניאופים, בגידות ורצח...
אהבות אסורות וכנות שהלב מתפוצץ ונכמר.
שלו משתמש בציורים מהטבע כדי להפעיל עלינו את החושים בדמיון ולתאר מצבים סימליים שפוקדים את חיינו.
על העצים הננסים של היפנים הוא כותב " לוקחים שתיל של עץ, שותלים אותו בעציץ קטן מדי, כמו שפעם היו חובשים את הרגליים של הסיניות, והעציץ לא נותן לעץ להתפתח וגורם לו להראות זקן ומעוות." זו דרכו לומר " צמחים ואנשים כאלה אנחנו לא רוצים כאן."
על האורכידאות אמר שזה "צמח פלסטי קיטשי ומפונק והכי נובורישי מתנשא פוזאי, הכי שופוני, הכי תאהבו אותי, הכי לא מכאן." אהבת האורכידאות הם קוים אדומים שלא חוצים אם רצית להתקבל באהבה על ידי מש' תבורי.

הספר הוא על רגעים קטנים של אושר בחיים ועל השרביט שמועבר בין סב לאב לבן. הוא גם על יחסי
הורים ילדים, תלמידים ומורים. אהבה יש פה בשפע וכן כבוד לאהבה ולזוגיות גם אם צריך לחכות לה
חצי חיים.
יש פה קטע מרגש שאהבתי על השרביט שמעבירים הלאה.

"האב אמר: טוב שקנית ניסיון, וטוב שהכלה עוד בתולה והחתן כבר לא, אבל לא על זה אני מדבר,
אלא על כך שעליך להבין ולזכור שזאת האישה שמכאן והלאה, כל חייך, תהיה אתך. אתה תהיה לה
האחד והיחיד והיא תהיה לך האחת והיחידה. ועל כך זאב, בלילה החשוב והמיוחד הזה, בליל
הכלולות, אסור שתרגיז אותה או שתכאיב לה או שתעליב אותה או תשאיר לה זיכרון רע מאיזה
שהיא סיבה. אתה צריך להיות רך וסבלן ונעים ומנומס וכל מה שתעשה לה ואתה , עליך לעשות
בחיבה ובעדינות.".
למי שעדיין לא ירד לסוף דעתי, הספר מדהים ומפליא ברגישות על. לכו לקרוא.
36 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני חצי שנה)
אייל יש אנשים שלא יכולים לסבול טעות בהגייה באופן חריג. כל אחד והשריטה שלו.רבים מאיתנו מתווכחים על קוצו של... בדברים שנראים לו חשובים. כמעט כל אחד מתקן מישהו במשהו אם תחשוב על זה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חצי שנה)
לא אמרתי שזה רע. רק הצהרתי על עובדה.
סקאוט (לפני חצי שנה)
זשל"ב חחח אבל יש בזה גם צעד טוב, אני אישית מאוד שמחה שמחשבות מתקן בעת הצורך, זה מאפשר לי להשתפר.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חצי שנה)
כשקראתי את הפיסקה הראשונה, מיד חשבתי על "מחשבות"...
חני (לפני חצי שנה)
זה אכן מרגש למצוא אותנו על כל הגוונים שלנו בתפוצות העולם. אך גם אני לא אקנה ובמיוחד לא מוזיקה כדי לספק
איזה רגש פטריוטי.
שונרא החתול (לפני חצי שנה)
סורנטו באיטליה? כן, אחת היפות.
פעם ראיתי בחנות דיסקים שם דיסק בינלאומי של עופרה חזה וזה קצת ריגש אותי.
אבל לא קניתי.
חני (לפני חצי שנה)
אירית תודות...ברכות מרחוק מסורנטו היפה.
חני (לפני חצי שנה)
ערגה זו מחמאה ענקית תודה!
אירית (לפני חצי שנה)
בדיוק כמו לי יניני ...
שבוע טוב ומבורך . ותודה לך חני .
ערגה (לפני חצי שנה)
נעים לקרא את הסגנון שלך
אולי בעצמך תכתבי סיפורים :)

ספר נפלא.
חני (לפני חצי שנה)
רץ תודות. קראתי את הסקירה הנפלאה של בלו . אני משום מה לא התעכבתי על כך שרותה הייתה מורה לתנך. אני חוויתי את הארץ בהליכה אחרי מורי הדגול יענקלה מהסיירת ומטיולי השומר הצעיר. היו בספר כל כך הרבה דברים שאהבתי. לגבי אמו של שלו, התפוח כמובן לא נפל רחוק מהעץ.
רץ (לפני חצי שנה)
יופי של ביקורת, אהבתי את הספר כי הוא הזכיר לי את המורה לתנ"ך שלי, יש בספר הזה הרבה אהבה להורים המיסדים, על גדולתם ופגמיהם, שלו בעצם כותב על אמא שלו שהייתה מורה לתנ"ך. בלו בלו כתבה ביקורת על הספר הזה, היא מספרת שם על אמא של שלו שהייתה המורה שלה לתנ"ך.
חני (לפני חצי שנה)
קרן אור הכיף כולו שלי. תודה.
אור קרן (לפני חצי שנה)
קראתי ואהבתי מאוד. מזדהה מאוד עם המשפט שלך "הספר מופתי בגלל מארג נפלא של סיפור משפחה רחב ומסועף ברגישות שאין כמותה". גם הביקורת שלך מופתית.
חני (לפני חצי שנה)
סקאוט לפעמים זה נראה שהאנשים הללו " המדקדקים" מחכים שמשהו ימעד בלשונו
רק כדי שהם יוכלו לתקן.
לי זה צורם רק אם מישהו באופן עקבי
טועה בלי להפנים.
סקאוט (לפני חצי שנה)
מחשבות, בטח! אם יש טעות בסקירה אתה לא מתבייש לומר לי. זו גם עזרה.
חני (לפני חצי שנה)
כרמליטה כל הספר הדמויות לא מפסיקות לתקן אחד את השני. מוזר שאמר זאת..הייתי שמחה להיות בהרצאה שלו.
זכית.
ו....תודה, שמחה שאהבת.
כרמליטה (לפני חצי שנה)
חני, סקירה נפלאה. היה תענוג לקרוא.
תודה גדולה.

המילים של מאיר שלו מאד מדויקות, אך בחיים הוא אינו אוהב לתקן אחרים. שמעתי זאת מפיו בהרצאה שנתן.
חני (לפני חצי שנה)
כן 2013. זה עוד יותר מסביר שסגנון הכתיבה נדמה כאילו כתבו אותו לפני ים של שנים.
שכחתי להזכיר לך, תודה מחשבות
שדרבנת אותי לקרוא את הספר..
וזה היה שווה.
מחשבות (לפני חצי שנה)
חני, זה דווקא הספר האחרון שלו מהרומנים.
מחשבות (לפני חצי שנה)
סקאוט, אני מהתורמים לך? תודה.
חני (לפני חצי שנה)
בוב העונג כולו שלי, וונדי תודות, אנקה אי אפשר שלא לאהוב אותו. סקאוט אני אתך בעניין ההשתפרות.
תומריקו ותודה לך גם!
חגית אהבה גדולה זה ספרים! תודה.
חגית (לפני חצי שנה)
ביקורת מקסימה,
ממנה מורגש כי נהנית מהספר המון.
את מצליחה להעביר באמצעותה את ההתלהבות והאהבה שלך לספר.
תומריקו (לפני חצי שנה)
כתבת נפלא ומרגש. תודה!
סקאוט (לפני חצי שנה)
מסמר- אני יכולה להעיד שדווקא "השריטה" הזאת שלך מועילה ביותר! בזכותך ובזכות מחשבות כתיבתי [מבחינת סימני הפיסוק] השתפרה פלאים!

וחני- ביקורת נפלאה!
אנקה (לפני חצי שנה)
יפה כתבת. שכנעת אותי סופית לקרוא את הספר.
למרות שאקרא את הספר בכיף.
את מאיר שלו אני אוהבת.
וונדי פן (לפני חצי שנה)
אהבתי חני, תודה.
בוב (לפני חצי שנה)
כתבת יפה. נהנתי לקרוא את הביקורת. תודה.
חני (לפני חצי שנה)
יונתןןןןן תודה רבה.
חני (לפני חצי שנה)
יעל תודות. אפילו בספר הוא מתקן ללא הרף. הסגנון הוא זהה בספרים שעד כה קראתי. לכן לא בטוח שתאהבי.
חני (לפני חצי שנה)
לילוש טנקx הספר כבד קצת אבל שווה מאמץ.
יונתן בן (לפני חצי שנה)
סיקורת נפלאה. תודה לך.
חני (לפני חצי שנה)
דן זה תלוי את מי מתקנים. יש כאלה שנאטמים מיד כי מרגישים רע שלא עלו על הטעות קודם לכן. ויש כאלה שמיישמים וממשיכים הלאה. בכל מקרה
זה נראה שכל אחד מנסה לתקן בשני משהו שהוא לא אוהב. אני מנסה להעיר פחות ויותר לקבל.
שמחתי על תגובתך כתמיד. תודה.
חני (לפני חצי שנה)
ישיי תודה. זה הספר השני של שלו למבוגרים שאני קראתי. אין שני לו בארץ לטעמי.
חני (לפני חצי שנה)
אפרתי תודות. Pulp תודה. זה ספר ישן של שלו אך לא עד כדי כך ישן. פשוט החיים בסיפור הם מאוד מסויימים. יש שם קווים ועקרונות. יש צניעות של פעם בתאור החיים ותיווך אנסופי בין המבוגר לצעיר. לצערנו היום הילדים כבר יודעים הכל פחות צריך לתווך.
הספר הוא כמו לדבר עם סבתא בת 100 על החיים והתובנות שרכשה.
מדהים.
yaelhar (לפני חצי שנה)
ביקורת נהדרת.
אכן מכירים ועוד איך את "האנשים המתקנים" עליהם דיברת. איכשהו, למרות שפתו המצוחצחת של שלו אני לא חושבת שהוא נמנה עמהם. אם אתקל בספר אקרא אותו, למרות שמשני הרומנים שלו שקראתי בעבר לא התלהבתי (בניגוד ל"תנ"ך עכשיו" ו"בעיקר על אהבה", מהם נהניתי מאד).
לי יניני (לפני חצי שנה)
ביקורת מופתית. עונג צרוף. דוז פואה. קראתי אותך פעמיים תודה!
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
ביקורת מקסימה ביותר.
לצערי אני נמנה על האנשים המעצבנים האלה, שמתקנים כל הזמן. להגנתי אומר שדי בסימן פיסוק אחד שאינו מוצב במקומו כדי להוציא אותי מדעתי. שרוט על כל הראש אני.
במשפט שמסתיים במילים "בגידות ורצח...אהבות אסורות וכנות שהלב מתפוצץ ונכמר" - לפני המילה אהבות שכחת להוסיף רווח [ועשית לי כאב ראש]
ישי (לפני חצי שנה)
הטבת לתאר את תקציר הספר טוב יותר משלו עצמו. נהניתי מחוות דעתך אודותיו.
Pulp_Fiction (לפני חצי שנה)
איזו ביקורת מדהימה. כתבת בצורה מעוררת השראה ועיניין. מתי נכתב הספר? נראה כי לפני שנים רבות או לפחות מדבר על ימים עברו. "הכלה עוד בתולה"..? ואב מלמד את הבן על ליל הכלולות אלו מילים שלא נשמעות כבר די מזמן מחוץ למגזרים הדתיים. מעבר לכך, נראה כי הספר משרה אוירה ביתית, רומנטית, עורגת ליציבות ובטחון ביום המחר.
אפרתי (לפני חצי שנה)
כותבת נפלא, כרגיל.
חני (לפני חצי שנה)
חן חן איש יקר.
מחשבות (לפני חצי שנה)
הסקירה שלך מהממת. הספר מופתי והארוע הזה מענג. שאפו. חצית את הרוביקון.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ