“# אני חייבת תודה לשרה פינבורו. היא הבהירה לי כמה דברים על ספרי-מתח והיכולת להנות מהם. ההנאה – אני מניחה שלא רק שלי וכנראה לא רק בספרי מתח – היא היכולת להזדהות עם הגיבורים ולהבין את מעשיהם. לעתים קרובות אני חושבת על אמינות ופעמים רבות כתבתי שספר הוא "אמין" או "לא אמין" בעיני. וטעיתי לחשוב שמדובר בהיתכנות. אז זהו, שאמינות והיתכנות הם שני תחומים שאין ביניהם קשר אמיתי כשמדובר בספרים. סופר טוב יכול”

“# ספר קטן 263 עמודים. משום מה הוא מוגדר מותחן. בבית אחוזה גדול, ישן ומבודד נמצאת קבוצה של ילדים – בגילאי 10 עד 18 - שנמצא שהם בעלי מוטציה גנטית הגורמת למחלה. פינבורו אינה מתארת את המחלה עצמה, או את תסמיניה. היא גם אינה עוסקת בעולם המאפשר לסלק מתוכו את החשודים בחולי, שהיא התנהגות מוכרת, המורכבת מבורות ופחד. פינבורו מתרכזת בבית עצמו, המזכיר מושבת-מצורעים. הילדים חסרי המשפחה צריכים להתמודד עם ח”

“ריבוי דמויות כמעט תוקפני, מקדם את פני עמודיו הראשונים של 'מת בשבילה'. בשלב הזה, קצת קשה לזכור מי הוא מי והצגת דמויות רבות כדמויות מפתח (כולל תיאור אישיותי ובעיקר חזותי), מאטה את שטף הקריאה ומחייבת לעתים דפדוף קל לאחור. אבל הציפייה, שמקורה בתחושת פוטנציאל ספרותי ממשמש, מאיצה שוב את השטף ועוזרת לשמור על עירנות. זה לא פשוט, אנשים נראה ששרה פינבורו יוצרת דמויות שמתקשות ביחסים. הן אוהבות, רוצות”

“# יש אנשים המאמינים בעל-טבעי. הולכים למכשפות, קוראות בקפה, אסטרולוגים וכירולוגים. אנשים אלה – שאני מכירה אישית כמה מהם – מוכנים להתווכח שעות ולהוכיח באותות ומופתים למה הזווית שבין אורנוס וונוס בשעה מסויימת מנבאה שחורות ולא כדאי לצאת מהמיטה באותו זמן. או איך חכם הקבלה ההוא שינה את חייה וניבא בדיוק מה יקרה. אני מקנאה באנשים כאלה. באמת. החיים כל כך יפים כשאתה יודע שיש מה ששולט בהם ושיש אנשים המסוגל”

“# אני חייבת תודה לשרה פינבורו. היא הבהירה לי כמה דברים על ספרי-מתח והיכולת להנות מהם. ההנאה – אני מניחה שלא רק שלי וכנראה לא רק בספרי מתח – היא היכולת להזדהות עם הגיבורים ולהבין את מעשיהם. לעתים קרובות אני חושבת על אמינות ופעמים רבות כתבתי שספר הוא "אמין" או "לא אמין" בעיני. וטעיתי לחשוב שמדובר בהיתכנות. אז זהו, שאמינות והיתכנות הם שני תחומים שאין ביניהם קשר אמיתי כשמדובר בספרים. סופר טוב יכול”

“# ספר קטן 263 עמודים. משום מה הוא מוגדר מותחן. בבית אחוזה גדול, ישן ומבודד נמצאת קבוצה של ילדים – בגילאי 10 עד 18 - שנמצא שהם בעלי מוטציה גנטית הגורמת למחלה. פינבורו אינה מתארת את המחלה עצמה, או את תסמיניה. היא גם אינה עוסקת בעולם המאפשר לסלק מתוכו את החשודים בחולי, שהיא התנהגות מוכרת, המורכבת מבורות ופחד. פינבורו מתרכזת בבית עצמו, המזכיר מושבת-מצורעים. הילדים חסרי המשפחה צריכים להתמודד עם ח”

“ריבוי דמויות כמעט תוקפני, מקדם את פני עמודיו הראשונים של 'מת בשבילה'. בשלב הזה, קצת קשה לזכור מי הוא מי והצגת דמויות רבות כדמויות מפתח (כולל תיאור אישיותי ובעיקר חזותי), מאטה את שטף הקריאה ומחייבת לעתים דפדוף קל לאחור. אבל הציפייה, שמקורה בתחושת פוטנציאל ספרותי ממשמש, מאיצה שוב את השטף ועוזרת לשמור על עירנות. זה לא פשוט, אנשים נראה ששרה פינבורו יוצרת דמויות שמתקשות ביחסים. הן אוהבות, רוצות”

“# יש אנשים המאמינים בעל-טבעי. הולכים למכשפות, קוראות בקפה, אסטרולוגים וכירולוגים. אנשים אלה – שאני מכירה אישית כמה מהם – מוכנים להתווכח שעות ולהוכיח באותות ומופתים למה הזווית שבין אורנוס וונוס בשעה מסויימת מנבאה שחורות ולא כדאי לצאת מהמיטה באותו זמן. או איך חכם הקבלה ההוא שינה את חייה וניבא בדיוק מה יקרה. אני מקנאה באנשים כאלה. באמת. החיים כל כך יפים כשאתה יודע שיש מה ששולט בהם ושיש אנשים המסוגל”