ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 באוגוסט, 2013
ע"י יואב
ע"י יואב
קוראיו של מאיר שלו התרגלו לאורך השנים לדמות מספר מסוג מסוים: נמוך קומה, מוצק בגופו, מכוער למדי על פי הנרמז (ומצד שני - מאהב מחונן), מתקשה להתמיד בחיי נישואין מאושרים, מתקשה להביא לעולם ילדים, פעמים רבות יתום מאביו או שקיימת אי בהירות סביב זהות אביו הביולוגי ומעל הכל - מסובך עד צוואר ביחסי אהבה-שנאה עם תולדות משפחתו הארוגות בתולדות ההתיישבות העובדת. והנה הפעם החליט שלו לזנוח את המספר הטיפוסי אליו הורגלנו לטובת מורה קשקשנית לתנ"ך, ששוטחת את כל קורותיה דווקא בפני אישה זרה לחלוטין, אף שהיא מצהירה חזור והצהר כי יש דברים שמוטב לא לספר (ברור ששלו מודע לפער הזה, ולכן מעניין מדוע בחר לפתח את הסיפור בצורה כזו דווקא).
אך מלבד זהות המספרת, לא מדובר בסטייה מהדפוס המוכר: ההיסטוריה המשפחתית הרוויה בשנאה ובקנאה הפורחות בין הטרקטורים והחולבות עדיין שם. מלאך המוות ("מלכמוות"), הדייקן שבמלאכים, נוכח לכל אורך הסיפור. גם מקומם של הגברים חובבי ארגזי הכלים, הטנדרים והרובים לא נפקד הפעם. מי שמחכה לתיאורים של עבודות פרך סיזיפיות בסגנון סחיבת שקי הקמח ב"עשו" ימצא אותם גם כאן. מי שאהב במיוחד את התעלומה הנפתרת ב"כימים אחדים" רק כאשר התיבה המסתורית נשלפת מהאדמה, ישמח לגלות פתרון תעלומה דומה גם בספר זה.
אם אתם אוהבים את יצירותיו של שלו בזכות מאפיינים אלה, בוודאי תאהבו גם את הספר הזה, ואולי אף תצליחו לאהוב - או לכל הפחות לסבול - את הדמות שמפיה הוא מסופר.
17 קוראים אהבו את הביקורת
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
