ביקורת ספרותית על 13 סיבות מאת ג'יי אשר

---

לא הצלחתי לגבש דעה מוחלטת על הספר הזה, כזו שתאפשר לי לדרג אותו בלב שלם. מצד אחד הוא לפחות ארבעה כוכבים, כי לא יכולתי להניח אותו. 13 סיבות הוא ספר שואב. אבל 13 סיבות הוא גם ספר של שני כוכבים בקושי, כי הוא לא לגמרי מתקדם. הוא מתבכיין וקצת חסר פואנטה, כי כל מה שהוא מספר זה על נערה אחת, שהתאבדה, ומספרת לכולם למה הם אשמים ומאיימת עליהם שאם לא יקשיבו לסיפורים שלה עליהם ועל האחרים היא תדאג, מתוך הקבר (בהכנה מראש, היא לא רוח), שכל העולם ידע מה הם עשו ולמה הם חלק ממה שהיא עצמה אשמה בו. כי רק היא יכלה לדחוף לעצמה את הכדורים לפה אחרי שבילתה שעות בלהקליט קלטות. רק היא יכלה לרחם על עצמה ולחשוב שהיא מסכנה מספיק כדי להתאבד. האנשים שאותם האשמת לא באמת אשמים, האנה. את ורק את אשמה. יכולת להמשיך להרים ראש כמו שסיפרת שעשית במשך כמה זמן ולהתעלם. לעבור בית ספר, לברוח מהשמועות או לעמוד נגדן. למחות. להראות את המקום שלך. לבקש עזרה. להתלונן על המציצן. לנתק קשר עם החברה הזו שלך. אבל מה אז? לא תיזכרי כקדושה מעונה? את צודקת. אסור לתת לזה לקרות. את חייבת להיזכר כצדיקה הקדושה, כי בלי זה לא תהיי שווה כלום. לא יזכרו אותך. נכון? נכון??
לא נכון.

--

אז כמו שאפשר להבין, לא אהבתי את האנה. היא עצבנה אותי. כל כך. ומה עם קליי? שהיא אהבה אותו, אבל גזרה עליו להקשיב לסט הקלטות המקסים שהכינה? קליי ג'נסן, שמספר את הסיפור תוך שהוא מקשיב לכל אורך הספר להאנה, שמספרת לו את הסיפור שלה ושל כל מי שאשם בו. ולא, היא לא נכללת ברשימת האשמים של עצמה. היא רק הקורבן הקדוש. היא מספרת על כל 13 האנשים שהיו הסיבה להחלטה שלה וגורמת להם להרגיש ממש חרא עם עצמם, כי הם גרמו לה להרגיש חרא. והיא התרכזה כל כך חזק בחרא הזה וריחמה על עצמה שהיא לקחה מנת יתר של כדורים בטעם חרא והרגה את עצמה.
קליי הוא הטיפוס המאוהב-בסתר. הרגשן, זה שלא ממש הולך למסיבות. זה שיישאר ער לילה שלם כדי להקשיב לאהובתו בסתר מאשימה אנשים, וישנא אותם כי היא שנאה אותם. כי הם עשו משהו אחד, מתוך שכרות או בכוונה. וכל המשהואים האלה יצרו כדור שלג שנפל על האנה והקפיא לה את החלק במוח שמדבר עם אנשים והשאיר את חלק הרחמים העצמיים שאין להם סוף.

כמו שאמרתי בהתחלה, זה ספר טוב כי הוא כתוב טוב ואפשר לשקוע בו לכמה שעות כמו שאני עשיתי. הוא ספר גרוע כי האנה פשוט כל כך גרועה. אבל הוא בעיקר ספר מעצבן, כי אני לא מצליחה לגבש דעה עליו, לא במהלך הקריאה ולא אחריה. היו כל כך הרבה המלצות ולא-המלצות לקרוא או לא לקרוא שנכנסתי לעסק מבולבלת ויצאתי מבולבלת עוד יותר. כי אני לא יודעת מה אגיד עליו לאנשים שישאלו אם הוא טוב או לא, אם כדאי לקרוא אותו. הוא מעצבן ומבלבל, בזה אין לי ספק. אבל האם הוא שווה קריאה? אני באמת לא יודעת.
הוא שכב ברשימה שלי כל כך הרבה זמן ורציתי לקרוא אותו. ממש רציתי. רציתי למרות שאני שונאת ספרים מתבכיינים. אני כנראה שמחה שקראתי אותו רק כי השלמתי את החור הזה במוח שלי שזעק לקרוא אותו. הוא לא יצירת מופת, הוא לא לגמרי גרוע. הוא גם לא לגמרי טוב. הוא פשוט ספר שאני לא מבינה איך הגיע גבוה כל כך ברשימת רבי המכר.

» ביקורות נוספות של Primrose
» ביקורות נוספות על 13 סיבות