ביקורת ספרותית על 13 סיבות מאת ג'יי אשר
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בפברואר, 2014
ע"י זה שאין לנקוב בשמו


מר אשר היקר,

יש לי כמה סיבות למה לא כדאי לקרוא את הספר הזה. אם אתה חושב שיש לי 13, אז טעות בידך. יש לי הרבה יותר. ואם אתה חושב שאכתוב עליה ביקורת קוטלת רגילה כמו שכל אחד היה בוחר לעשות, אז הטעות שלך גדלה פי כמה. הספר הזה אינו זכאי לביקורת קוטלת רגילה. הוא זכאי לביקורת קוטלת מיוחדת. וזו הסיבה שאני כותב לך את המכתב הזה.
ודאי שמת לב שמלבד המכתב שכעת אתה קורא, יש עוד משהו בתוך המעטפה. כן, יש שם אוסף קלטות. 7 קלטות כשלכל קלטת יש 2 צדדים: צד א' וצד ב'.
אני מזמין אותך לשבת על הכורסא או על כל רהיט אפשרי אחר (תאמין לי, לא כדאי לך לשמוע בעמידה את מה שאומר לך כרגע. מילה שלי) ולהאזין בשקט למה שהקלטתי (אל תדאג, לא תצטרך לעשות דבר מלבד להאזין לקלטות. ככל שתשב יותר בשקט, כך ייטב).
אז אתה יושב? אם כן, יופי. אם לא, אז ראה הוזהרת. והנה זה מתחיל:

לא אהבתי את הספר שכתבת. כפי שאמרתי, יש לי כמה סיבות. אפרט רק את חלקן כי להגיד את כולם זה יהיה כמעט כמו פשע.
סיבה ראשונה: דמויות
נתחיל בהאנה. סבבה?
האנה היא הנערה המתאבדת. זו ששלחה לכל הנערים והנערות את אוסף הקלטות כשבכל צד וצד היא מתארת את השאלה של איך האדם הספציפי שקיבל את הקלטות, קשור להחלטה הנוראה שקיבלה.
הכל היה יכול להיות טוב ויפה (ואפילו מעניין) אלמלא העובדה שהאנה היא אחתם מאותם הבחורות הרגישות, הקטנוניות ומלאות השנאה שהכרתי. להלן 2 דוגמאות טובות מן הספר שמוכיחות את זה: "ואתה, מספר שלוש עשרה בר המזל, אתה יכול מצדי לקחת את הקלטות איתך לגיהינום". מספיק אכזרי?
ועכשיו דוגמא נוספת שהפעם מוכיחה את הקטנוניות והרגישות שלה: "אני בטוחה שאין לך מושג למה אתה כלול כאן. סביר להניח שאתה חושב שעשית מעשה טוב, נכון? אז זהו שלא".
אני ממש לא אוהב את הטון הזה שבו היא אמרה את הזהו זה שלה. ממש לא אוהב.
בקיצור, האנה בייקר היא לא דמות מופת.
ויש עוד דמות, ג'סטין.
הוא בסך הכל עוד ילד. ילד שהחלום שלו הוא להתנשק עם בחורה. אבל האנה, עם הקטנוניות הזו שלה, גורמת לג'סטין להיראות באור שונה לגמרי, באור שלילי כאילו הוא אשם בזה או משהו.
ויש גם את אלכס.
הוא בסך הכל הביע דעה. וזה מותר, לא? ומה זה אשמתו שבגלל הדעה שלו מישהו לקח איתו את התירוץ ונגע בתחת של האנה? הרי הוא לא היה יכול לצפות לזה! אמנם הוא לא טלית שכולה תכלת אבל ברצינות, האנה לא פחות אשמה.
אחרי אלכם, מופיעה ג'סיקה.
אבל כשהגיע תורה, כבר התייאשתי. כנראה שהבנתי שמלקרוא את הספר הזה לא יצא שום דבר. אבל בכל מקרה החלטתי לדפדף קצת בספר ולראות מה יקרה בהמשך והאמת, לא השתנה הרבה: כל הסיבות, בלי יוצא מן הכלל, היו גרועות ומאולצות כמו קודמיהן.
ועכשיו נזכרתי בעוד דמות עיקרית ודומיננטית בספר הזה. קליי ג'נסן.
אני לא שונא אותו. להגיד שאני שונא אותו זה כמו להגיד שלא קורה שום דבר בסוריה. (ותאמין לי, אפילו שאתה אמריקאי, אתה צריך לדעת שקורים דברים איומים בסוריה).
למען האמת, אני יותר בקטע של לרחם עליו.
עליו ועל הקוראים. הם נאלצו לסבול לאורך כל הספר את החפירות של האנה והכתיבה המזעזעת שלך, רק בשביל לדעת מה יעלה בגורלו של קליי ג'נסן המסכן וביש המזל.
סיבה שנייה: הכתיבה
היא איומה. ולמה איומה? כי ההקלטות של האנה מופיעות בכתב יד מסולסל בעוד שהרגעים של קלייר מופיעים בכתב רגיל, מודגש. וזה ממש אבל ממש לא נוח: יש מספר לא מבוטל של קטיעות עד כדי כך שקשה כבר להבין מי אומר מה ואז כל ה"מתח" וה"עניין" נהרס.
סיבה שלישית: העלילה
בפירוש לא מעניינת. שטחית וממוסחרת. חוזרת על עצמה כמו תקליט שנתקע.
זהו, אין לי עוד מה להרחיב בנושא.
והסיבה האחרונה היא אתה
כן, כן, אתה. זה עם החולצה הכחולה והמכנסיים החומים (אני רואה שבנוסף לכל אין לך גם חוש אופנה. מעניין.)
אתה בטח תוהה מדוע דווקא אתה, מכל האנשים, נבחרת להיות הסיבה האחרונה (כן, לפנייך היו עוד סיבות מלבד השלושה שהצגתי פה. פשוט לא הוספתי אותן) אתה בטח מנסה לחשוב בכוח וודאי לא מוצא את התשובה.
אז תרפה. אל תתאמץ. אני אגיד לך למה.
התשובה היא כזאת: יכולת למנוע את שמיעת ההקלטות בכך שלא היית כותב את הספר הזה וממציא את נערת הסיוטים של כל גבר, האנה. לא משנה כמה היא יפה, היא מעצבנת. מאוד מעצבנת. ואם זה לא מספיק, אז גרמת לה להתאכזר לאיזה 26 נערים ונערות אם אני לא טועה. וזה פשוט זוועה.
מזל שלפחות האנה מתה בסוף, מה?
אז כפי שאמרתי, לא היית צריך לכתוב את הספר הזה. וכן, אני יודע שהספר הזה שהה במשך שש שנים ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס ואני גם יודע שהוא מאוד מוערך כאן באתר.
אבל... מה כל זה משנה אם הדבר העיקרי והכי חשובשצריך להיות בכל ספר כדי להפוך אותו לספר מצויין, פשוט לא קיים, אה?
העובדה שאני לא אהבתי את הספר משנה את הכל. אם לא אהבתי, הכל הלך לעזאזל. לפחות בשבילי.
ואם אתה חושב לרגעשאני אתאבד רק בגלל העובדה שלא אהבתי את הספר, אז טעות בידך. ואם אתה מצפה שאני כמו האנה בייקר, אז טעות עוד יותר גדולה בידיך.
לא, אני אמשיך בחיי כרגיל. הדבר היחיד שישתנה, הוא שאכתוב ביקורת קוטלת על הספר הזה.
וזה מה שעשיתי.

בכבוד, זשל"ב
42 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
קצת קשה לראות את המשך דברייך אבל תודה רבה. שמח שנתתי הצצה קצת אחרת ^^
חני (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אני חושבת שאתה מביא לנו הצצה מעולם הנוער שנמצא סביבך סביבנו..וכמובן לך קל יותר להתחבר לדמויות שכמובן אתה בקלות יכול לחבר אותם לחברה שאתה רואה בבית ספר שלך ,בכיתה...ביקורת יפה ומותר לקטול כי זו דעתך.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה!
איזה כיף שיש מישהו בעולם הזה שבכל זאת מבין אותי . . .
לידור (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חחחח אחלה של ביקורת! מסכים לגמרי עם כל מה שכתבת. לא בצורה קיצונית כל כך, אבל אתה בהחלט צודק.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
שוב :)
♬*•°.•Sonrisa*•°.•♬ (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חחחח
אומנם הורדת לי עוד ספר מהרשימה, למרות שאני עדיין מעוניינת לקרוא אבל פחות בטוחה.
היה מהנה לקרוא את אשר כתבת וכמו תמיד ביקורת גאונית!!!
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
א
י
ז
ו
-
ה
ק
ל
ה
.
.
.
לי יניני (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
הלוואי ותמיד יהרגו אותי מצחוק במיוחד בימים אלה. וגם עשיתי לך לייק... עכשיו אתה רגוע ?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
(לא התכוונתי)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אופס...
סליחה אם הרגתי אותך מצחוק.
לי יניני (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
כזו ביקורת קטלנית מזמן לא קראתי גם קטלנית וגם משעשעת. הרגת אותי מצחוק! כל הכבוד!!!
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
מסכים איתך לגמרי.
אבל אם זה היה סתם ספר נוער, אז כנראה שלא הייתי טורח לקרוא אותו. מצד שני, בגלל שהספר הפך לדי הצלחה והוא רב מכק של הניו יורק טיימס, אז הסתקרתי.
והתוצאה: בעעעעעעעעעעעעעע
דנה (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
אם ספרי נוער מסבים לך כזה עינוי גדול (אני מכירה את התופעה, ולכן לא קוראת אותם פרט לנסיבות מיוחדות) - פשוט תפסיק לקרוא אותם. החיים קצרים מדי מכדי לבזבז אותם על ספרים נוראיים.
כשקראתי את הספר לראשונה, כשהוא יצא בארה"ב, די חיבבתי אותו. עם השנים וככל שאני קוראת יותר ספרים ששמים את המונח "ספר נוער" לקלס וגדף - אני מעריכה אותו יותר, כי הוא פחות מטומטם מספרים אחרונים.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
משתתף בגאוותך...
תות :> (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה תודה ^-^ *גאווה עצמית*
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
קרעת אותי XD


-מחשבה נבונה, המלכה!
תות :> (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
אני אוותר על התענוג... תודה רבה ואקח את טיעונך לתשומת ליבי
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
קודם כל אפתח ואומר תודה.
עכשיו, מכיוון שאת לא קראת עדיין את הספר, את לא מכירה טוב כמו שאני מכיר את אופיה של האנה: לא קרו לה דברים נוראיים עד כדי כך כמו שאת בטח חושבת והיא עושה מכל עניין קטן, משהו גדול.

פשוט תקראי את הספר (למרות שממש לא מומלץ אבל כדי להבין אותי, זו כנראה הדרך היחידה- או לראות את הסרט. גם אופציה)

זהו, אני סיימתי.
תות :> (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
קודם כל אפתח ואומר שממש אהבתי את הביקורת, כתבת בצורה ממולחת עניינת ואפילו הצלחת להכניס מעט הומור לתוך הכתיבה, כל הכבוד! (עשית זאת שוב)
עכשיו, איני יכולה לומר לך דבר בנוגע לתוכן כי לא באמת קראתי את הספר הזה אז אני לא יכולה לשפוט כלום אבל לפי היכרות מעטה עם הספר בעזרת ביקורות אחרות יש לי דבר אחד לומר :
בקשר לעובדה שאתה קורא להאנה "בחורה רגישה, קטנונית ומלאת שנאה", נסה שניה לחשוב על הצד שלה בסיפור, לפי מה שהבנתי החיים שלה התפרקו לה מול העיניים איכשהו והיא מרגישה אבודה, אין תחושה נוראית יותר מהתחושה הזאת, הרי היא בכל זאת התאבדה, היו לה את הסיבות האלו שהיא ציינה ולפי מה שהבנתי הנושא היה מאוד כואב לה, על פי נקודת המבט שלה האנשים שהיא ציינה לא היו בסדר ולפי דעתה מגיע להם להיות בגיהנום או משהו כזה, היא חשבה שהם יכלו לעשות יותר בשבילה אבל הרגישה את הסכין ננעצת לה עמוק עמוק בגב, שוב : זאת תחושה נוראית, פשוט במילה אחת נוראית, היא הרגישה לבד, שאין לה כבר מה לעשות, שהיא פשוט צריכה לפרוק את הכל, אז אני חושבת שהיו לה מספיק סיבות להיות רגישה, קטנונית וכל מה שציינת בביקורת.
זה כאב לה ואני חושבת שמותר לה להיות רגשית ורודפת צומי כי בכל זאת, זה מה שהיא חושבת, וגם, אני מניחה שהיא רוצה לגרום למי ששומע את הקלטות להרגיש אשם אז יכול להיות שהיא השתמשה ביותר רגשות ממה שהיא באמת הרגישה,
כך או כך אני לא חושבת שזה נכון לקרוא לה רגשית כי בכל זאת, היא הרגישה שהכל מתפורר לה בין הידיים, היא הגיעה למצב שהיא לא יכלה יותר לסחוב את הנטל הזה ואז כל הרגשות שלה יצאו בבום אחד גדול בקלטות האלו שבשבילה היו כמו ממשיכי הדרך שלה, היא רצתה להעביר בהן מסר והיא השתמשה בכל הרגשות שהיו כלואים בה בשביל זה.

זהו אני סיימתי את טיעוני.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה על זה שאהבת את הביקורת, סוואן קווין.
ואני יודע, לא הייתי ממש עדין אם הספר הזה אבל בשביל זה קיים הכוכב האחד, לא? הרי תמיד יש איזה ספר שאנחנו ממש ממש שונאים בדיוק כמו שיש ספר שאנחנו ממש ממש אוהבים.
ועם כל הכבוד, צריך לשמור מדי פעם על האיזון.
White Swan (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
אני אחלק את התגובה שלי לשני חלקים - קודם כל, הביקורת עצמה מצויינת.היא כתובה טוב ומפורטת,מצחיקה וכיף לקרוא אותה.
בנוגע לתוכן אני לא ארחיב כי הרבה כבר אמרו את זה לפני - אני חושבת שהשנאה שלך כלפי הספר, שלא לגמרי ברורה לי, גורמת לך להגזים בכל חלק בביקורת הזו. אני כמעט בטוחה שהשתמשת בהגזמה הזו כדי להדגיש את הנקודה שלך, אבל קח בחשבון שבמקרים של ספרים כאלה, שמדברים על מקרים שאין לזלזל בהם, צריך להיות קצת יותר עדינים. :)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אוקיי. בהצלחה!
שונרא החתול (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
לאחר מחשבה, החלטתי לקרוא את הספר הזה כדי לגלות אם הביקורת שלך, חוץ מזה שהיא קטלנית באופן מהמם, היא גם מוצדקת.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה ועוד הרבה הרבה תודות אחרות (:
שונרא החתול (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אין. אין עליך. פשוט אין. אין, אין ושוב פעם: אין.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
גברת שונרא החתול היקרה,
יש לי כמה סיבות למה כדאי לך לקרוא את התגובה הזו. אם את חושבת שיש לי 13, אז טעות בידך. יש לי הרבה פחות. ואם את חושבת שאכתוב פה תגובה מפרגנת רגילה כמו שכל אחד היה בוחר לעשות, אז הטעות שלך גדלה פי כמה. התגובה הזו אינה זכאית לתגובה מפרגנת רגילה. היא זכאית תגובה מפרגנת מיוחדת. וזו הסיבה שאני כותב לך את התגובה הזו.
ודאי שמת לב שמלבד התגובה שכעת את קוראת, יש עוד משהו בתוך המעטפה. כן, יש שם אוסף קלטות. 7 קלטות כשלכל קלטת יש 2 צדדים: צד א' וצד ב'.
אני מזמין אותך לשבת על הכורסה או על כל רהיט אפשרי אחר (תאמיני לי, את יכולה לשמוע בעמידה את מה שאומר לך כרגע. מילה שלי. את גם יכולה לעמוד על הכורסה אם זה מה שאת רוצה, אבל פשוט יהיה לך יותר נוח לשבת על הכורסה כי באופן כללי יותר נוח לשבת מאשר לעמוד) ולהאזין בשקט למה שהקלטתי (אל תדאגי, לא תצטרכי לעשות דבר מלבד להאזין לקלטות. ככל שתשבי יותר בשקט, כך ייטב).
אז את יושבת? אם כן, יופי. אם לא, אז ראי הוזהרת.
והנה זה מתחיל:
קלטת ראשונה צד א': אומר תודה
קלטת ראשונה צד ב': אני צועק תודה
קלטת שנייה, צד א': אני אני אומר תודה מתוך שינה
קלטת שנייה, צד ב': אני צועק תודה תוך כדי מסיבת דיסקו רועשת במיוחד.
קלטת שלישית, צד א': יורדות לי דמעות מרוב שאני מתרגש. ולא שוכח לומר תודה.
קלטת רביעית, צד א': אני בוכה מרוב תודה
קלטת רביעית, צד ב': אני לא יודע את נפשי מעד כמה שאני מודה לך
קלטת חמישית, צד א': אני מיילל תודה. כם החתול שלי מיילל תודה.
קלטת חמישית, צד ב': אני נחנק מרוב שמחה. הכלבה שלי מודאגת.
קלטת שישית, צד א': עוד חתול שלי מתפלל ואומר תודה. וחתול אחר מגרגר כי הוא אוכל ואסור שאוכל יכנס לו לגרון ואז הוא ייחנק.
קלטת שישית, צד ב': ארבעה חתולים מייללים ושניים מגרגרים. ולא שוכחים להגיד תודה.
קלטת שביעית, צד א': אני תופס את הבטן ואומר תודה.
קלטת שביעית, צד ב': אני מתנשפ לתוך שקית נייר כי נגמר לי האוויר מרוב התודות שלי.

הקטע הועתק מהתגובה של שונרא החתול.
מה שלא הועתק משונרא החתול, נכתב בהשראתה של שונרא החתול.

שונרא החתול (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
מר זשל"ב היקר,
יש לי כמה סיבות למה כדאי לך לקרוא את התגובה הזו. אם אתה חושב שיש לי 13, אז טעות בידך. יש לי הרבה פחות. ואם אתה חושב שאכתוב פה תגובה מפרגנת רגילה כמו שכל אחד היה בוחר לעשות, אז הטעות שלך גדלה פי כמה. הביקורת הזו אינה זכאית לתגובה מפרגנת רגילה. היא זכאית תגובה מפרגנת מיוחדת. וזו הסיבה שאני כותבת לך את התגובה הזו.
ודאי שמת לב שמלבד התגובה שכעת אתה קורא, יש עוד משהו בתוך המעטפה. כן, יש שם אוסף קלטות. 7 קלטות כשלכל קלטת יש 2 צדדים: צד א' וצד ב'.
אני מזמינה אותך לשבת על הכורסה או על כל רהיט אפשרי אחר (תאמין לי, אתה יכול לשמוע בעמידה את מה שאומר לך כרגע. מילה שלי. אתה גם יכול לעמוד על הכורסה אם זה מה שאתה רוצה, אבל פשוט יהיה לך יותר נוח לשבת על הכורסה כי באופן כללי יותר נוח לשבת מאשר לעמוד) ולהאזין בשקט למה שהקלטתי (אל תדאג, לא תצטרך לעשות דבר מלבד להאזין לקלטות. ככל שתשב יותר בשקט, כך ייטב).
אז אתה יושב? אם כן, יופי. אם לא, אז ראה הוזהרת.
והנה זה מתחיל:
קלטת ראשונה, צד א': אני נשפכת מצחוק.
קלטת ראשונה, צד ב': אני נקרעת מצחוק.
קלטת שנייה, צד א': אני מתגלגלת מצחוק.
קלטת שנייה, צד ב': אני מתפוצצת מצחוק.
קלטת שלישית, צד א': יורדות לי דמעות מרוב צחוק.
קלטת רביעית, צד א': אני בוכה מרוב צחוק.
קלטת רביעית, צד ב': אני לא יודעת את נפשי מרוב צחוק.
קלטת חמישית, צד א': אני מייללת מרוב צחוק. החתול שלי מיילל.
קלטת חמישית, צד ב': אני נחנקת מרוב צחוק. הכלב שלי מודאג.
קלטת שישית, צד א': עוד חתול שלי מיילל. וחתול אחר מגרגר.
קלטת שישית, צד ב': ארבעה חתולים מייללים ושניים מגרגרים.
קלטת שביעית, צד א': אני תופסת את הבטן מרוב צחוק.
קלטת שביעית, צד ב': אני מתנשפת לתוך שקית נייר כי נגמר לי האוויר מרוב צחוק.

הקטע הועתק מזשל"ב.
מה שלא הועתק מזשל"ב נכתב בהשראתו של זשל"ב.
❀Angelica❀ (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
וואו, אף פעם לא ראיתי שקטלו ביקורת.
אפשר לעשות מזה משפט כמו "גנן גידל דגן בגן דגן גדול גדל בגן"
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
^^

גם לי משעמם אז נכנסתי לבדוק
אריאל (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
כן נכון חחח
פשוט משעמם לי
חא נורא


שרוני (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
לא יודעת אם תמות.... אולי תיפצע באופן קשה... בכל מקרה, אני חושבת שיש איזשהו הבדל.
כי כשמספרים על נערה שהתאבדה בגלל שהציקו
לה בביתספר,התתעללו בה ועוד דברים,
זה מרגיש לי יותר ראליסטי, ואז הרבה יותר קשה לי
לאחל לה לסבול.
אולי סתם יש לי רגישות יתר, כשזה נוגע להצקות.....
אריאל (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
שרוני, לאקרה לך שדמות כל כך עיצבנה אותך שאיחלת לה מוות? יש דמויות מחרפנות~.~
טופי (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
ואופציה נוספת היא לקרא ביקורות..
נצחיה (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
באסה, אין לי מה לומר. אז באמת האופציה המועדפת היא לקרוא טיפין-טיפין בחנות :(
שרוני (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
זהו, שאני חיפשתי, אבל אין):
נצחיה (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
שרוני, לא שמעת על ההמצאה המופלאה שנקראת ספריה?
שרוני (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
אני קוראת קצת(כל פעם שאני מגיעה לחנות ספרים, כי אני לא יכולה לקנות את הספר).
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
חחח הביקורת שלי כל כך טובה עד שכולם מצוטטים לי כמה ציטוטים ממנה... הכל כל כך נקלט לי XD
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
את קראת את הספר? אם לא, אז תקראי ותסכימי איתי. אני לא אהבתי את האנה. גם לא אהבתי את אלכס או את ג'סטין וגם הם לא עשו מעשים ממש טובים. אבל בין אם הם אשמים ובין אם לא, הספר עצמו לא עניין אותי והכתיבה עיצבנה אותי.

אבל אני שמח שאהבת את איך שכתבתי את הביקורת ^^
שרוני (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
אני חושבת שכולם כבר חפרו לך על זה, אבל בכל זאת היו כמה דברים בביקורת שהציקו לי, ואתה לא חייב להגיב להודעה שלי:
"הוא בסך הכל הביע דעה. וזה מותר, לא? ומה זה אשמתו שבגלל הדעה שלו מישהו לקח איתו את התירוץ ונגע בתחת של האנה? הרי הוא לא היה יכול לצפות לזה! אמנם הוא לא טלית שכולה תכלת אבל ברצינות, האנה לא פחות אשמה"- מצטערת, אבל אם הבנאדם
רוצה להביע את הדעה שלו על התחת של מישהי, ועוד מפיץ את זה בביתספר, אז זה קודם כל גועלי, כי הוא פשוט חיפצן אותה(ואת הבנות האחרות שהוא דיבר עליהן).
דבר שני, זאת אשמתו, לא בקטע שהוא שלח את הבחור ההוא לגעת בה, אבל זאת אשמתו, כי הריי הוא ידע שזה יכול לגרור כל מיניי תגובות, פסיביות ואקטיביות.
וגם אם לא ידע, זה לא היה לו אכפת וזה אפילו יותר גרוע.
בקשר לזה שהאנה אשמה. האשמה היחידה שלה הייתה ההתאבדות שלה(גם אם היא הגיעה לקצה).

דבר שני שהציק לי:
"מזל שלפחות האנה מתה בסוף, מה?"
בטח כבר חפרו לך על זה, אבל אני פשוט חושבת על אנשים אמתיים שבאמת התאבדו....
נכון, אף אחד לא מושלם וכולנו פגומים, אבל לשמוח שמישהו התאבד(גם אם זאת דמות סיפרותית) זה.....
אני לא יודעת אם זה חוסר רגישות.....
לא יודעת איך לקרוא לזה.

ודווקא כן אהבתי את איך שכתבת את הביקורת, רק לא ממש התחברתי למה שכתבת.
לואיזיאנה מנטש השקנאית (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
זשל"ב- לא טעית, זכותך לשנוא את הספר, פשוט חשבתי שהנימוקי שלך הזויים.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים)
ההחלטה שלך להצטרף לדיון בהחלט הועילה ^^

ופשוט הוצאת לי את המילים מהפה. זה נכון, אם הביקורת טובה אז היא טובה. ואם לא, אז לא. זה בכלל לא קשור למה דעתנו על הספר.



yaelhar (לפני 4 שנים)
התלבטתי אם להצטרף לדיון המעניין שהתפתח פה. אפשר לקרוא ולהרגיש לספר בכל מיני דרכים. היו רבים שהזדהו עם האנה בגלל ההתאבדות. היו אחרים שהזדהו איתה כי הם מכירים הצקות ובריונות. אני הרגשתי אל הספר הזה דומה לך: המון הגזמות, המון ניגון על רגשות האמפתיה של הקוראים, מעט מדי אמינות.

ועוד משהו - לדעתי ביקורת ראויה להישפט כביקורת, ולא לפי דעת קורא הביקורת על הספר, גם אם דעתו שונה. ולטעמי הביקורת שלך מוצלחת כביקורת ומנמקת היטב את דעתך עליו ובעיני היא ביקורת טובה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים)
אוקיי כולכן צודקות. מצטער. באמת לא הבנתי כל כך את הספר כפי שחשבתי שהבנתי. פשוט חשבתי שג'סטין רצה לספר לכל החבר'ה שהוא התנשק מרוב התרגשות ולא בגלל להוציא אותה זונה.
ואני לא חושב שאנשים מתאבדים בגלל שטויות. פשוט בספר הזה אין מקרים כאלו נוראיים כמו שחשבתי שיהיו כמו למשל בלי החזרת אהבה של הורים לילדים שלהם, הצקות, חטיפה, אנשים חפים מפשע שנשלכים למאסר בכלא ועוד...
אבל אני עדיין לא מוחק את הביקורת כי אפילו אם הוא לא עד כדי כך גרוע כמו שחשבתי, עדיין הוא רחוק מלהיות טוב. רחוק מאוד מאוד.
אה, וגם לא אמרתי שכל הקטע הזה של ערפדים\אנשי זאב הוא לא ממוסחר. הוא בהחלט ממוסחר. אבל גם 13 סיבות ממוסחר בעלילה (לא ברעיון. הרעיון דווקא יפה מאוד.)
ותודה לואיזי. אני שמח שאת צוחקת רוב הזמן מהביקורות שלי. תהיי בטוחה שהפעם הזו היתה חד פעמית ^^

תודה, אריאל :) ככה צריך לנהוג. אין מה לעשות, לכל אחד יש טעם משלו וצריך לכבד. בכל זאת, הרי זו ביקורת קוטלת ומן הראוי שתהיה בה שנאה, לא?

רץ היקר. תודה אבל לא הבנתי את המטאפורה המוזרה הזו שלך. אבל אהבתי את איך שאמרת "לכל ביקורת יש שני צדדים" ^^

בקיצור, מה שאני מנסה להגיד הוא שיכול להיות שטעיתי לגבי ג'סטין אלכס ועוד כמה. אבל זה לא משנה, כי גם אם להאנה יש סיבות לשנוא את האנשים האלו, עדיין לא אהבתי את העלילה עצמה, את האווירה יש בזה קיטש שאני לא אוהב ולכל אחד יש דעה משלו. אני לא כועס פה על אף אחד אבל אני לא רוצה שיכעסו גם עליי.
מצטער אם טעיתי או משהו.
רץ (לפני 4 שנים)
לביקורת שני צדדים - האופן שאתה תופס את הספר - זה בסדר, וזה כתוב בהומר, אבל אם לספר מסר חברתי שמיועד לבני נוער או לבוגרים שנמצאים במגע עם בני נוער, מסר שעוסק בבעיה כואבת, כי אז אתה, רוצה להחליף מים באמבטיה אבל משליך את התינוק עם המים.
אריאל (לפני 4 שנים)
אני דווקא חושבת שזאת ביקורת טובה שכתובה בהומור, אם כי היו נקודות שלא הסכמתי איתן. קשה לי להאמין שכתיבה תיחשב לאיומה רק בגלל פונט כלשהו (אבל אני יכולה להסכים היא בינונית) ונראה לי שלא הבנת את הסיפור עם ג'סטין נכון, כי לפי מה שהבנתי הוא הפיץ שמועות.. והיו עוד כמה נקודות כאלה
בכל מקרה קראתי ונהנתי בסך הכל
אנג'ל (לפני 4 שנים)
אני מסכימה עם לואיזי, ואגב, אמרת בפירוש שהוא ממוסחר.
"סיבה שלישית: העלילה
בפירוש לא מעניינת. שטחית וממוסחרת."
לואיזיאנה מנטש השקנאית (לפני 4 שנים)
אני מצטערת, זשל"ב...אני מסכימה עם אנג'. בדרך כלל הביקורות שלך מצחיקות אותי, אבל הפעם זה הכעיס אותי מאוד.
נכון, זו זכותך המלאה לשנוא את הספ, אבל אתה פשוט...קוטל אותו על דברים לא הגיוניים.
בטח שהאנה תהיה כעוסה, ומרירה, וקטנונית. היא בן אדם, למען השם. ולא קראת ממש את המשך הספר, אז אתה לא יודע איזה דברים נעשו לה שגרמו לה להיות כזאת. ותאמין לי- אלה לא סיבות קטנוניות ומאולצות.
לגבי ג'סטין ואלכס- אנג' כל כך צודקת. ג'סטין הוציא להאנה מוניטין של זונה סתם ככה, הוא לא היה ילד תמים. ואולי אלכס לא היה לגמרי אשם, אבל במה ההאנה בדיוק "אשמה לא פחות"? אני ממש לא מבינה.
חוץ מזה, העובדה שהפונט מעצבן אותך לגיטימית לחלוטין, אבל היא לא הופכת את הכתיבה עצמה לאיומה, נו באמת.
ושוב, אתה לא יכול להגיד שהעלילה חוזרת על עצמה או ממוסחרת אם לא קראת את כל הספר. ומה ממוסחר ברעיון הזה?
אם הסופר היה רוצה רק להרוויח כסף, היו לו דרכים קלות בהרבה- ואני מדברת על ספרי הערפדים/אנשי זאב/פיות/כל התשובות נכונות שאנג' הזכירה.

ואם כבר אמרת שהאנה אכזרית- אכזרי בהרבה להגיד שהיא "נערת הסיוטים של כל גבר" על סמך זה שעיצבנה אותך האצבע המאשימה שהיא הפנתה, ועוד יותר- "מזל שלפחות האנה מתה בסוף, מה?", "ואם אתה חושב לרגעשאני אתאבד רק בגלל העובדה שלא אהבתי את הספר". זה פשוט עצוב שאתה באמת חושב שאנשים מתאבדים סתם ככה בגלל שטויות, ושאתה מתייחס לכל העניין בכזה זילזול.

אני יודעת שיצאתי פה ממש מרושעת, אבל הייתי חייבת להגיד את זה. פשוט הרגשתי שזה לא הוגן.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים)
אני יודע, אנג'ל. למען האמת כשאמרת שיש מצב שתהיי כלבה, חששתי מאוד אבל כשקראתי זה היה עדין מאוד יחסית למה שציפיתי ^^
וידעתי שיהיו כאלה שיתעצבנו אבל זו דעתי. לא אמרתי שהעלילה ממוסחרת ואם כן אמרתי אז התכוונתי שהעלילה מיועדת לנוער וספרים לנוער כתובים בצורה שאני לא כל כך אוהב, זה הכל.

נופר- בעיה שלך. בעצם... אני אשמח אם תקראי אותו ותתווסף לספר עוד קטילה (אני רק מקווה שהמקרה הזה לא יהיה זהה לזה של המסע הבלתי סביר בעליל של הרולד פריי) בכל מקרה תודה.

ותודה רבה לך נצחיה. איזה כיף לשמוע דברים כאלו :)
וגם לשעיונת. כמה מקסים לשמוע ^^
אנג'ל (לפני 4 שנים)
האמת שזאת לא הפעם הראשונה שלי. אני בן אדם מעצבן ^^'
נצחיה (לפני 4 שנים)
בלי לקרוא את הספר אני יכולה לומר שהסקירה נהדרת. יש לך חוש הומור משובח, ויכולת הבחנה טובה.
no fear (לפני 4 שנים)
פעם ראשונה שראיתי שקוטלים ביקורת... XD
אנג'ל (לפני 4 שנים)
הביקורת שלך מכעיסה אותי. היא מאוד מכעיסה אותי. אני אנסה להיות עדינה, אבל אני עצבנית. מצטערת אם אני אצא כלבה.
הבעיה שלי עם הסיבה ראשונה:
אז כן, אנה קטנונית ורגישה - אלה חסרונות של אנשים. אנושיים. זה הקטע בספר הזה. הוא לא בא להתיימר משהו אחר.
מה שגם, אנה הביאה רק 7 קלטות. שש וחצי, אם לא תחשיב את החצי השני הריק של קלטת מספר 7. הקלטת יועדה לשלוש עשרה אנשים. לא עשרים ושש.
אה, עוד משהו - "ויש עוד דמות, ג'סטין.
הוא בסך הכל עוד ילד. ילד שהחלום שלו הוא להתנשק עם בחורה. אבל האנה, עם הקטנוניות הזו שלה, גורמת לג'סטין להיראות באור שונה לגמרי, באור שלילי כאילו הוא אשם בזה או משהו."
הו כן, ילד שהחלום שלו הוא להתנשק עם בחורה. ילד שהוציא לחברה שלו מוניטין של זונה.
ואלכס? היא האשימה אותו. וכן, אולי בצורה מסוימת, הוא לא ידע איך זה התגלגל. אבל אתה יודע מה? במה *היא* אשמה? בזה שהיא התעלמה? בזה שהיא הייתה חברה שלו פעם? אולי היא אשמה בזה שיש לה גוף יפה?

סיבה שנייה:
אתה באמת אמרת כרגע שהכתיבה איומה בגלל הפונט?

סיבה שלישית:

לדעתי, הרבה זמן לא ראיתי רעיון שכזה. אף פעם לא שמעתי על משהו בסגנון. אשמח אם תביא לי רעיון בסגנון, כי אני לא מבינה מה ממוסחר ברעיון על נערה מתאבדת. ערפדים? נטו. אנשי זאב? גם. אבל נערה שמתאבדת? הראשון ששמעתי עליו.

סיבה רביעית:

"מזל שלפחות אנה מתה בסוף"
אני פשוט.
מיפ.

בכבוד, אנג'. מצטערת אם קטלתי יותר מידי.
no fear (לפני 4 שנים)
אחלה ביקורת. צחקתי בקול. את הספר אקרא בכל זאת, אבל כבר עכשיו יש לי תחושה שאשנא את האנה.
שעיונת (לפני 4 שנים)
ביקורת נהדרת





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ