נורא רציתי לצרף את <mark>אדריאנה טריג'יאני</mark> לרשימה שיש לי של "איטלקיות שלא מאכזבות", אבל אז נזכרתי שהיא אמריקאית והספר שלה אמריקאי מאוד ונזכרתי שאני לא אוהבת ספרות אמריקאית, אבל כבר התחלתי וקשה לעזוב...
את הספר אני מחלקת לשני חלקים - החלק הראשון, שמתרחש באיטליה, באלפים והוא נחמד ושאר הספר שהוא - פחות...
סיפור האהבה הגדול מהחיים לא היה בעיניי גדול בכלל. נער פוגש נערה והם מתאהבים. החיים מפרדים ביניהם. ה

"שלום, דוקטור!"
"שלום, שלום. במה אני יכול לעזור, אדוני?"
"אז ככה.. יש לי בעיה ממש אבל ממש חמורה!"
"ובכן, מהי הבעיה?"
"בזמן האחרון יוצא לי לקרוא הרבה ספרים מצויינים"
"נו...? אז איפה כאן בדיוק הבעיה? לא יודע מה איתך, אבל לי זה נשמע פשוט נפלא! מאחל לך שזו תהיה הבעיה היחידה שתעסיק אותך בכל שארית חייך. הלוואי עליי בעיה כזאת!"
"לא, לא, אתה לא מבין... זה אולי באמת לא כזו בעיה, אבל לצערי (וכמובן שגם

לסופרת <mark>אדריאנה</mark> טריג'אני היתה אצלי פינה חמה בלב בעקבות הספר "אשת הסנדלר". ספר שמאוד אהבתי והפך לרב מכר לא רק אצלנו, אלא בעולם כולו.

לאחר מכן תורגם ספר נוסף של <mark>אדריאנה</mark> בשם: "כל הכוכבים שבשמים". אני מודה שאת הספר לא סקרתי, והוא ננטש מחוסר עניין. לא התחברתי וזה קורה... חשבתי שאולי אני לא בסדר, או התקופה שאני נתונה בה לא מתאימה לקריאת הסאגה הזו... לימים התברר שכמוני חשבו עוד כמה מחבריי הקוראים. ני

הספר "אשת הסנדלר" מאת <mark>אדריאנה טריג'יאני</mark> המתין לי זמן רב על המדף השלישי בספרייה הביתית. אולי בשל ההתמכרות שלי דווקא לספרי מתח, דחיתי את הקריאה במה שהוגדר כ"רומן אפי רחב יריעה" לתקופה שבה ארגיש יותר מפוקסת ועם יותר סבלנות לאכלס דרמה ספרותית המתעמקת ברבדים הדקיקים ביותר של אהבה, חברויות ומשפחה.

אני כל-כך שמחה שלבסוף החלטתי להרים את הכפפה ולקרוא אותו.

הספר שזור בשלל רגעים מרגשים של אהבה, פרידה,

הרבה ביקורות נכתבו כאן - בעיקר של קוראות. אין פלא! גם אני בדעה שהספר מדבר במיוחד לנשים. העלילה מדברת אל ליבן.

הסופרת - <mark>אדריאנה טריג'יאני</mark> עטורת הפרסים - יצרה סאגה משפחתית דמיונית הנשענת על בסיס העובדה שסבה היה סנדלר וסבתה הייתה תופרת, שניהם נולדו באיטליה והגיעו בגיל צעיר אל הארץ המובטחת - ארה"ב - בתחילת המאה ה-20. עוד עובדה השזורה בספר היא אהבתה של הגיבורה לאריות מתוך אופרות ובמיוחד האריות ששר ז

יש רגע קצר בין אדר לניסן-שהטבע צוהל בכל פה-הוא שופע חיים-שיכור ומבושם -
איך שיופי יכול לרפא!

האמנם? רומן היסטורי (1945-1905) המשתרע על פני כל אותן השנים ומלווה שתי משפחות כשברקע לכל האורך תיאור יופיים של נופים קסומים דרך עונות השנה המתחלפות.
הרומן מתאר את חייהם של אנצ'ה אותה נערה איטלקייה פשוטה ומקסימה מהאלפים, שבאופן אכזרי גורלה לוקח ממנה פעם אחר פעם את כל אשר ניתן לה ותמיד, תמיד אחרי האביב

לא קראתי אותו.
מצאתי אותו על הספסל הקבוע שלי בגן הציבורי. מצאתי שם כבר כמה אוצרות ספרותיים, וחשבתי לעצמי שאולי גם הפעם, כשהספרייה סגורה וכל חנויות הספרים גם, יהיה לי מזל.
התחלתי לדפדף בו ורק אז ראיתי כמה שהוא מלוכלך בפנים. כשסגרתי אותו רק אז קלטתי את המשמעות של השם שלו.
אם אני אדבק במגיפה מדפים מטונפים של ספר שהשם שלו נשיקה איטלקית, זאת תהיה האירוניה הכי גדולה ever.
וחוץ מזה, מהמעט שהספקתי לק

הספר הזה הוא כפית דבש ובאיטלקית: סוכריה –Caramella!

התקופה הינה המאה הקודמת. תחילת הסיפור סביב שנת 1905 דרך מלחמת העולם הראשונה ומסתיים לאחר מלחמת העולם השנייה. ההתחלה בהרי האלפים האיטלקיים, דרך ארצות הברית ואירופה בצל מלחמת העולם הראשונה והשנייה.

הספור מחולק ל-3 חלקים:
חלק 1-הנופים הקסומים של האלפים האיטלקיים.
חלק 2-מנהטן
חלק 3-מיניסוטה.

קטרינה-אלמנה צעירה (בעלה נהרג במכרות במינס

אשת הסנדלר – <mark>אדריאנה</mark> טריניאני
The Shoemaker’s Wife

הייתי מחלקת את ספרה של <mark>אדריאנה</mark>, בן 500 עמודים, לשלושה חלקים, כאשר החלק הראשון והאחרון כל אחד מכיל חמישית מהספר בעוד החלק האמצעי מכיל את רובו.
ב"אחרית דבר" מציינת הסופרת, כי היא "מציגה את סיפורם הבדיוני בחלקו של סבי, סנדלר, ושל אהבתו האמיתית, סבתי, תופרת..." מאחר ומוזכרת המילה "בדיוני", אני מרשה לעצמי להעיר את הערותיי ללא נקיפות מצפון:

נהני