ביקורת ספרותית על 13 סיבות מאת ג'יי אשר
ספר בסדר

---

כשהייתי בכתה ד' או ה' היה שוטר חביב שהעביר לנו כמה שיעורים על זהירות בדרכים. לסיכום הנושא היינו צריכים לכתוב חיבור. גיבור החיבור שלי פשוט עבר את כל התאונות שהשוטר ההוא הזהיר אותנו מהן: הוא הוציא יד מחלון האוטובוס, ורכב עובר פגע בו, רכב על אופניים בצד הלא נכון ורכב, נכון, פגע בו. לא הזדרז לחצות את הכביש...הבנתם את הרעיון. אשר עשה פה דבר דומה: גיבורתו עוברת את כל הדברים האיומים (איומים?) בדרך להחלטתה לשים קץ לחייה, ומבהירה בזה שהסיבה להתאבדות היא איכשהו חוסר הרגישות של הסביבה. היא מתארת אותם בזמן כאילו אמת, בקלטות שהיא מקליטה (קלטות? ברצינות? יש עוד מישהו שמחזיק מכשיר שיכול להקליט, ומכשיר בו הוא יכול לשמוע קלטות?) ואחד הנערים להם נשלחה חבילת הקלטות מקשיב להן ואנחנו קוראים את מחשבותיו, כשהוא מקשיב.

התאבדות היא אחד הנושאים המזעזעים בני אדם. זו פעולה שמנוגדת לטבע, המצווה על חיים, הישרדות והִתְרַבוּת. לא פלא שבדתות המונותאיסטיות יש איסורים קשים על הפעולה הזו, שמן הסתם גרמו לחלק מהמתאבדים הפוטנציאליים לסגת מהרעיון. התאבדויות (שהן בסופו של דבר מעטות ביותר כגורם מוות) קורות בכל גיל ובכל מין, למרות שבגיל ההתבגרות - ובגיל זיקנה - יש עלייה מסויימת במספר המתאבדים. למעשה כמעט אין בן נוער שהנושא לא עבר במוחו. וכך גם אנשים שהם כבר לא נוער.

מעיון בחלק מהביקורת (הרבות!) שנכתבו על הספר הזה, בולטת תופעת ה"גם אני": העלו פה סיפורים על אובדנות אישית, עצב עמוק, אובדנות של חברים ועוד. וזה - אם זה נחשב - הוא השגו הגדול של אשר. במרוצתו התכליתית להביא את הנושא הקשה למודעות, ולהגיע לתאור "הסימנים המחשידים" הוא מוותר על האמינות, ובונה סיפור מופרך. מספר שבועות לפני שהנערה הקליטה את הקלטות היא שלחה לכל אחד מנמעניה מפה, שתאפשר להם לעקוב אחרי השתלשלות העניינים(!). ואז האנה פורטת פרוטה לפרוטה כל עלבון לו היא זכתה, כל ציפייה שלא התממשה וכל אכזבה שהתאכזבה, למרות שהיא הקפידה, כך נראה, לשמור את רצונותיה לעצמה. יש לומר שאשר בנה היטב את עולמם של תלמידי התיכון עליהם כתב, את הנושאים החשובים להם - חברת בני הנוער האחרים - ואת חוסר הרלוונטיות של הורים ומורים לעולמם, ואלה כמעט שאינם מופיעים בספר. החלק המופרך ביותר הוא חלק מהסיבות שהאנה מונה: היא לקחה אחריות על התנהגות של אחרים שגרמה בסופו של דבר לתוצאה עקיפה קשה. נראה לכם? לי לא.

הספר כתוב בסדר גמור. מושך לקרוא, גורם להזדהות, בעיקר לקבוצת הגיל המדוברת. הוא מתקדם בסיפור באופן די מותח ומפזר רמזים לדברים הנוראים שאתם עתידים לשמוע עוד מעט. הוא לחלוטין לא אמין בעיצוב הדמויות הראשיות - לא האנה וסיבותיה, לא קליי נער הזהב שלאף אחד אין משהו רע לומר עליו(?!) לא אמא שלו שמתנהגת בצורה לא ברורה וחסרת ביטחון, ולא החבר, מה שמו, המספק לו תמיכה והסעה.
לא התלהבתי מהספר - הרבה פעמים אפילו התעצבנתי עליו. זה לא בגלל הנושא שבטאבו - אלא כי נראה לי שהסופר הפך את זה ל"פורנוגרפיה של התאבדויות נוער". אבל אולי הגזמתי.


*

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על 13 סיבות