ביקורת ספרותית על שתיים דובים - ספריה לעם #673 מאת מאיר שלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 15 באוגוסט, 2014
ע"י ronen


נראה שהביקורות בסימניה מתחלקות ל-2 סוגים. הסוג הראשון של האנשים נהנה מעברית עשירה, ממשחקי מילים, מעלילה מעניינת אך לא בהכרח מסועפת ומורכבת - אנשים אלו נהנים מהספר ומביאים ביקורות חיוביות מאוד. הסוג השני של האנשים מחפש עלילה ואקשן, נהנה ממשחקי המילים אבל זה לא מפצה עבורם - אנשים אלו די קטלו את הספר. ואני? אני נמנה עם הסוג הראשון.

לא באתי עם הרבה ציפיות. אין לי הרבה ניסיון עם מאיר שלו. הספר היחידי שקראתי, היה, איך לא, יונה ונער. אהבתי אותו, הוא היה נחמד, אבל זהו פחות או יותר. החוויה של שתיים דובים שונה לחלוטין עבורי. העלילה כאן יותר מטלטלת, משחקי המילים טובים יותר, הדמויות מעניינות יותר, ולכן מבחינתי שתיים דובים הוא הצלחה מסחררת. פשוט בלעתי את הספר. להפתעתי גיליתי שהיו כמה עמודים חסרים באמצע הספר, ולקח לי יותר מחודש המתנה וציפייה עד שהתארגנתי על גרסה תקינה ויכולתי לחזור להסתער על הספר.

הספר פשוט שאב אותי פנימה. מאיר שלו בנה את רותה בצורה מושלמת בעיני - היא משעשעת, משחקי העברית שלה כובשים, והצורה שהיא מספרת את הסיפורים כבשה אותי. לפעמים, בסיפורים מהסגנון הזה, מעניין לקרוא את החלקים שנוגעים ל"עבר הרחוק", אבל הדמויות העכשוויות בנאליות ומשעממות - אבל לא כך במקרה הזה. החיבורים בין העבר להווה מצויינים, ואהבתי כל עמוד בספר. קצת הצחיק אותי ששלו "תירץ" את אהבת העברית של רותה ע"י כך שהביא לה את התפקיד להיות מורה לתנ"ך, אבל לא נורא - זה השתלב מאוד יפה בספר ו"קנה" אותי.

היו לי קצת קשים כמה מהמאורעות בספר, ומי שקרא מבין כמובן. כבר מהעמוד הראשון מופגנת אווירת השכול והמתח בסיפור, ואני חייב להודות שהיו קטעים שהעדפתי לא לחפור בעבר ולא לדעת מה קרה שם. היו אפילו כמה עמודים שנותרתי מעט בהלם לאחר קריאתם (ועוד יותר בהלם מהעובדה שיש בסיס אמיתי למאורעות בספר). אגב, זה קצת גורם לי לתהות לגבי אותו "סוג שני של אנשים" - הרי גם עלילה מעניינת, דרמה ומתח אפשר למצוא בספר הזה, ולא מעט מהם.
בספר אין ביקורת למעשים הרעים. קראתי באינטרנט ששלו מאמין שספרות לא אמורה לחנך אנשים. אני לא משוכנע כמה אני מסכים עם האמירה הזאת. הרגשתי שהיו מעשים כ"כ מזעזעים שהייתה חייבת להופיע התייחסות.

לסיכום - ספר מצויין - מעניין וקולח, עברית צחה, משעשע לפרקים, עצוב לפעמים, לא קליל מדי, לא כבד מדי, לא קצר מדי, לא ארוך מדי, האירועים לא מתגלגלים מהר מדי, והוא גם לא נמרח. כל הפרמטרים שלו טובים. גם אם אתם נמנים עם חסידי מאיר שלו, וגם אם לא, הקריאה היא must!
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ