ביקורת ספרותית על שתיים דובים - ספריה לעם #673 מאת מאיר שלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 בנובמבר, 2014
ע"י עומר ציוני


אני מכור למאיר שלו. אני אוהב את אופן הכתיבה שלו וקריאת כל עמוד שהוא כותב בספריו היא תענוג אמיתי בשבילי. אז אני משוחד, ומצהיר זאת מראש.
ובכל זאת - מאיר שלו מצליח עדיין להמשיך ולהשתבח בכל ספר שלו (ראו את הביקורת של חמדת). הוא מצליח בדרך מופלאה לשחק בגבהי השפה - מצד אחד להשתמש במילים נדירות, חלקן גבוהות, מצד שני להתעלל בשפה על ידי המצאת מילים או סירוסן. עולם ההקשרים שלו רחב, תרבותי, ואני שמח לגלות שאני מבין אותו בחלק מהמקרים.
ובתוך זה יש גם סיפור. מאיר שלו מנתץ את אלילי הציונות בהופכם לאיכרים פשוטים בעיירה קטנה ברוסיה הלבנה. האיכר שלו הוא איש חזק וקשה שאינו מושלם - פעם חסרה לו יד, במקרה הזה חסרה לו עין. והקשוחים ביותר כלפי חוץ הם הרכים ביותר בביתם. המאצ'ו הגלילי מתגלה כחסר כח גברא. המורה המדופלמת והמרוחקת עוגבת על תלמידה השכן. מאיר שלו מצליח להביא לנו גם סיפורי רצח נוראיים הנובעים מבערות ופרימיטיביות, תוך תיאור מלא שלהם, ובשפה ובסגנון שרק דוחף אותך לקרוא עוד ועוד.
וכמובן יש את תיאורי הנוף - ושיר אהבה כזה לארץ יכולים לכתוב רק מעט מאד אנשים.
אז כמובן שאני ממליץ לקרוא, וכמובן שאני בטוח שתהנו.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
מסכים איתך - אין כשלו אמן השפה והמספר
קלין מארץ הספרים 3= (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
אני מודה, לא קראתי את הספר אבל רציתי לציין כי מאיר שלו היה שכן שלי בבית הקודם ^~^
~רק מציינת, רק מציינת~





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ