יותר מחודש עבר עליי ביחד עם נפילת ענקים של קן פולט. אפשר היה להניח שזמן הקריאה הממושכת היה בעקבות אורך הספר (900 עמ'), אבל כנראה שזו לא הסיבה היחידה.
אבל בואו נתחיל מההתחלה.
יום כיפור 2014, וצריך ספר שיחזיק אותי לרגעי הצום הממושכים. בארון שכבו ספרים רבים, אבל אחד מהם קרץ לי, והחלטתי שהגיע זמנו. התחלתי לקרוא אותו, והופתעתי מאוד (לטובה). הספר מאוד קולח ומאוד זורם, והעלילה (לפחות זו שההיסטוריה טוותה) מרתקת. לפני שקראתי את הספר תהיתי איך זה יהיה לקרוא ספר על מלחמת העולם הראשונה, כי השנייה צרובה לנו בתודעה בצורה חזקה הרבה יותר, ומה לי ולכל זה. אתבייש מעט ואומר שאפילו לא זכרתי יותר מדי פרטים על המלחמה. ונפעמתי, נהניתי כמעט מכל עמוד ופשוט רציתי להמשיך לקרוא. לימוד היסטוריה יכול להיות מרתק, אם מבינים אותה באמת ולא רק קוראים כמה פיסות מידע שלא מתחברות יותר מדי אחת אל השנייה.
רואים שפולט סופר מיומן ומהוקצע, והוא תופר לנו עלילה רומנטית שמכילה הרבה דמויות שמתפרסות לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. היה כיף לקרוא וללמוד על התהליכים המדיניים שהיו בכמה מהמדינות הלוחמות, וכמעט שלא התייגעתי מכך. הופתעתי, כי אנשים רבים התלוננו על הפרטים הרבים והמייגעים בספר, ואני כמעט ולא הרגשתי בכך.
אך לקראת אמצע הספר (ואולי קצת אחרי) הגיע הרגע שהפסקתי להאמין לפולט. העלילה הרומנטית נהיית דביקה מדי, הרבה מהדמויות נפגשות באופן קוסמי (חשבתי שזה קורה רק אצל מיכל שלו...), חלק מהסצנות נראות כאילו נלקחו מסרט הוליוודי זול (בגלל מונולוגים לא אמינים). אני גם הרבה יותר מתחבר לספרים שהדמויות עגולות וחיות, ולא סתם פלקטיות שהסופר יכול להעמיד במבחנים, ואין שום מורכבות פסיכולוגית מאחורי הפעולות שלהן. וברגע שהפסקתי להאמין לפולט התחלתי לקרטע עם הספר, והוא נשאר שוכב ובודד ליד מיטתי למשך פרקי זמן ארוכים.
אז לסיכום - העלילה מעניינת מאוד, לפרקים, וכנראה שהייתי קורא את הספר ולו בשביל לספוג ידע על מלחמת העולם הראשונה ועל תהליכים מדיניים שהיו באנגליה, גרמניה ורוסיה. כנראה שיום אחד אפילו אתקדם לספר השני בטרילוגיה, אך אם תשאלו אותי מתי יהיה היום הזה, אגיד שאני לא יודע...
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
