ביקורת ספרותית על שומרי ההיסטוריה - ראשית הסערה - שומרי ההיסטוריה #1 מאת דמיאן דיבן
בזבוז של זמן

---

היי ספר ששנאתי.

שומרי ההיסטוריה. כבר מהשם שלו ידעתי שזה לא הסגנון שלי, ובכל זאת קראתי אותו, כי ילדה מעצבנת אחת המליצה לי עליו. אני לא ממליצה לכם, ובכל מקרה אני עומדת עכשיו לגלות לכם את כל העלילה.
קודם כל, הרעיון של הספר דווקא די נחמד. אבל הדמויות? תחזיקו חזק, זה עומד להיות מרושע.

בתור התחלה, הדמות הראשית. ג'ייק.
בתחילת הספר ובכריכה האחורית, כל הזמן אומרים עד כמה ג'ייק הוא ילד שגרתי. ואז מתנפלים עלייך- "לאאאאאאא, מה פתאום, אנחנו נראה לכם שהוא רגיש ומסתורי ומיוחד. הוא קורא ספרים בסתר! והולך למוזיאונים כי הוא אוהב אומנות! ואח שלו מת וזה כה עצוב! איזו דמות עמוקה ומדהימה!" לא.

אבל חכו, זה לא הכול: מצד אחד, הסופר אומר כל הזמן עד כמה ג'ייק הוא אמיץ וגיבור ועמוק ומיוחד וכל זה, ומצד שני ג'ייק מייבב כל שני עמודים וכל הזמן אומר משפטים שנשמעים לו מתוחכמים אבל לו עצמו אין מושג מה הם אומרים. הוא אפילו מודה בזה! כמה דביל אפשר להיות?

חוץ מזה, סיפור ה'אהבה' שלו עם טופז ההיא ממש פתטי. טופז היא סוכנת מושלמת- היא גם לוחמת אמיצה וגיבורה, וגם יפהפייה שכולם מתאהבים בה- כמובן, רק בנות בלונדיניות הן יפות, נכון?
בכל מקרה, הוא מתאהב בה רק מהרגע שהוא רואה אותה, ואני לא מאמינה באהבה ממבט ראשון- היא מבוססת רק על מראה חיצוני.
ועוד לא דיברתי על הדמויות האחרות- היה נייתן, דמות עם חיבה כפייתית ודי... מטרידה לבגדים ואקססוריז. בואו נגיד ש- פה חשדתי.
מי עוד? אה, היו גם יופיטוס המתנשא והדודה שמנסה-להיות-מגניבה של ג'ייק. דרך אגב, גם להם היה סיפור אהבה, אבל זה היה פשוט לא קשור ומטומטם.

גם כל הדמויות הרעות שטוחות וממוחזרות. מאכזב! המניעים שלהם לא ברורים או אמינים בכלל, והסופר פשוט נצמד לסטריאוטיפים- בקרב בין טופז לאחת הדמויות הרעות, מינה, מתואר איך מינה נראית מפחידה בשערה השחור וגלימתה הכהה, וטופז היפהפייה והמושלמת בתלתליה הזהובים ועיניה הסגולות. בעעעע.

ובלי קשר לדמויות- נראה לי שסיימתי איתן- היה נחמד אם לא היו מוזכרות אותן מילים כל. שני. משפטים. מחורבנים!
למשל 'ייחודי', 'מושלם', 'גיבור רומנטי' ו'מצמרר'. והכול בהקשרים ממש מעצבנים! אררררררררג!
בכלל, הכתיבה לא הייתה טובה או מעניינת. היו קטעים שפשוט הכרחתי את עצמי להמשיך לקרוא.

עוד משהו ששכחתי?
אה, כן, בהתחשב בזה שכרגע שחטתי את הדמויות, הכתיבה והעלילה, נראה לי ששכחתי רק את הכריכה. בעצם לא שכחתי. רק שמרתי את זה לסוף. מוחעחעחעחע!

אזזזז... חוץ מזה שהעטיפה נראית כאילו מעריצה נלהבת מדי של ג'סטין ביבר ושל פנטזיה עיצבה אותה- היא בסדר גמור. ביחס לעטיפה האחורית.
"רד מהבמה, הארי פוטר. הגיע זמנו של ג´ייק דג´ונס לתפוס את מרכז הבמה. כמעט מרגש מדי לקריאה לפני השינה." (מגזין טלגרף) הו, באמת?

עורך מגזין טלגרף היקר, אל תופתע אם יום בהיר אחד תקום בבוקר ובאופן מצער, הראש שלך לא יהיה מחובר אל הצוואר שלך. אופס.
"רד מהבמה, הארי פוטר"? איזה מוח מעוות יש לבן אדם שמשווה את השיעמומון התפל הזה לתענוג שנקרא הארי פוטר???
"כמעט מרגש מדי לקריאה לפני השינה"?! הממ. הגדרה קצת מוזרה, בהתחשב בכך שהספר הזה יכול לגרום לכל אחד להירדם בשניות!!!!


לסיכום- פוטנציאל גדול, ביצוע שגריעותו לא תתואר. אם אתם רוצים, תקראו- אבל אל תופתעו אם יתעורר גם בכם רצון עז לנתק את הראש של מישהו מסוים משאר הגוף שלו אחרי הקריאה.

» ביקורות נוספות של לואיזיאנה מנטש השקנאית
» ביקורות נוספות על שומרי ההיסטוריה - ראשית הסערה - שומרי ההיסטוריה #1