ביקורת ספרותית על שומרי ההיסטוריה - ראשית הסערה - שומרי ההיסטוריה #1 מאת דמיאן דיבן
ספר בסדר

---

שומרי ההיסטוריה, שם שגרם לי להסתכל על הכריכה ולנסות לנחש עד כמה הספר טוב.
והכריכה?
ים שבה שטה ספינה מיושנת, לעבר עיר מיושנת אי שם בהיסטוריה, ומלפניהם ילד\נער שמחזיק חרב והוא לא נראה כמו ג'ייק...
ויש שם כוכבים.
אני עדיין לא מבינה מה הקשר של הכוכבים לסיפור.

בכל מקרה, בספר מסופר על ג'ייק דג'ונס (שקוראים את זה "ג'ונס". מה הטעם להכניס לשם ד'?!) שמגלה יום אחד שההורים שלו נעלמו, והוא מגיע לחלק כלשהו בעבר כדי למצוא אותם.
נשמע כמו סיפור טיפוסי יחסית, אבל לקחתי את הספר וביקשתי לקנות.
***

התאכזבתי? נהניתי? השתגעתי לגמרי?
לא.
הספר נחמד בסך הכל. היו רגעים בהם עלה לי חיוך על הפנים והרגשתי שאני רוצה לקפוץ. רגעים שבהם ציפיתי לראות מה יקרה בעמוד הבא.
אלו היו הרגעים בהם הספר הגיע לרגעים בו הוא הפך ל... בוגר יותר. ג'ייק התבגר, באופן מסוים.
היו רגעים שרציתי לדפוק את הראש בקיר, או פשוט להחטיף אגרוף לאחת הדמויות.
היו רגעים מצחיקים, היו רגעים שנראו לי קטשיים וילדותיים, היו רגעים שגלגלתי עיניים, רגעים שריגשו אותי ורגעים ששימחו אותי.
***

הכתיבה הייתה ממוצעת. היא השתפרה כל עוד הסיפור המשיך, אבל היו רגעים שפשוט רציתי להטיף לסופר.
"יותר מדי אקשן!" אמרתי, "זה כאילו ברגע שדבר אחד נגמר אחת הדמויות אומרת 'עכשיו אני אלך לשם ואעשה הכל מחדש'!"
הייתם רוצים לקרוא ספר או לראות סרט שבו היו בערך שלוש פעמים שהעולם כמעט מושמד, ברצף של כמה שניות? ומייד אחר כך עוד דמות כמעט מתה?
מי לעזאזל הסכים להוציא את הספר הזה לאור?!

והדמויות? הדביקו להם תוויות ברורות, שבקושי משתנות. חכם, אמיץ, יפה, מריר, מבולגנת, יהירה, מרושע, נבזית...
לא ראיתי שזה השתנה יותר מדי.
נראה שהסופר הדגיש רק את ההתבגרות של ג'ייק במהלך הספר.
אני חייבת להודות שלפעמים שמחתי על התוויות... אבל זה פשוט... כמו בטרנובלה מוזרה במיוחד.


אז, אני חושבת שאני סוג של ממליצה על הספר, אחרי שסתרתי את עצמי רוב הביקורת.
עד לביקורת הבאה,
מייטי ♥

» ביקורות נוספות של מגדת העתידות
» ביקורות נוספות על שומרי ההיסטוריה - ראשית הסערה - שומרי ההיסטוריה #1