ביקורת ספרותית על אל תיגע בזמיר - ספריה לעם #076 מאת הרפר לי
ספר מעולה

---

מעטים הספרים שבאמת חווים בהם את כל הרגשות,ובאותה מידה.
בבואי לספר זה,בדקתי קודם איך נקרא הספר באנגלית (כמו שאני תמיד עושה).
וכרגיל,המתרגם הישראלי נתן לעצמו חירות והחליט לתרגם את to kill a mockingbird ל"אל תיגע בזמיר".
היה צריך לתרגם ל"להרוג זמיר",או אולי ל"מות הזמיר" (שבאופן מפתיע ככה תורגם הסרט,אך לא הספר).
אחרי שסיימתי להתרתח על המתרגם הישראלי,פניתי לקרוא את הספר.

הספר עצמו הוא סיפור התבגרות באלבאמה בתקופת ההפרדה בין לבנים ושחורים בארה"ב.הסיפור מסופר מנקודת מבטה של ג'ין לואיז,בת לפרקליט שנאלץ להגן על כושי הנאשם באונס.במהלך כל הסיפור מוזכר עניין "הזמיר" התמוה,שמופיע בכותרת,ורק שמסיימים את הספר מבינים מיהו הזמיר.
הזמיר הוא סמל לשויון ולמוסר.הכותרת באה ממשפט שאומר הפרקליט לבתו:"אל תיגע בזמיר,כי להרוג אותו חטא הוא".
הכוונה שכמו שלא צריך להרוג זמיר,יצור קטן שלא עשה שום דבר רע לאף אחד,ככה לא צריך לנהוג בכושים כנחותים יותר.
במקרים מסוימים בסיפור ניתנת נקודת מבט של ילדה על נושאים מורכבים,ופתאום הנושאים נראים פשוטים במיוחד.

הדבר היחיד התמוה בסיפור (מבחינתי לפחות) הוא שהילדים כמעט ולא קוראים לאבא שלהם "אבא".תמיד בשם הפרטי.
אולי לנער ישראלי נראה תמוה לקרוא לאבא בשם הפרטי שלו.אולי זה מנהג שהיה נהוג בארה"ב בתקופה ההיא,כסימן להבעת כבוד.

ולדעתי,העובדה שכותבת הספר היא בת למשפחת לי (נו,גנרל אמריקאי שתי אותיות בתשחץ) הפכה את הסיפור למעניין במיוחד.
חיפשתי קצת בנוגע לכותבת,אך לא מצאתי איך הגיבה משפחתה לסיפור.
חשבתי שאולי המשפחה הוקיעה אותה,הרי בת למשפחה דרומית מיוחסת כותבת כך על שיויון זכויות?
אך לא מצאתי מקומות שמוזכרים תגובות המשפחה (חוץ מאת הקשר בינה לבין טרומן קפוטה).

אני בספק אם עדיין יש מישהו שלא קרא את הספר הזה.
אבל אם כן,ממליץ בחום.

» ביקורות נוספות של omers
» ביקורות נוספות על אל תיגע בזמיר - ספריה לעם #076