אני זוכר את יום הגיוס. לילה לפני בקושי ישנתי, כל הזמן התהפכתי במיטה. ניסיתי להרגיע את עצמי מכל החששות, להגיד לעצמי-"מה יעזור לי לדאוג?זה ישנה משהו?". קמתי בשש, ואמא הכינה לי סנדוויץ', שיהיה לי לאחר כך. סנדוויץ' של בית שאחר כך גרם לי לדמוע. אבא היה בחו"ל, ואחי בצבא. הנסיעה לבקו"ם הייתה אפרורית, רק אני, אמא וחברה טובה (היחידה שעוד לא התגייסה). בכניסה נתתי את הצו גיוס שלי, ואחרי 30 דקות השם שלי הופיע