ביקורת ספרותית על אנה פרנק-יומן [כריכה רכה] - הנוסח המלא בתרגום חדש מאת אנה פראנק
ספר מעולה

---

"האדם הוא החיה האכזרית ביותר."
- פרידריך ניטשה

בדרך כלל, אני לא אוהבת סרטים או ספרים על השואה. זה פשוט עצוב לי מדי. אמא שלי אומרת שאני נמנעת בכוונה מספרים וסרטים כאלו, כי אני מתכחשת לעובדה שאסון כזה יכול לקרות לנו, והיא צודקת. איך האלוהים שלנו יכל היה לגרום למיליוני יהודים למות? יש אנשים שאומרים שזו דרכו להעניש חוטאים. אני לא חושבת שרצח ואלימות הם הפתרונות לכך. ואין חטא מספיק רע שיכול להביא אחריו אסון כזה. לפחות זו דעתי בנושא.

הספר מרגש ברמות אדירות. הוא מתאר צורה כל כך יפה את חייה הקצרים של אנה ומשפחתה. אנה, נערה חפה מפשע שנספתה בשואה, חלמה חלומות. היו לה שאיפות לחיים, גם היא אהבה, כעסה ובכתה, כמו כל אחד; וזה הדהים אותי איזה הבדל יש בין החלומות של אנה, נערה בתקופת מלחמת העולם השניה, ליומנים של ימנו. בטח גם אתם תבחינו בכך. האווירה כל כך שונה, ההתבטאות של הרגשות והמחשבות כל כך שונה, מיוחדת רק לתקופה הזאת, וזאת חוויה ותענוג לקרוא אותם.

הספר הזה גרם לי להבין שאף אחד לא לא ניצח במלחמה. לא הגרמנים, לא היהודים. המלחמה הזאת גרמה לי להבין איזו חיה אכזרית היא, האדם. עד כמה היא יכולה להגיע כדי להשיג שליטה. ואני נגעלת. איזה מין אנשים יכולים להגיע כל כך רחוק במידת האכזריות שלהם, שהם יכולים לרצוח אנשים חפים מפשע?! גברים, נשים, ילדים וטף, שנגדעו חייהם בטרם זמנם רק בגלל היותם יהודים... המעט שאנחנו יכולים לעשות, זה למנוע התרחשות של אסון כזה שנית.

הספר מומלץ בחום; הוא משאיר רושם עצום, ואתם לא תתאכזבו.

» ביקורות נוספות של Rowan Jin
» ביקורות נוספות על אנה פרנק-יומן [כריכה רכה] - הנוסח המלא בתרגום חדש