ביקורת ספרותית על רעד - הזאבים של גרייס #1 מאת מגי סטיווטר
ספר טוב

---

לפני שאני מתחילה בביקורת, הרשו לי לשתף אותכם בשיחה מרתקת בשיעור מתמטיקה.

שיעור מתמטיקה. אאררגג. המורה שנראית כמו נשר עם ג'ל לשיער בדיוק סיימה להסביר את הנושא, והתחילה לכתוב משימות על הלוח. ההוא שיושב לידי בטח לא יודע שכבר שיעור מתמטיקה, ולא היסטוריה, הרי הוא שקוע במשחק טמפל ראן מסעיר. אני מתבוננת באבק שקרני האור הבוקעות מן החלון חשפו, נאנחת בדרמטיות ובודקת אם יש הודעה חדשה מאנג'ל.תיבת הודעות ריקה. אני נאנחת שנית, עוד יותר בדרמטיות, ושוקלת מה אני יכולה לעשות עכשיו. האפשרויות שלי-
*להסתכל על הזבוב האומלל שלכוד בכיתה, ושמוציא מריכוז את התלמידים המועטים שיש להם עניין כלשהוא בשיעור.
* לבקש מההוא שיושב לידי משחק אחד בטמפל ראן.
* להשעין את הראש על המחברת ולחשוב על המיטה שמחכה לי בבית.

האפשרות השלישית נשמעה לי הכי סבירה. אז במהלך שהתלבטתי מה הספר הבא שאני אקרא, שמעתי פטפוטים מאחורי.
ואני, כתלמידה למופת, הייתי חייבת להעיר לבנות חסרות החינוך שהעזו לפתוח את הפה במהלך השיעור המרתק הזה!
- חהחה, ממש!
"הראש של המורה נראה כמו דורבן, הא?"
אופס, פטפוט לא נכון.
"יש לי את 'רעד' ואת 'שהות'.." לחשושים לחשושים לחשושים. "אני קוראת עכשיו את 'שהות', וזה ממש מעניין.." חברה שלי אמרה.
*אני מרימה את הראש במהירות על טבעית ומסובבת אותו לאחור*
"ר-ע-ד?"
"אה-הא."
*עיניים מטורפות, התעלמות מוחלטת מהשיעור*
"חייבת. לקרוא."
חברה שלי מסתכלת עלי במבט מוזר, "משוגעת," היא אמרה וגילגלה עינים, "אחרי שנסיים, אני אביא לך."
והיא הביאה לי. ברצינות, כמעט נדרסתי בדרך הבייתה, הייתי כל כך מאושרת.
חזרתי הביתה, זרקתי את התיק על הרצפה בחדר והתחלתי לקרוא.
סיפור אמיתי!

***

אוי, איזה ספר!
ציפיתי לגרסה, אממ, זאבית יותר ל'דמדומים', אבל הספר הזה עלה על הציפיות שלי.
הספר הוא על סיפור האהבה הבלתי אפשרי בין סם לגרייס, כשהקור מאיים עליהם. הוא מסופר משתי נקודות מבט, של סם וגרייס.
התאורים פשוט הדהימו אותי- כל כך יפים, מרגשים. התאורים של סם לגרייס, 'ילדת הקיץ'. ייחלתי לראות את הזאבים, להריח את הריח המנחם של היער. אני רוצה לראות מישהו שקרא את הספר ולא השתנק מהתיאור של חנות הממתקים ההיא. אחד.
קל להזדהות עם הדמויות, עם גרייס, ספ, בק, איזבל ואפילו ג'ק. סם כל כך רגיש, שזה מתוק. ממש מתוק. גרייס גם דמות נחמדה, התרגזתי קצת בגללה בערך באמצע הספר, חשבתי שהיא מזניחה את החברות שלה לטובת סם, אבל התברר שגם אוליביה לא הייתה לחלוטין חברה טובה. אני לא יכולה להגיד בדיוק מה כל כך אהבתי באיזבל, אבל היא אחת הדמויות האהובות עליי בספר הזה, כך גם ג'ק, משוגע ומטומטם וכועס ככל שיהיה, הוא גם דמות אהובה פה.

ספויילר
ג'ק מת:'(

סוף ספויילר, אבל אני מזהירה, עלולים להיות ספויילרים בהמשך

העלילה לא מתרכזת רק באהבה בין סם לגרייס, וזה מה שנפלא, יש גם את הרעיון המטורף והנואש של איזבל של ה"תרופה" שתמנע מג'ק, אוליביה וסם להפוך לזאבים. כן, הספר קיטשי, אבל במובן חיובי לחלוטין, מהסוג שאוהבים לקרוא בחורף, עם פוך ושוקו חם, שמחמם את הלב.

הכתיבה קולחת וזורמת, כיף לקרוא אותה.

ועכשיו לחק הכי מעניין- הסוף. הסוף!
סם. אנושי. איך?!

אז אני ממש ממליצה על הספר הזה, ואני הולכת לסחוט את חברה שלי כדי שתביא לי את 'שהות'.

חג שמח לכולם! ♥

» ביקורות נוספות של Rowan Jin
» ביקורות נוספות על רעד - הזאבים של גרייס #1