ביקורת ספרותית על בת העשן והעצם - בת העשן והעצם #1 מאת לייני טיילור
ספר מעולה

---

*ביקורת מכילה ספויילרים!*

כשאת מוגבלת למיטה בשבת עם חום של 38.9, אף סתום והתעטשויות בלתי פוסקות אין לך מלא דברים לעשות.
*לצפות ב-MTV- לא. אני יכולה לתקוף התקף אפילפסיה מכל התנועות האלו בקליפים, וחוץ מזה, קשה לי לראות אנשים שרים וקופצים ורוקדים כשאני מרותקת למיטה.
* לזלול עד שאני אקיא- כאילו שיש לי תאבון.
*לישון- אני ממש לא יכולה לישון, אני עוד אחנק!
*להתקדם בחומר הלימודי- כן, ממש. מי המוזר שהכניס את האפשרות הזאת לרשימה הזאת?! אני אתבע אותו!

רוב האפשרויות שלי לא כל כך מוצלחות. נשארה רק אפשרות אחת- לקרוא ספר. רציתי משהו חזק, שישכיח ממני את ההצטננות הנוראית שלי (למה נראה לי שבנאדם שמכור לסמים היה אומר את אותה התשובה?). ספר שלא קראתי (כל ספרי הארי פוטר ועוד מיליון ספרים אחרים נמחקו מהאופציות האפשריות), ספר לא צפוי, פנטזיה טהורה.
אז שלפתי את 'בת העשן והעצם', והתחלתי לקרוא.
והמשכתי, דף אחרי דף, מילה במילה.
לא הפסקתי לקרוא את הספר באותו היום. שכבתי מרותקת, עם 3 שמיכות פוך ועם כוס שוקו (חמישית לאותו היום), גומעת בשקיקה את הספר.
רוצים אני אגלה לכם סוד?
התגעגעתי.
התגעגעתי לספר שאני יכולה להביא לו 5 כוכבים בלי להניד עפעף, התגעגעתי לפנטסיה אמיתית.
רוצים עוד סוד?
כשהלכתי לצומת ספרים, בפורים, קצת היססתי כשבחרתי את הספר הזה. היו מלא ביקורות עליו, כמעט כולם משבחות, ואולי הביקורת שבזכותה העפתי מבט על הספר הזה בחנות היא הביקורת של מרי בלאק (סתם מישהי) על הספר. אני הססתי, כי כשקראתי את התקציר על גב הספר, התנהל... קרב מוזר ביני לבין התקציר, הספר.
הסתכלתי על התקציר.
נחשו מה?
הוא לא הסתכל בחזרה.
זה כבר מעיד על גסות רוח, שלספר יש עמדה ברורה, הספר לא הולך להתחנן בפניי
כדי שאני אקרא אותו.
אני מוזרה, אני יודעת ><
קראתי את התקציר וניסיתי לדלות ממנו עוד פרטים:
*לאיזה מין משימות "מחרידות" נשלחה קארו?
*מאיפה לייני טיילור לקחה את השמות המוזרים האלו, 'איסה', 'טוויגה', 'יאסרי'?
ועוד רבים וטובים. הספר לא הסכים לשתף אותי במידע הזה עד שאקנה אותו. ><

זה ספר מ-ו-ש-ל-ם!
כשהתחלתי לקרוא, הכתיבה והתאורים דירבנו אותי. העלילה מתחילה בפראג, עיר יפהפייה שהייתי בה אולי מיליון פעמים, עם האחיות שלי, עם אחותי, עם בת דודה שלי, ואני מאוהבת בעיר הזו, עיר מדהימה להתחיל בה סיפור. הזדהתי עם התאורים של הסופרת של פראג. בכלל, הכתיבה זורמת וקלילה, אבל היא ברמה יותר גבוהה מאשר ספרי נוער אחרים.
הדמויות-
מאוד התחברתי לקארו. מאוד. לא רק שגם אני רוצה לצבוע את השיער לצבע לא הגיוני (אדום!!), אני מתחברת לצורך של קארו לדעת מי היא, להתחבר לעצמה, לגלות. היא גם אמנית, אומנות היא חלק ממנה. מה גם, היא ממש נאמנה. האישיות שלה מדהימה. הרגשתי אהדה כלפיה, היא לא מושלמת, אבל היא דמות ראשית טובה מאוד. המשמעות של השם 'קארו' היא תקווה. זו דרך מקורית להעביר את אחד הערכים בספר- התקווה. זה שם יפה כשחושבים על זה- הוא מתנגן יפה (ההמממ, האם השם 'קארו' נכנס לרשימת השמות להם אני רוצה להחליף?).
סוזנה- הוו, אני מתה עליה! קשוחה, זעירה וחריפה, אבל עם זאת- חברה טובה!
עקיבא- חוץ מהשם המוזר, אין לי שום טענות נגדיו. הוא עבר הרבה, הוא רוצח, הוא בובה על חוטים- מלאך חתיך וסקסי, שמרגיש ריקנות ו'איניות' עד שהוא פוגש את קארו. אני מזדהה גם איתו, אני מכירה את הרגשת הריקנות והכמיהה למשהו, לאור.
ברימסטון וכל הכימרה למינהם- גם אני רוצה משפחה מגניבה שכזאת! בכיתי כשנודע לי שכולם מתים. :'(
העלילה-
טיפונת צפויה, אבל מפותלת ומשובחת, רומנטית ומדהימה. סיפור אהבה עוצר נשימה ומעלה דמעות על אהבה בין בת שטן למלאך, על התקווה שאולי, אחרי מלחמה ארוכת ימים, יהיה שלום. בעיקרון הספר מדבר על תקווה וחיפוש על הזהות האמיתית, אם לנסח את המסקנה הזו במילים של הניו יורק טיימס בוק ריוויו.
לסיכום, לייני טייילור מביאה פה עולם חדש ומקורי, פנטזיה מהדרגה הראשונה.
מומלץ!

*ועכשיו הלכתי לחפש פרטים על היציאה של ספר ההמשך, ואז להתחיל את 'שומרת אחותי' למרות שספיילרו לי את הסוף. למישהו יש טישו לתרום לי?*

» ביקורות נוספות של Rowan Jin
» ביקורות נוספות על בת העשן והעצם - בת העשן והעצם #1