ביקורת ספרותית על יוליסס [מהדורה מחודשת] - כריכה קשה מאת ג'יימס ג'ויס

---

מנגיעה מזערית, ראשונית, שטחית וחלקית שלי בספר, נראה לי שאפשר לומר שלספר הזה יש כנראה איזה 20 רמות של הנאה שאפשר להנות ממנו.
כלומר, אדם שלמד / קרא / התוודא ללא מעט שירה שנפרשת על פני מאה שלמה לפחות (ולא הנוכחית) - ג'והן מילטון, ויליאם בלייק, וודסוורת, שייקספיר, פרסי שלי, גתה, דנטה, ועוד ועוד; מיתולוגיה; לטינית; היסטוריה; אנתולוגיה; הברית החדשה; שירה יוונית; אפלטון, הומרוס, ועוד די הרבה קלאסיקות - אדם כזה יוכל להגיע לרמה די טובה של הנאה מהטקסט במידה והספר הוא לטעמו. וזה מכיוון שהמשפטים בספר הזה באלפיהם מקפלים בתוכם רמיזות לטקסטים הללו, תדיר שזורים ציטוטים מתוכם, ומרמזים לאמירות מתוכם בדרכים שונות ומגוונות, ואפילו מכילים עקיצות בקשר אליהם או לכתיבה שכתבו עליהם.
לאדם שבבית ספרו לא טרחו לכלול אל כל הנ"ל בתכנית הלימודים, או שבמשפחה לא דאגו שהוא ילמד אותם בצעירותו, או בכלל שהנסיבות טרם אפשרו זאת, ובכן, לגביו זה יהיה פשוט ספר יוצא דופן, בעל מבנה יוצא דופן, כתיבה מוזרה ויוצאת דופן, שיטת סיפור יוצאת דופן. מן חוויה מוזרה אך מסקרנת, שבמקרה הטוב בכל זאת מתמכרים לה מתוך סקרנות, ומתוך הרגשת החדשנות שבו, כי זה לא דומה לשום ספר אחר באורך מלא ולשום צורת סיפור. זהו סגנון כתיבה שאפשר למצוא בטקסטים קצרים של פרוזה או שירה, אך לא על פני 1000 עמודים של ספר. ולכל אורכו זהו הסגנון וזו הכתיבה פחות או יותר.
חלקים גדולים של הספר כתובים במשפטים קטנים ומוקטנים. המון פעמים קטועים, בכוונה מכוונת. טריליוני משפטים כאלה. ואף לא אחד מהם הוא משפט פשוט. הרבה נחבא בתוך המעטים המזעריים האלה. וחלקים נרחבים בספר מובאים לא בצורת סיפור אלא בצורת מחשבה מופשטת.
וזה יפה, ומעניין.
אז כאמור, זה רק מההתחלה של הקריאה בספר. כנראה אתעקש, בכל זאת, ולמרות שאני לא אני שייכת לקבוצה א', לצערי הרב. ואגיע למה שאגיע. אולי אפילו אתחיל להשקיע, כי ברור שזוהי הדרך היחידה לצלוח את הספר בצורה ראויה, ובכל אופן בהנאה מסויימת.
ולאור כל זאת - זהו ספר לסקרנים, עיקשים, ולמשקיענים.
ובכלל אני אומר למי שחוכך בדעתו, שללמוד זה תמיד טוב. ותמיד כדאי. וכמה שיותר.

» ביקורות נוספות של רחל.מ.
» ביקורות נוספות על יוליסס [מהדורה מחודשת] - כריכה קשה