“שני דברים יש לי לומר על ההתחלה, וזאת כדי לנקות את השולחן: 1. לאחר קריאת כמה מספריו של בר-יוסף, אין ספק שהטוב מכולם הוא "עיר קסומה". 2. הספר שלפנינו הוא טלה-נביילה חרדית. יהושע בר-יוסף בהחלט יודע לספר סיפור. ספריו עוסקים בעדה החרדית ובדר"כ גם בכאלה שזמנית או תמידית פרשו מעדה זו ואף יצאו בשאלה. אפיקורוס בעל כורחו עוסק בכל אלה, כתוב היטב, אבל דבר אחד הפריע לי מאוד ואף מצריך הרחבה מסויימת: כמו במצע”

“מים גנובים ימתקו את דינה (שם בדוי) הכרתי באקראי, היא הייתה יפיפייה ותמירה, בתלתליה השחורים שגלשו מעבר לכתפיה. היא הדהימה בשיחותנו על משמעות החיים, ומהי אהבה לאדם המאמין באלוהים. דינה הדתייה, הייתה עבורי יבשת לא נודעת כפי שאני הייתי עבורה. במפגשים ביננו היא ניסתה להבין את ההיגיון בגבולות אותם החברה שרטטה עבורנו, ולבדוק עד כמה איתנה אמונתה. לאחר מספר פגישות היא אמרה לי בפשטות, אנחנו באים מעולמות”

“"ר' אברהם דוב נשאר עומד ליד החלון הפתוח, מסתכל ואינו מסתכל במרחבי ההרים ובחריצי הבקעות שלמרגלותיהם. [...] צפרים עפו וצפצפו שירה. נשרים ועיטים טסו בתנועות ארוכות בטוחות. [...] כאשר הרבה להסתכל במחזה הבחין בטבח הנערך שם בלי הרף. להקות צפרים מצייצות אומרות שירה, ולפתע זונק ויורד מלמעלה אחד הנשרים הטורפים, כחץ מקשת נעלמה, תוקע ציפורניו החדות בגוף המפרפר הצורח, וחוזר ומטיל עצמו למרומים בצהלת ניצחון; ול”

“מעשיה כתובה היטב על יחסי חילונים - חרדים, יציאה בשאלה וחזרה בתשובה, בעיות משפחתיות שנגרמות בגלל אותם שינויים באמונה ובאורח החיים הנגזר ממנה, ושאר תופינים. בר יוסף, אפיקויירס ידוע, מכיר את הנפשות הפועלות, הן מהצד החרדי והן מהצד החילוני, מכיוון שבצעירותו עבר בעצמו את הפרוצדורה שלוקחת עלם ירא שמיים מהקהילות הקנאיות והקיצוניות ביותר והופכת אותו לכופר ופוקר, אוכל נידות ובועל שפנים. ומכיוון שכבר סקר מור”

“שני דברים יש לי לומר על ההתחלה, וזאת כדי לנקות את השולחן: 1. לאחר קריאת כמה מספריו של בר-יוסף, אין ספק שהטוב מכולם הוא "עיר קסומה". 2. הספר שלפנינו הוא טלה-נביילה חרדית. יהושע בר-יוסף בהחלט יודע לספר סיפור. ספריו עוסקים בעדה החרדית ובדר"כ גם בכאלה שזמנית או תמידית פרשו מעדה זו ואף יצאו בשאלה. אפיקורוס בעל כורחו עוסק בכל אלה, כתוב היטב, אבל דבר אחד הפריע לי מאוד ואף מצריך הרחבה מסויימת: כמו במצע”

“מים גנובים ימתקו את דינה (שם בדוי) הכרתי באקראי, היא הייתה יפיפייה ותמירה, בתלתליה השחורים שגלשו מעבר לכתפיה. היא הדהימה בשיחותנו על משמעות החיים, ומהי אהבה לאדם המאמין באלוהים. דינה הדתייה, הייתה עבורי יבשת לא נודעת כפי שאני הייתי עבורה. במפגשים ביננו היא ניסתה להבין את ההיגיון בגבולות אותם החברה שרטטה עבורנו, ולבדוק עד כמה איתנה אמונתה. לאחר מספר פגישות היא אמרה לי בפשטות, אנחנו באים מעולמות”

“"ר' אברהם דוב נשאר עומד ליד החלון הפתוח, מסתכל ואינו מסתכל במרחבי ההרים ובחריצי הבקעות שלמרגלותיהם. [...] צפרים עפו וצפצפו שירה. נשרים ועיטים טסו בתנועות ארוכות בטוחות. [...] כאשר הרבה להסתכל במחזה הבחין בטבח הנערך שם בלי הרף. להקות צפרים מצייצות אומרות שירה, ולפתע זונק ויורד מלמעלה אחד הנשרים הטורפים, כחץ מקשת נעלמה, תוקע ציפורניו החדות בגוף המפרפר הצורח, וחוזר ומטיל עצמו למרומים בצהלת ניצחון; ול”

“מעשיה כתובה היטב על יחסי חילונים - חרדים, יציאה בשאלה וחזרה בתשובה, בעיות משפחתיות שנגרמות בגלל אותם שינויים באמונה ובאורח החיים הנגזר ממנה, ושאר תופינים. בר יוסף, אפיקויירס ידוע, מכיר את הנפשות הפועלות, הן מהצד החרדי והן מהצד החילוני, מכיוון שבצעירותו עבר בעצמו את הפרוצדורה שלוקחת עלם ירא שמיים מהקהילות הקנאיות והקיצוניות ביותר והופכת אותו לכופר ופוקר, אוכל נידות ובועל שפנים. ומכיוון שכבר סקר מור”