ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 בדצמבר, 2011
ע"י רחל.מ.
ע"י רחל.מ.
קובץ סיפורים, חלקם קצרים חלקם ארוכים. אני במיוחד אהבתי את הסיפור שנקרא חופרים יסודות. הספר הוא ספר מקסים. גם בגלל שהסופר כותב נפלא, ובטבעיות ממש, וגם לא פחות בגלל התרגום הנהדר והחכם של נילי מירסקי, שלא התפתתה לעברת את התרגום, אלא רק לתרגם מילולית מרוסית לעברית, תוך הבנת החשיבות כאן בספר של השמירה על ביטויים ששמורים לשפת המקור בכלל ולשפתם של הדמויות של הספר בפרט, ביטויים שאצלנו הם לא נחשבים שפה תקנית, בלשון המעטה, אך המשקל של האותנטיות הוא חשוב ביותר, וזה מה שמייחד את כל השיח בין האנשים ואת כל ההבנה אותם. אני הרגשתי לראשונה בחיי שאני קוראת בשפה הרוסית ממש, וזו חוויה מיוחדת, ונחמדה ביותר, ואני מלאת הערכה ותודה עד מאוד כלפי המתרגמת הכל כך מקצועית.
הדמויות בסיפורים נוגעות ללב. כן, אפשר לאהוב אנשים שדוברים בלשון עילגת פה ושם או אפילו קבוע, בהחלט.
רוצים דוגמאות? טוב, הנה קצת –
"... בלשכה שלנו הרי יש אחד שממש יוצא מעורו להלל – ואני, זאת אומרת, יוצא מעורי לרצות?..."
".. אנחנו עושים מאמץ, כמו שאומרים.."
".. אתה צריך לנכות אותו בחזרה, מה שנ'קרא.."
ובכלל ביטויים בשפת עצב מיוחדת ובלעדית של הסופר, למשל –
".. סנוניות הנמיכו טוס מעל לחופרים הכפופים, הן כמעט דוממו כנפיים מרוב עייפות, ומתחת לפלומה ולנוצות בצבצה זיעה של עוני..."
".. ומעל לאדמה התגבה לו – כמו עצב ממש – רום הרקיע המת."
".. זה היה ודאי מנהל החשבונות של שיעורי הערב, או סתם מישהו שמשעמם לו לישון.."
".. בו ברגע החל צ'יקלין לחשוב: משפסקה זרימת חייו לעבר האדמה, שוב לא היה לו לאן להוליכם.."
".. ועל כן בא הנה מרצונו, נשכב לו על השולחן בין המנוחים, ומת לו באופן אישי.."
ככה על קצה המזלג.
15 קוראים אהבו את הביקורת
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
