ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 20 בינואר, 2012
ע"י בלו-בלו
ע"י בלו-בלו
כשהתחלתי לקרוא התמוגגתי – דמות לא שגרתית של זקן המסרב לחיות על פי המוסכמות, מואס בחיו בבית האבות ויוצא מן החלון ביום הולדתו המאה כדי להתחיל מחדש. קראתי וצחקתי והסתקרנתי וחיכיתי להמשך.
אבל ככל שהתקדמתי בקריאה היה נדמה לי שמשהו מתפספס, ושהתשבוחות שהספר קיבל מוגזמות.
קודם כל, הקריאה לא זורמת. אולי התרגום עושה עוול עם הספר, אין לי דרך לשפוט, אבל המשפטים נתקעים זה בזה במקום להשתלב.
אולם זו הבעיה המינורית של הספר. היה נדמה לי שאני קוראת מן חיקוי של "החייל האמיץ שוויק", מעורב עם "פורסט גאמפ" - חיו של הגיבור הראשי מתגלגלים לכאורה דרך מקרה ממאורע אבסורדי אחד למישנהו והוא פוגש בדמויות הסטוריות מרכזיות. זהו אכן כר פורה להומור משובח הנובע מההתבוננות האירונית במציאות מחד, והאדישות לכל מה שקורה מאידך, כאילו אין חשיבות לשום דבר. כוס שנשברה דינה כדין מלחמת עולם...
מה שהפריע לי, מלבד חוסר המקוריות, הן ההגזמות הרבות מדי – הזקן פוגש פחות או יותר כל אישיות הסטורית חשובה. מאיזשהו שלב כבר לא יכולתי להפסיק למלמל לעצמי "נו, באמת..."
בסך הכל הספר מצחיק ולו בשל כך הוא שווה קריאה, ביחוד שלא התאפקתי וקניתי אותו במבצע של "ארבע במאה"...
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בלו-בלו
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
אותי הוא בכל זאת הצחיק,
אבל אני מסכימה שניכרים מדי המאמצים להצחיק.
|
|
|
קוראת הכל
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
מסכימה. גם אני התחלתי את הספר בהתמוגגות
שהלכה ודעכה כשהתחלתי להרגיש שהוא מזכיר לי את 'פורסט גאמפ'. זה לא שהספר לא משעשע, אבל הבעיה שהוא משעשע קלות בזמן שהוא מנסה להיות מצחיק בטירוף. זה כאילו הוא מתאמץ מדי להצחיק. אותי המאמצים האלה עייפו. כמו לחייך חיוכים מזויפים למישהו למישהו שמספר בדיחות קרש... מעייף.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
הוא בהחלט מצחיק.
חוסר המקוריות הפריע לי
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
קניתי אותו היום לאבי במבצע "אבא במאה"
והביקורת שלך גורמת לי לחשוש שלא בחרתי נכון. מאידך, התגובה של יעל מנחמת אותי שאולי בכל זאת זה ימצא חן בעיניו. נראה!
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
אני דווקא אהבתי אותו.למרות ההגזמה.
אבל במחשבה שנייה - קיצור לא היה מזיק לו.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
