ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 בנובמבר, 2023
ע"י Altron
ע"י Altron
זה תמיד סימן אזהרה כשספר מתאר את עצמו כמצחיק עד דמעות.
זה סיפורו של אלן קרלסון, שבורח יום אחד מבית האבות, בגיל מאה, ונקלע להרפתקה נוספת בחיים עטורי הרפתקאות.
נהניתי מאוד מהפתיחה של הספר, וגם הרעיון הראשוני. אני מבין למה השתמשו בשם הזה, הוא מושך את העין, או מעורר אותך לרצות לקרוא עוד. והספר באמת נחמד לקריאה, לפחות בהתחלה. אבל מהר מאוד ה'שטיק' הקבוע שבו קרלסון פוגש עוד דמות היסטורית ומשפיע על עוד מאורע חשוב הופך להיות קצת משעמם. לא כי הרעיון מופרך - זה חלק מההומור של הספר, ואפשר ליהנות מכך - אלא מפני שהוא מפסיק לחדש.
לא מספיק חיבבתי את אלן ואת שאר הדמויות. סיימתי את הספר, שכחתי את שמות הדמויות ואת פרטי העלילה. אני זוכר חלקים ממנה, בעיקר את הסיום ואת הפתיחה, אבל הוא פשוט היה עד כדי כך בינוני. אפשר להעביר איתו שבת אחת, אם אין ספר אחר בנמצא, אבל לא הייתי ממליץ לרכוש אותו במיוחד.
הוא גם לא מצחיק במיוחד. משעשע, כן, אבל אל תצפו כאן למדריך לטרמפיסט בגלקסיה. אין כאן פרוזה מבריקה או הומור שנון מאוד. רק כמה אפיזודות נחמדות שיגרמו לכם לחייך. אבל גם זה לא מעט, בעצם.
פסק דין? אפשר לדלג. ואם כבר קיבלתם אותו מתנה, אפשר גם לקרוא וליהנות.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
