ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 ביולי, 2012
ע"י קורא כמעט הכול
ע"י קורא כמעט הכול
את הספר בחרתי לקרוא בגלל שהביקורות עליו פה היו כה שנויות במחלוקת, אז הייתי חייב.
נהנתי מעלילות פורסט גאמפ השוודי, ומדרישותיו המועטות מהחיים.
לא ניסיתי לקחת את הספר ברצינות, לדעתי הספר עצמו לא לוקח עצמו ברצינות (וטוב שכך), מה שתרם להנאתי.
פעמיים צחקתי בקול רם, תמיד כיף וסיימתי את הקריאה עם כמה תובנות על החיים.
1. רוב המריבות מסתכמות ב: "אתה טיפש - לא, אתה טיפש" שום דבר שבקבוק יי"ש לא יכול לפתור.
2. היי היי כל העניין תן לישתות משהו חריף בלב ...
3. החיים יכולים להיות פשוטים בתנאי שלא לוקחים אותם ברצינות רבה מידי.
4. כנות תמימה ללא סייגים יכולה לפתור המון בעיות, אך גם ליצור רבות אחרות.
הדמות של הרברט איינשטיין אגדית, יש לכתוב ספר שלם על קורותיה.
מומלץ למי שלא קורא את המאחורה של הספר, ולא מצפה לסיפור מצחיק עד דמעות.
לפחות פעמיים תצחקו כנראה.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יואב פלינט
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
יואב
אני בעמוד 210. קורא אותו כמעט ברצף ולא יכול להניח אותו. מקסים, מיוחד ומצחיק. אחד הספרים הטובים שראתי. מומלץ בחום
|
|
|
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
רק הכותרת מעלה צחוק
לדמיין בן 100 קופץ מחלון , קורע : ) והפיג'מה האופטימית הזו עד כדי גיחוך מצד אחד, אבל היא גם מתקשרת לכותרת, הכל ורוד, הכל דבש והוא יכול :) אז הנה, כבר צחקתי פעמיים למרות שטרם קראתי. ובקשר לתובנה מס. 2 שלך , קבל משו קר בלב מדבר - http://www.youtube.com/watch?v=EL63X-RWh44 ~ . ~ צהריים רעננים ; )
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
גם אני חושבת שהבעיה של הספר הזה היא קוראים שמתייחסים אליו ברצינות רבה מדי...
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת
