ביקורת ספרותית על כשף של דיו - לב של דיו #2 מאת קורנליה פונקה

---

"...אבל אם יש משהו שיכול לפתוח את דלתות הכלא של מצודת-הלילה, הרי אלה המילים שבמכתב הזה-והלשון של מגי. היא יכולה להפיח חיים בדיו..." (מהספר, עמ' 458, מדבריו של אצבע-אבק לרוקסנה, אשתו)

קורנליה פונקה, קוסמת המילים, אורגת-הדיו, לא טועה. וגם מגי, הנערה בת השלוש-עשרה שבראה, לא טועה. גם אצבע-אבק, יורק האש, לא משקר. מי שיש לו את הכישרון הנדרש יכול להפיח חיים בהברות, במילים ובמשפטים... להפיח חיים בדיו.

קורנליה פונקה עושה זאת-היא מפיחה חיים בדיו. ואם היא עושה זאת בתרגום בעברית, בגרמנית הספר צריך להיות מעולה. בכל מקרה, כשאתה עומד פנים-מול-פנים מול גיבורי הסיפור שאתה קורא, כשאתה משוטט בדמיונך (ואולי לא? הכל מבלבל כל כך!) ביער-ללא-דרך, התחושה מכשפת כמעט.

אני יודעת, עד עכשיו לא אמרתי מילה על העלילה.
"קדימה, קדימה, לעצור הכל, להפסיק את הכתיבה! נתחיל מהתחלה." אני פוקדת על עצמי.

"פסקה ראשונה: עלילה." אני פותחת. "שלוש, שתיים, אחת, כתוב!"
הספר הוא המשך של 'לב של דיו'. בכלליות, הספר הראשון, הקודם לזה, מספר על כך שישנם אנשים בעלי יכולת קסומה: הם מקימים לתחייה את הסיפורים כשהם קוראים בקול. נהדר, לא? מי לא היה רוצה לפגוש את הארי פוטר? לעמוד פנים מול פנים מול הנסיך הקטן? אהה. אבל יש בעיה קטנה: בכל פעם שדמות מהספר יוצאת לעולם שלנו, אדם או חיה מעולמנו נשאבים לתוך הסיפור. זה בדיוק מה שקרה לאמא של מגי, אשתו של מורטימר, אבא של מגי.
מגי ומו (מורטימר) נסחפים אל תוך מערבולת של אירועים, אנשים ומקומות, שכולם מתקשרים אל הספר 'לב של דיו'.

בספר הזה מגי התבגרה. היא בת שלוש-עשרה. בספר הזה מגי ופאריד, נער שמו חילץ בקריאה, נשאבים מרצונם אל תוך הספר 'לב של דיו'. הם עוברים הרפתקאות רבות. מורטימר ורזה, אשתו, נסחפים גם הם אל תוך הסיפור. הכל מתרחש בשני עולמות-בספר, ובמציאות שלנו. יותר מזה לא אספר, כי זה יפגע בחווית הקריאה שלכם.

ולביקורת:
הספר מעניין, מרתק, מכשף. הסברתי את זה בפתיח המעורפל. העלילה המורכבת מבלבלת מעט, מכיוון שצריך להכיר את הדמויות ביסודיות (הבהרה חשובה למי שלא הבין: אי-אפשר לקרוא את הספר הזה בלי לקרוא את הראשון!) ולעקוב אחרי כל הפיתולים והסיבוכים. זה החיסרון היחיד של הספר.
לסיכום חוות-הדעת: לקרוא בשקט ובזהירות, להתענג על כל רגע. מי שאוהב לקרוא ויודע לדמיין יהנה מאוד מהספר הזה. מומלץ לבני כל הגילאים!
ארבעה כוכבים, כי אני "אומרת לספר תודה" על שעות מהנות של קריאה.

» ביקורות נוספות של מילים
» ביקורות נוספות על כשף של דיו - לב של דיו #2