ביקורת ספרותית על ביטרבלו - שבע הממלכות - שבע הממלכות #3 מאת קריסטין קאשור

---

מה הייתם עושים אילו מתבגרת נמוכה בטייץ' ירוק טורקיז ושיער פרוע הייתה צועדת בצליעה נינוחה אל תוך סניף ה"צומת ספרים" שלכם, בודקת בריכוז עילאי את כל דוכני המבצעים מלווה בסבתה, אוספת ספרים ומחזירה אותם לדוכן ולבסוף מגיעה לקופה עם לא פחות משישה ספרים (שלושה עבור הסבתא, כמובן.)? ובכן, המוכר הנחמד ב"צומת" עמד בזה מאוד יפה ואפילו שוחח עם המתבגרת, בלי למהר לעשות חשבון ולהעיף את המתבגרת מהחנות.

ידעתי, כמובן, ש"ביטרבלו" יצא. אפילו קנו לי אותו באנגלית כספר שמע, אבל הקריינית עיצבנה אותי. אז כמובן שידעתי גם על צאת התרגום שלו לעברית. שלחתי הזמנת רכש לספריה העירונית, ולכן התלבטתי מאוד האם לקחת אותו. בסופו של דבר מאסתי בהמתנה הצפויה לעותק מהספריה והחלטתי לקנות (או בעצם לקבל מתנה) את הספר.

אם אתם לא זוכרים, התעצבנתי כהוגן על "אש". טענתי שהגיבורה שלו נשית מדי, שהיא כלום ביחס לקטסה, ושמוטב לקרוא את הספר כשהציפיות שלכם ממנו נמוכות. אמנם לא קטלתי אותו לחלוטין, אבל אפשר בהחלט להגיד ש"אש" סבל מתסמונת הספר השני. מאוכזבת מאוד, הגעתי לספר השלישי בהיסוס.

לביטרבלו, שעזבנו בסוף "מחוננת" כילדה קטנה, מלאו שמונה עשרה, והיא מלכה. לביטרבלו המלכה תכונה מסוכנת מאוד, והיא סקרנות. ביטרבלו עוזבת את הארמון שלה בלילה ומתגנבת לרחובות העיר, שם היא מגלה שהממלכה שלה נראית אחרת מאשר מתארים יועציה במגדלים הממוזגים, ושיש פער בין הסטטיסטיקה למציאות שהיא מתארת. ביטרבלו מגלה סודות רבים על הממלכה, ובמיוחד על התנהגותו של לק, אביה. לא אמשיך מכאן מחמת קלקלנים.

אולי מוטב להקדים ולומר שמאוד נהניתי מהספר. ביטרבלו היא האיזון המושלם בין קטסה הלוחמנית עד אימה ואש הנשית עד בחילה. אם הספרים הקודמים היו מופת לעצמאות ולתלותיות של גיבורות ספרותיות, הספר הזה בהחלט מתון ואמין יותר. מאוד נהניתי ממעשיה לאורך הספר, ובנוסף היא גם התגלתה כבחורה אינטילגנטית מאוד, מה שכמובן עזר לי לחבב אותה.
הנקודה העיקרית שאני רוצה לציין כחיסרון של הספר היא האכזבה מהמפגש המחודש עם שבע הממלכות. בלי קלקלנים, אפשר לספר שהספר מתמקד בעיקר במונסי והמצב הפוליטי לא תמיד מוסבר באופן שוטף. היו אכזבות נוספות שנבעו מהחזרה לשבע הממלכות, רובן כוללות כמה פגישות קיטשיות למדי (צפו לגרוע ביותר ואז כל תרחיש אחר יהיה טוב יותר, מבטיחה.), אבל לא משהו שאי אפשר להתגבר עליו.

בעיקר נהניתי מסופו של הספר, שבו מבינים מדוע המעבר לגיאיות וקריאת הסיפור של אש היו נחוצים (לטענת קריסטין. אישית, אני לא ממש משוכנעת שזה היה נחוץ, אבל היא לקחה את הסיפור לכיוון שונה משציפיתי. מצדי, תנו לי בבקשה טרילוגיה על קטסה - אם אפשר גם להכתיר אותה למלכת העולם, אז מעולה - ואני אהיה מרוצה מאוד.) ואיך כל חלקי הטרילוגיה מתחברים.
חבל לי שהספר הזה צריך לבוא אחרי מפלה כמו "אש", ומצד שני אני מאוד שמחה שהוא הצליח להשיב את האמון שלי בארץ המחוננים. אם ממש תלחצו עליי, אני אודה שהוא פחות טוב מ"מחוננת", אבל הוא בכלל בכיוון אחר, ולדעתי אנחנו רואים פה פשוט התבגרות של סופרת.

לסיכום ולסיום, אני באמת חושבת שאפשר לקרוא את "ביטרבלו" בלי לקרוא את "אש" ואפילו בלי לקרוא את "מחוננת" קודם, מפני שהוא עומד יפה - וייתכן שאפילו טוב יותר - כיצירה בפני עצמו. מי שקרא את "מחוננת" ואהב, כמובן מוזמן להמשיך ל"ביטרבלו". אני חושבת ש"ביטרבלו" הוא סיום יפה ומכובד מאוד לטרילוגיה, שיוצר הרגשה שהיא שלמה. אני מרוצה, ובתחושת שלווה ממשיכה לספר הבא שלי ומשאירה את שבע הממלכות על המדף, ליד ממלכות קסומות נוספות שעבר זמנן.

» ביקורות נוספות של מילים
» ביקורות נוספות על ביטרבלו - שבע הממלכות - שבע הממלכות #3