ביקורת ספרותית על נמר בירושלים מאת אורן ולדמן
ספר מעולה

---

מעולם לא קרה לי שחלמתי על ספר לאחר קריאתו.
אולי בעצם רק פעם אחת, כשסיימתי את ״חבלים״ ובלילה הסתנן סבי לחלום.
זה היה בירושלים ירד גשם והיה נורא קר.
חיכיתי לאוטובוס שייקח אותי חזרה לתל אביב והוא התיישב לידי על הספסל והתפעל עד כמה גדלתי ואיך הוא מרוצה ממה שיצא ממני.
הוא סיפר על הוריו וילדותו ואני לא האמנתי למזלי הטוב ובבוקר, כשהתעוררתי הייתי קצת מאוכזבת כי לא זכרתי בדיוק איך נפרדנו אך ידעתי כי הקריאה בספר ההוא הפרתה את המפגש והחלטתי באותו הרגע לקרוא רק תכנים משמעותיים, כל סיפור או אנקדוטה שיעוררו בי נוסטלגיה או רגשות כלואים.
ואמנם ניסיתי אך הכימיה הזאת מתרחשת רק פעם בכמה זמן ולאחר הפסקה ארוכה שלקחתי מהקריאה החלטתי שוב לבדוק את השפעתה עלי.
עוצמת הסיפור ״נמר בירושלים״ עלי הייתה פשוט מסחררת!
אולי גם המילה ״ירושלים״ מעוררת בי קסם של ממש אך יש לציין כי גם העלילה והדמויות הותירו בי צריבה של ממש ושעות הלילה שלי היו משופעות בהרפתקאות לרוב: אבירים, נסיכות ואפילו דרקונים.
הרגשתי כמו ילדה סקרנית בסיפור שאיננו נגמר, הייתי כמו עדה אילמת להתרחשויות הנפלאות בספר וכמו חוויתי את האירועים שוב ושוב כאילו קרו באמת.
ערן, ילד מוכשר ורגיש נפגש במסגרת מחויבות אישית עם אדם חולה המאושפז בבית החולים ״תל השומר״.
הוא מתוודע אליו, מקשיב לסיפורו ונפשו נכרכת ברוחו החיה של האיש.
שמו דב גפונוב, מתרגם יהודי ממוצא אוקראיני אשר תרגם את האפוס הגיאורגי ״עוטה עור הנמר״ לעברית אך עם השנים שחלפו, נשכח ותהילתו חלפה.
הנער היצרי כמו מחיה מחדש את הגבר מוכה היגון, מעודד אותו לדבר ולספר על חייו ועל החלטתו הגורלית ובדרך אף נחוש לפתור את בעיותיו ולהפוך לאדם עצמאי השלם עם בחירותיו.
העלילה הייתה קצבית ומרתקת, מסעירה וחסרת מנוחה.
קשה היה לי לעצור באמצע: אם מדובר בארוחה שהכין הנער עם אביו או בביקור חולים. הכתיבה הייתה נפלאה ממש, ״מגרה״ כמעט בתיאוריה ומציאותית מספיק כדי לגרום לי להסתקרן ולהמשיך הלאה.
אינני יודעת כיצד קרה שהספר עבר מתחת לרדאר שלי בקלות כזאת אך אני שמחה שניתנה לי ההזדמנות להזין עיני בו ולהתפעם מיופיו ובשלותו.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על נמר בירושלים