ביקורת ספרותית על דגים גדולים - סיפורים עבריים־אמריקאיים מאת ראובן נמדר
ספר טוב

---

אני אוהבת את כתיבתו של ראובן נמדר.
ניכרת בו האהבה לשפה העברית, לשורשיה התנכיים וליופיה.
הוא איסטניס, אנין טעם והתיאורים בספריו מעוררים בי חשק עצום לחוות את שחוו גיבוריו: לאכול סטייק עסיסי ולשתות יין - נתח פילה עם פינו נואר למשל או לשבת בבית קפה נוסטלגי, קרוב לאוניברסיטה ולצפות באנשים משוחחים, בחילופי מזג האוויר, באופנות המשתנות.
ממש כמו בספרו הראשון והמופתי ״הבית אשר נחרב״ גם בספר זה ישנה התייחסות עמוקה לתנ״ך ולמקרא: אדם, חווה והנחש, הלוייתן והשטן, היצר הרע והיצר הטוב. כל האלמנטים הללו מצויים במקבץ הסיפורים המרתק הזה וגורמים לקורא לעצור ולחשוב, להשוות ולהגניב חיוך, להתפעל מהחשיבה וממשחקי המילים (באחד מהסיפורים ישנו כלב מסוג לברדור צהבהב בשם בְּלַק, השם משעשע כי הכלב לבנבן אך גם כי ישנו רפרנס לכלב הדמוני של עגנון, בָּלָק) ולא להמשיך הלאה על אף הפיתוי שכן הקריאה קולחת ומסחררת וישנה תחושת בהלה האוחזת בקורא, לרוץ ולהתרחק מכל התופת הזאת… אך העצירה, ההרהורים הם כמעט מענגים וגם הכרחיים.
כישראלית שחיה באמריקה הזדהיתי עם מרבית הפחדים, עם רגשות האשמה והחרטות, עם ההשוואות המתבקשות בין ארה״ב לישראל שהפגינו הדמויות השונות אשר חוט דק מקשר ביניהן על אף שכל סיפור עומד בפני עצמו.
מומלץ ולא רק לאניני טעם וכולי תקווה שהסופר יפתח את אחד מהסיפורים הללו ואולי היצירה תבשיל לכדי ספר נוסף ומסעיר לא פחות.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על דגים גדולים - סיפורים עבריים־אמריקאיים