ביקורת ספרותית על עדן מאת נגה אלבלך
ספר מעולה

---

את נגה (אלבלך) פגשתי בפעם הראשונה פנים מול פנים בשבוע הספר האחרון.
הייתי עם אמי וכמעט פספסתי את הדוכן של הוצאת הקיבוץ המאוחד כשלפתע ראיתי אותה עומדת שם לבדה.
לרגע חשבתי שזאת סטודנטית או אולי תיכוניסטית שרוצה לעשות קצת כסף מהצד: רזה, קטנה, ממושקפת ועם רעמת תלתלים אדמונית, נו, ילדונת בקיצור ואז כשהתקרבתי נזכרתי שקראתי עליה כתבה באינטרנט והיא נראתה בדיוק אותו הדבר: ללא מייקאפ או ריטושים, endlessly חמודה ושקטה למדי.
״זאת נגה״ הודעתי לאמי בקול רם, סופרת נפלאה שכתבה את ״האיש הזקן: פרידה״ וסילנד .
אני חייבת לקנות לך את הספר שכתבה על אביה.
ואז הצגתי את עצמי וביקשתי המלצות על ספרים נוספים והיא חשבה לרגע וכל מה שהצביעה עליו לקחתי ואז נגמרו לי התירוצים להיות במחיצתה וקצת הצטערתי.
אמי ליחששה לי: את לא רוצה להגיד שלום לחיים (באר), גברת גרופי? אז המשכנו משם הלאה ולבי התרחב קמעה.
נגה סופרת באמת מחוננת ונשגב מבינתי איך פספסתי את ספרה האחרון ״עדן״. אני מניחה שהייתי, כמו רבים אחרים, במחשבות, בהרהורים, במכאובים שונים ומשונים.
חודשים לא נגעתי בספר, נמנעת ממילים ומאנשים עד שהחלטתי שהגיע הזמן ואני שמחה, כ״כ שמחה ש-עדן פתאום קפץ עלי.
מהרגע שפצחתי בקריאתו נחתו עלי מראות ובתי קפה תל אביבים, אנשים שאני בטוחה שפעם פגשתי ושוחחתי ואווירה ספוגה בגעגועים על ימים שחלפו לבלי שוב.
דמויות הנשים בסיפור כל כך משכנעות: חזקות, עקשניות, מופנמות וחכמות עד כי רציתי להיות במחיצתן או לפחות להיות חברתן.
העלילה זורמת, לרגעים מתעכבת על הרהור פילוסופי,
או על רעיון מופשט אך אין בכך הפרעה או הסחת דעת, להיפך הדבר מוסיף משמעות לאופיין של הדמויות.
הפשטות, הנזירות הינן חלק בלתי נפרד מכתיבתה של אלבלך והיא מאפשרת קריאה ללא שיפוטיות אך אני מודה כי החלק האחרון בסיפור דיי הפתיע אותי . הוא היה כמעט דמיוני ולא ידעתי מה לחשוב עליו.
בכל מקרה, מאוד נהניתי מהקריאה שהייתה בפעם הראשונה מזה חודשים, מתמסרת ומרנינה.
ספר נפלא!

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על עדן