הפואימה האפית "עוטה עור הנמר" של שותא רוסתוולי שנכתבה בימי הבניים נמצאת זמן רב ברשימת הקריאה שלי וכשראיתי רומן ביכורים עברי חדש יוצא בהשראת הספר מיד הסתקרנתי. בדיוק התחיל גם שבוע הספר וזה הספר הראשון שקניתי ביריד בשרונה ואפילו זכיתי בהקדשת וחתימת המחבר :). עכשיו כבר הייתי חייב לקרוא אותו בהקדם.

שותא רוסתוולי היה פעיל בחצר המלוכה של המלך דוד והמלכה תמרה בגיאורגיה של המאה ה-12, בזמן שהמלך דוד יצא למסעות כיבוש ולחימה להגנה והרחבת ממלכתו נרקם קשר אישי בין המלכה תמרה לרוסתוולי, דבר הקשר הרומנטי לכאורה דווח במהרה למלך דוד וזה ציווה לאסור את רוסתוולי ולחכות עד שיגיע לעיר הבירה כדי להוציאו להורג במו ידיו. דוד מגיע ופוגש את רוסתוולי שהיה איש ספר נודע וזה מציע לו עסקה, במקום שהמלך יוציא אותו להורג הוא יגלה אותו למקום אחר ורוסתוולי יהפוך לנזיר וגם יתחייב לכתוב פואימה ארוכה שתהלל את המלך ותפאר את כבודו בפני העם. המלך מסכים. כאן יש גם הקשר ישראלי, המלך מגלה את רוסתוולי למנזר המצלבה בירושלים וזה כותב במנזר את הפואימה "עוטה עור הנמר" שנחשבת לטקסט הגיאורגי ההיסטורי החשוב ביותר. אבל יש המשך לסיפור, הפואימה שרוסתוולי כתב אכן זוכה להצלחה בעיני העם והמלך מאושר ממנה, היא מהללת אותו ואת פועלו ומביאה לו כבוד, אך הסיפור האמיתי שחבוי בטקסט הוא סיפור שנכתב לא למען המלך אלא למען המלכה, בו רוסתוולי ממשיך להתוודות ולהרעיף את אהבתו על המלכה תמר. זהו סיפור אהבה אסור בין מלכה לשר, שהפך לנזיר, שהפך למשורר, שיצא לגלות, שכתב יצירה של אומה שלמה, שהיה בכלל שיר אהבה לאותה מלכה שבגללה נשלח לגלות, וכל זה כאן בארץ ישראל!!

הספר תורגם במלואו לראשונה לעברית בשנת 1969 על ידי דב גפונוב, תירגום אותו הילל שלונסקי וגפונוב אף זכה עליו בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. גפונוב היה דמות מעניינת. יהודי ממוצא אוקראיני שאולץ לעבור להתגורר בכותאיסי שבגיאורגיה. לאורך כל חייו הרגיש תלוש ולא שייך, עד שבשנת 1971 אישרו לו כשהיה כבר חולה ומרותק למיטתו לעלות ארצה, הוא הגיע ארצה על אלונקה ישר לבית החולים תל-השומר ושם נפטר ב-1972. גפונוב השאיר אחריו מספר מכתבים ושירים.

אורן ולדמן שזהו ספר הביכורים שלו שקד עליו 14 שנים. זהו סיפור בידיוני על קשר מיוחד הנרקם בין נער צעיר בשם ערן שבית הספר מחייב אותו במסגרת פעילות חברתית לבקר 14 פעמים חולה בבית החולים, יוצא שהחולה הוא לא אחר מאשר מיודענו דב גפונוב מתרגם הפואמה האפית "עוטה עור הנמר" ששוכב בבית החולים. הסיפור מתחיל מעט בעצלתיים, אך לאחר כשליש הוא הופך מרתק בצורה יוצאת דופן. הדמויות המרכזיות בסיפור מפותחות לעומק ויש מספר סיפורים המפותחים יפה כמסגרת לסיפור המרכזי. מרכז העליליה מתמקד בקשר בין ערן לדב גפונוב, ערן המתחיל לבקר את דב איננו יודע תחילה כי מולו שוכב המתרגם הנודע, אט אט נרקם קשר מיוחד בין השניים והם מתחילים להיפתח האחד בפני השני. ערן יודע שדב בעצם גוסס ומציע לו הצעה מאתגרת, לבקר במנזר המצלבה בלילה מיוחד מאוד, זהו לילה מיוחד אחד בשנה בו בירח מלא מופיעה במנזר המצלבה לפי האגדה המלכה תמרה בכל תפארתה, דב איננו יכול לסרב. האם יתממש מסעם זה? האם המלכה תמרה תופיע בפני ערן ודב? תצטרכו לקרוא בסיפור. ספר נהדר ומומלץ.

הפואימה האפית "עוטה עור הנמר" של שותא רוסתוולי שנכתבה בימי הבניים נמצאת זמן רב ברשימת הקריאה שלי וכשראיתי רומן ביכורים עברי חדש יוצא בהשראת הספר מיד הסתקרנתי. בדיוק התחיל גם שבוע הספר וזה הספר הראשון שקניתי ביריד בשרונה ואפילו זכיתי בהקדשת וחתימת המחבר :). עכשיו כבר הייתי חייב לקרוא אותו בהקדם.

שותא רוסתוולי היה פעיל בחצר המלוכה של המלך דוד והמלכה תמרה בגיאורגיה של המאה ה-12, בזמן שהמלך דוד יצא למסעות כיבוש ולחימה להגנה והרחבת ממלכתו נרקם קשר אישי בין המלכה תמרה לרוסתוולי, דבר הקשר הרומנטי לכאורה דווח במהרה למלך דוד וזה ציווה לאסור את רוסתוולי ולחכות עד שיגיע לעיר הבירה כדי להוציאו להורג במו ידיו. דוד מגיע ופוגש את רוסתוולי שהיה איש ספר נודע וזה מציע לו עסקה, במקום שהמלך יוציא אותו להורג הוא יגלה אותו למקום אחר ורוסתוולי יהפוך לנזיר וגם יתחייב לכתוב פואימה ארוכה שתהלל את המלך ותפאר את כבודו בפני העם. המלך מסכים. כאן יש גם הקשר ישראלי, המלך מגלה את רוסתוולי למנזר המצלבה בירושלים וזה כותב במנזר את הפואימה "עוטה עור הנמר" שנחשבת לטקסט הגיאורגי ההיסטורי החשוב ביותר. אבל יש המשך לסיפור, הפואימה שרוסתוולי כתב אכן זוכה להצלחה בעיני העם והמלך מאושר ממנה, היא מהללת אותו ואת פועלו ומביאה לו כבוד, אך הסיפור האמיתי שחבוי בטקסט הוא סיפור שנכתב לא למען המלך אלא למען המלכה, בו רוסתוולי ממשיך להתוודות ולהרעיף את אהבתו על המלכה תמר. זהו סיפור אהבה אסור בין מלכה לשר, שהפך לנזיר, שהפך למשורר, שיצא לגלות, שכתב יצירה של אומה שלמה, שהיה בכלל שיר אהבה לאותה מלכה שבגללה נשלח לגלות, וכל זה כאן בארץ ישראל!!

הספר תורגם במלואו לראשונה לעברית בשנת 1969 על ידי דב גפונוב, תירגום אותו הילל שלונסקי וגפונוב אף זכה עליו בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. גפונוב היה דמות מעניינת. יהודי ממוצא אוקראיני שאולץ לעבור להתגורר בכותאיסי שבגיאורגיה. לאורך כל חייו הרגיש תלוש ולא שייך, עד שבשנת 1971 אישרו לו כשהיה כבר חולה ומרותק למיטתו לעלות ארצה, הוא הגיע ארצה על אלונקה ישר לבית החולים תל-השומר ושם נפטר ב-1972. גפונוב השאיר אחריו מספר מכתבים ושירים.

אורן ולדמן שזהו ספר הביכורים שלו שקד עליו 14 שנים. זהו סיפור בידיוני על קשר מיוחד הנרקם בין נער צעיר בשם ערן שבית הספר מחייב אותו במסגרת פעילות חברתית לבקר 14 פעמים חולה בבית החולים, יוצא שהחולה הוא לא אחר מאשר מיודענו דב גפונוב מתרגם הפואמה האפית "עוטה עור הנמר" ששוכב בבית החולים. הסיפור מתחיל מעט בעצלתיים, אך לאחר כשליש הוא הופך מרתק בצורה יוצאת דופן. הדמויות המרכזיות בסיפור מפותחות לעומק ויש מספר סיפורים המפותחים יפה כמסגרת לסיפור המרכזי. מרכז העליליה מתמקד בקשר בין ערן לדב גפונוב, ערן המתחיל לבקר את דב איננו יודע תחילה כי מולו שוכב המתרגם הנודע, אט אט נרקם קשר מיוחד בין השניים והם מתחילים להיפתח האחד בפני השני. ערן יודע שדב בעצם גוסס ומציע לו הצעה מאתגרת, לבקר במנזר המצלבה בלילה מיוחד מאוד, זהו לילה מיוחד אחד בשנה בו בירח מלא מופיעה במנזר המצלבה לפי האגדה המלכה תמרה בכל תפארתה, דב איננו יכול לסרב. האם יתממש מסעם זה? האם המלכה תמרה תופיע בפני ערן ודב? תצטרכו לקרוא בסיפור. ספר נהדר ומומלץ.