ביקורת ספרותית על וניל - פרא # מאת בתאל ביאו
ספר טוב

---

אני אוהבת את המילה וניל. אני אוהבת גלידת וניל. אני אוהבת ריח של וניל.
יש סיבה שלספר הזה קוראים וניל, והיא אכן מוצדקת (ונוראה). אבל מעבר לכך, בעיני שמו הולם אותו ולו בשל האוירה הונילית השקטה שלו, העדינה כל כך, השבורה.

אנחנו לא יכולים לדעת מה במילה שנגיד, במעשה, במחוה כלשהי שנבצע, אנחנו לא יכולים לדעת מה תהיה ההשפעה על האדם שמולנו, בליבו פנימה. אנחנו לא יודעים מה ממה שנאמר ידליק אצלו אסוציאציות שליליות, זכרונות, פלאשבקים.
אני ערה לכך כי זה קורה לי כל כך הרבה. הלפיתה הזאת בלב. ואנשים לא יודעים. ולפעמים אני זו שבטעות מכאיבה למישהו אחר, ואני לא יודעת בכלל.

לכאב של לירז אין שם. יותר נכון לומר שהיא לא יודעת ממש מה שמו. או לא זוכרת.
ללירז אין מילים. לא על מנת להעניש מישהו, לא כי אין לה מה לומר. היא פשוט לא יכולה לדבר.
היא מתאשפזת במוסד פסיכיאטרי לבני נוער. היא לא שיכת לשם. מי יכול להיות שייך למקום כזה? לאף אחד לא מגיע לחיות במקום כזה.

בין שיעורי האמנות והנגרות, מפגשי השתיקה למשך 45 דקות עם הפסיכולוגית, ביקורים אצל הפסיכיאטר שרק מלאה אותה בכדורים בלי ניסיון אמיתי להבין מה ולמה, לירז נזכרת-לא נזכרת. מנסה לגעת בנקודת הכאב. בנקודת הפחד.

זה ספר שרוב רובו כאב. גם לפני שיודעים ומבינים מה קרה, השבריריות עוטפת את כולו. התחושה שכל רגע משהו עומד להתפוצץ; ולמה הוא עוד לא התפוצץ כבר.
זה ספר נוער, אבל אני אומרת - אז מה, אז מה. הוא עוסק בנושא חשוב ונורא ולא מדובר. הלואי שצעקתה האילמת של לירז היתה יכולה להישמע, הלואי שכל מתמודד נפש, כל סובל, היה יכול לקבל מקום בעולם בשלוה.

אני מנסה לכתוב ולא להיחשף יותר מדי. פשוט... לירז כל כך מזכירה לי חלקים בי, דברים שאני עוברת ועברתי. ועד כמה שזה משוגע, הפחדים והכאבים שלה נותנים לי נחמה.

בכל אופן: וניל הוא ספרה הראשון של בתאל ביאו, והוא ספר ביכורים מעולה. הכתיבה... רכה. עדינה. ובכך יוצרת איזון עם התוכן הקשה המובא בספר.
עם זאת אוסיף כי יש בוסריות כלשהי, אבל זה הגיוני למדי בהתחשב בעובדה שזה ספר ראשון.
דבר נוסף שהפריע לי הוא חוסר פיתוח והתעמקות בנושא ספציפי בספר. באדם מסוים. אני חושבת שבתאל עשתה זאת בכונה, השאירה את החלק הזה פתוח ולא ברור במתכוון, אבל לי זה צרם והפריע.
אני מוסיפה ומבהירה שזה ספר לא פשוט, בעל תכנים קשים ומטלטלים. הקריאה בו היתה קשה, נוראה חלק מהזמן.

זו הפעם הראשונה שבאמת קשה לי לדרג. בכל זאת נתתי לו ארבעה כוכבים. על מה שהוא הזכיר לי ולימד אותי.
מצטערת על הסקירה המפוזרת. הספר הזה פיזר אותי. אבל רציתי לכתוב עליו.

"אֲפִלּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
וְלֹא מֵחֲמַת זִקְנָה.
שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקֹּר,
שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,
כִּמְעַט נוֹצָר רֹשֶם שֶׁל שַׁלְוָה.
אֵין הֵם זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים.
מֵעֵין גַּאֲוָה.
שָׁנִים רַבּוֹת עוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם בְּצִפִּיָּה.
מִי שֶׁעָתִיד לְְְשַׁבֵּר אוֹתָם
עֲדַיִן לֹא בָּא.
וְאָז הָאֵזוֹב מְשַׂגְשֵׂג, הָאַצּוֹת נִגְרָשׁוֹת וְהַיָּם מֵגִיחַ וְחוֹזֵר,
וְדוֹמֶה, הֵם לְלֹא תְּנוּעָה.
עַד שֶׁיָּבוֹא כֶּלֶב יָם קָטָן לְהִתְחַכֵּךְ עַל הַסְּלָעִים
יָבוֹא וְיֵלֵךְ.
וּפִתְאֹם הָאֶבֶן פְּצוּעָה.
אָמַרְתִּי לְךָ, כְּשֶׁסְּלָעִים נִשְׁבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה.
וּמַה גַּם אֲנָשִׁים."
דליה רביקוביץ.

» ביקורות נוספות של מעין
» ביקורות נוספות על וניל - פרא #