הביקורת נכתבה ביום שישי, 29 באוקטובר, 2021
ע"י מעין
ע"י מעין
"השירים היו קיימים כמו כוחות שרוצים לצאת. אם אתה מכניס אותם בחזרה, הם, בכוח שלהם, יעשו לך משהו. פחדתי שאשתגע. שהכוחות האלה יצרו ביאושים ותסכול שאין לו פורקן." -עמ' 153-
ניסיתי לכתוב כמה וכמה ביקורות על הביוגרפיה הזאת, למלא אותה בסיפורים וחויות וקטעים וציטוטים, אבל כל פעם כתבתי על דברים שלא רציתי לדבר עליהם ושלא רציתי להתעסק בהם, התבלבלתי והתפזרתי, והתבאסתי.
ואולי יש בכך משהו מתבקש, להתבלבל ולהתפזר ולמצוא את עצמך מהרהרת בעקבות סיפורו ומילותיו של מאיר אריאל, שהפיזור המחשבתי שלו הוא הקסם שביצירתו.
פרופסור ניסים קלדרון, שלא היתי מיודעת אליו עד כה, עשה כאן עבודה מקיפה ומקצועית (גם אם גילה את דעתו האישית לא פעם ולא פעמיים, שאישית אני לא הרגשתי בכך צורך) והביא את סיפור חייו של מאיר אריאל זכרונו לברכה כרוך ב-345 עמודים. בין שהוא כותב על דברים שקשורים במאיר במישרין (הקלטות האלבומים והופעות, חתונה (או שתיים!) וילדים) ובין שבעקיפין (הקמת משמרות ומלחמות ישראל), מצאתי את עצמי מרותקת, כי הסיפור של מאיר הוא סיפור ישראלי מאד, שלא יכלתי שלא להזדהות ולהרגיש חלק, ומאיר הוא עצמו יוצר ישראלי מאד, שברגישותו הרבה הושפע מהסיטואציות המורכבות בארצנו הקטנטונת ונתן דרור לתחושות האלו בלא מעט משיריו.
הרגעים בהם הכי נהניתי בספר היו כשפרופ' קלדרון לקח צעד אל אחורי הבמה והעביר את המיקרופון למאיר אריאל, שמצוטט בריאיונות רבים ובמכתבים, ואנו קוראים את דעותיו ונחשפים אל אופן ההתבטאות היחודי שלו. הוא מדבר כל כך יפה, כל כך צבעוני, אומר משהו אחד וברגע הבא הופך אותו על פיו. אמביוולנטיות מושלמת. ההנאה שלי ברגעים האלה גרמה לי לתהות האם בחרתי את הספר הנכון, ואולי עדיף היה שאגש ישר לכתביו של מאיר עצמו (ספר הפרוזה "ד"ר התחכמות", ההספדים הרבים שכתב) ללא חציצה וסינון. מאמינה שזה יקרה בהמשך :)
גם היחס אל השירים נהדר. כמה משיריו המוכרים זוכים כאן לניתוחים מילוליים ומוזיקליים מפורטים ומושקעים.
גם אם לא הסכמתי עם הפירושים לטקסטים בחלק מהמקרים, ("מדרש יונתי" ו"שדות גולדברג", למשל) ניכרת ההשקעה והאהבה לשירים, ומצאתי את עצמי מחיכת מאוזן לאוזן כשהפירוש היה כל כך מדויק וכל כך הולם את מאיר. כי מאיר הוא-הוא היצירה שלו, לגמרי, ואין לי את היכולת לעשות הפרדה כאן בין האמן ליצירתו. (זה אפשרי בכלל?) אין שום מחיצה. כמו בציטוט שהבאתי למעלה, השירים היו בו-בתוכו, חלק מנפשו שהתחנן לצאת אל העולם.
אפשר עוד לספר רבות על מאיר, על החיוך המזמין והעיניים היפות, שמאחוריהן הסתתרו קדרות ודיכאון שתקף אותו לא מעט במהלך שנותיו. על הגחמות שלו כלפי תרצה אשתו וילדיו שירז, שחר ואהוד, אבל גם על האהבה הגדולה שהיתה לו כלפיהם וגם על החברויות המדהימות שהיוו חלק חשוב בחייו.
על הפתיחות הרבה שלו, אולי מדי לפעמים. אבל בסופו של דבר יצאתי מהספר הזה עם המסקנה שהיתה לי עוד לפני שקראתי אותו: מאיר היה בן-אדם. על כל המשתמע מכך. ולכן אני כל כך אוהבת אותו, גם אם אני לא מסכימה עם דברים רבים שעשה או אמר. הוא היה בן-אדם בכל מישוריו, הוא היה אותנטי, ומבולבל ומפוזר, וחכם ומחוכם ומתוחכם, ובו בזמן תמים כמו שה. הוא היה נהדר. וצר לי על שנתו האחרונה שהיתה קשה מאד, על טעויותיו, ועל מותו, שאולי היה בו איזה חלק שרצה בזה כבר, אבל הצער על עזיבתו בטרם עת אצל אלה שאוהבים אותו קיים ונוכח.
מאיר אריאל הוא היוצר האהוב עלי כבר מעל ארבע שנים בזכות תכנית לילה ברדיו ששודרה ביום השנה ה-18 למותו, שם דיברו מיקי קם ויהודה עדר באינטימיות חמימה על מאיר שלהם, ובזכות אמא שלי שפתאום התלהבה וסיפרה לי והוסיפה על דבריהם. מאז היא המשיכה להכיר לי שירים שלו, וגם אני ממשיכה לגלות אותו בעצמי וזה אף פעם לא נמאס. הקול שלו כל כך... יחודי, משמעותי, שונה במוזיקה הישראלית, שום מילה לא קולעת באמת לקסם שהיה לו. והאנושיות הפשוטה שלו היא משהו שחסר כאן היום. לא פעם אני תוהה: מה מאיר היה אומר על המצב הזה והזה? מה הוא היה חושב?
והאם הגיוני להתגעגע לאדם שמעולם לא הכרת? (כנראה שלא. אבל מה הקשר בין היגיון לגעגוע?)
לסיכום: בסופו של דבר, זו ביוגרפיה. לי קשה עם ביוגרפיות, ולמרות שמאיר נותן לזה אוירה אחרת, נונשלנטית ומרושלת, ולמרות שהדיבור על המוזיקה והמילים של מאיר היה מרתק ונפלא עבורי, עדין הקריאה היתה לי קצת קשה כי ביוגרפיות זה לא בשבילי. אבל מאיר, זה כן.
ועכשיו אנשום לרווחה ואחזור אל ספרי העלילה האהובים עלי.
~
טוב, לא נסיים עם שיר?
חשבתי שאני יודעת איזה שיר אני רוצה לשים כאן, אבל אז נזכרתי בשיר לא שגרתי שגיליתי בזכות הספר: Carry on mister Dylan, שככל הנראה מאיר כתב אותו בזמן שבוב דילן אושפז והיה בסכנת חיים. "בוב דילן הישראלי" כולם קוראים למאיר, ורק אני נבוכה מול המשפט הזה כי בוב דילן ואני אפילו לא ברמה של שלום שלום. אבל אין ספק שמאיר הושפע רבות מדילן (גם מנתן אלתרמן המופלא, אם כבר מדברים), ודאג לו באמת ובתמים. כך נולד שיר יפהפה, באנגלית אמנם, שחיפוש שלו ביוטיוב הניב חידוש די חדש שמבצע אהוד בנו הצעיר של מאיר. בפזמון שומעים את מאיר היטב ובבתים את אהוד. אז זה לא בדיוק שיר מאיר אריאלי קלאסי ואולי העיבוד והסאונד נשמעים טוב-מדי, אבל השיר הזה מרגש מאד בעיני, ובמיוחד המילים: I love you for what you are and for what you are not.
אז מאיר, אני אוהבת אותך על מה שאתה וגם על מה שאתה לא.
(מחילה על הקיטשיות;)
יהי זכרו של אהוב הלב הזה ברוך ♥️
https://youtu.be/TMqUiwww8r4
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מעין
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה ראסטה :) כיף לשמוע.
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
נהניתי לקרוא את הסקירה שלך, מעין, תודה.
גם את מאיר וגם את דילן אני אוהב מאוד, יוצרים חשובים וגדולים. |
|
מעין
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה אמורפי! אני גם תמיד שמחה לשמוע על עוד שאוהבים אותו.
מאיר באמת היה מיוחד, ונראה לי שבדורנו הרבה יותר אנשים פתוחים לשמוע את היצירה שלו. |
|
אמורפי
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
איזה יופי
סקירה יפה ומרגשת. תודה מעין! מאיר אריאל הוא אחד היוצרים האהובים עלי. הכתיבה והשירה שלו אף פעם לא היו במיינסטרים, וכיף למצוא עוד אנשים שמתחברים לסגנון הייחודי שלו.
|
|
מעין
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
רץ, שמחתני מאד. תודה לך
|
|
רץ
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
מהעין - ביקורת לתפארת, מרגשת ומחכימה כאחת
|
|
מעין
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה רבה שאול :)
|
|
שאול תליון
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
מה שאתל כתבה.
חוץ מזה שדווקא כן זכיתי להכיר את דילן :)
תודה רבה! |
|
מעין
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
חני, תודה רבה! כמה יפה כתבת והבנת.. תודה על מילותייך היפות.
שוער הלילה, תודה לך. חייכת אותי בתיאורך :) כמו שכתבתי, לי הפריעו עירובי דעות אישיות שעשה שלא לצורך, ואם היתי מדרגת את הספר, ככל הנראה הענין הזה היה מפיל כוכב. אם הצלחתי לכתוב קצת חשוף, אני מאושרת. שוב תודה. תודה לך פרפ"צ! לי אין שום היכרות עם דילן למעט כמה קאברים לשיריו שאני אוהבת, אבל נראה לי שהיתי שמחה לגלות קצת את המקור, גם אם הוא אולי מעט יבשושי - ובמיוחד בגלל הערכתו של מאיר לדילן. אני ממליצה מאד על ניתוחי השירים, הם נהדרים ברובם. אתל יקרה- המון תודה על מילותיך הטובות, שימחת אותי מאד. כיף לי שהצלחת לראות את מה שניסיתי להעביר. נו, נראה שחני מפצירה בנו לעשות היכרות עם מיסטר דילן :) אותי שכנעת חני. שיהיה שבוע טוב. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
פרפר ואתל אתכם לדילן.
הוא אחד היוצרים הנפלאים ומקשט את עולמנו בהמון מוזיקה טובה. אפשר להתווכח לגבי טעם מוזיקלי אבל הוא מוכשר ולפחות פה יש לו מעריצה מושבעת אחת. |
|
אתל
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
כתבת נהדר, חייכתי לאורך כל הקריאה.
גם אני לא חובבת ביוגרפיות, וביחסי "שלום שלום" עם בוב דילן :)
ובכל זאת רואים את ההנאה שלך והקרבה למאיר אריאל, ולא צריך להיות קשר בין היגיון לגעגוע. אוהבת מאוד את הניתוח שלך, כתמיד. |
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
סקירה מצוינת, מעין.
להבדיל מבוב דילן בעל הקול המאנפף והמעצבן, את מאיר אריאל אפשר לשמוע. השירים שלו מעניינים והביצוע שלהם ייחודי. לא בטוח כמה אתעניין בביוגרפיה של זמר, אבל ניתוח השירים יכול להיות מעניין. |
|
שוער הלילה
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
יופי של סקירה.
הספר מצויין, אם כי אני מאד (מאד) לא אוהב את אדון קלדרון. אני חושב שהוא אידיוט וגמד רוחני (אקדמית ומחקרית, לא מכיר אותו אישית), ואעפ"כ הספר טוב ועשיר בסיפורים ובמידע חדש ומעניין. כתבת יפה ומשתף, קצת חשוף אפילו (במידה מדוייקת), ואהבתי לקרוא את נוכחותך המובהקת בתוך המלים. אכן, תודה. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
כתבת נפלא מעין.
קנינו לבתי לגיוס.
היא גם אוהבת אותו. הוא בשבילה משהו מיוחד. לפעמים משהו באדם יוצר אצלנו משהו בלב בלי להבין. תודה שהבאת את מאיר ואת השיר ואותך♡ |
28 הקוראים שאהבו את הביקורת