ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שבת, 8 בינואר, 2022
ע"י אורי החמודה
ע"י אורי החמודה
עם הספר הזה נפגשתי לראשונה בכנס ילדים ונוער שאירגנה המכללה שבה אני לומדת ספרנות. הייתה הרצאה עליו, משום מה לא הספקתי להאזין לו. השלמתי אותו באמצעות קריאת הספר.ללא קשר שתקציר הספר היה חזק, ומצמרר, גם הכריכה שלו מצאה חן בעיני. הייתי חייבת פשוט לקרוא אותו. הסיפור מגולל את סיפורה של לירז ילדה שאינה מדברת, שמגיעה למחלקה הסגורה בבית חולים פסיכאטרי, לא יודעים מה הוביל אותה לשתוק, מה הוביל אותה להגיע למצב הזה. נערה בת 16 עם שפע חברים. הורים מוצלחים אבא עובד בחברת הייטק ואימה רופאה פתאום היא מפסיקה לדבר. עד שהיא פוגשת באלכס שמשנה את חייה גורמת לה להתעורר, והחברים מהעבר שלה שעוזרים לה להוציא את מה שעל ליבה. יש בספר כזה ייחוד, וכתוב ברגישות, ובאומץ רב.הוא מתעסק בנושא הזה שהנוער היום לא מדבר עליו בפה גלוי כי זה מפחיד, אני מניחה שגם למבוגרים. זהו ספר שלגמרי הייתי מפנה אותי לבני נוער ולא לצעירים יותר בגלל העומק שבסיפור, וההבנה שלו, הוא לא קל לעיכול, אפילו לקריאה. אבל הוא כתוב ברגישות, ובמסתורין שגרם לי להמשיך לקרוא בו. הוא ספר המדבר על הקול המושתק בחברה, הקול שלא נשמע, הקול של האנשים הבעלי בעיות נפשיות שלא שומעים אותם, או שלא טורחים לשמוע אותם כי זה כואב, כי זה מורכב, כי קל לטפל בזה עם כדורים וטיפולים במחלקות, אבל כדי לטפל בכאב צריך להתמודד איתו פנים מול פנים, צריך לדבר צריך להפנים. אני מניחה שזה מה שביאו ניסתה להעביר בספר זה. מאוד התחברתי אני נותנת לו 4 כוכבים כי הוא לא קל לעיכול.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
10 הקוראים שאהבו את הביקורת