ביקורות ספרים על הספר הנכדה של מר לין
|
קראתם את 'סטונר'? כי אני לא.
ורציתי, בעיקר בגלל סימניה למען האמת, הניגוד הגדול הזה של כוכב אחד עם חמישה מאוד סיקרן אותי. זה שלא יצא לי לקרוא אותו עדיין זה עוד עניין, אבל מתישהו אצטרך למרות שאולי מצד עצמו הוא לא היה מסקרן אותי.
אז את הספר הנוכחי, שגם מצד עצמו לא היה מסקרן אותי, מצאתי בתוך ערמה מוזרה והכריכה (והעובי) משכה אותי מספיק כדי שאעשה גוגל קצר על הספר ואבין שגם עליו יש איזה ניגודיות מוזרה שנעה בין ספר מדהים למיותר ואקרא אותו כדי להבין משהו.
אז כן, הוא נקרא די מהר, ואולי המקום שלו באמצע הזה שכל אחד מושך למדהים או מיותר, דווקא לא כזה מחמיא לו. אני יכ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
קראתי מספר ספרים של קלודל. הנכדה של מר לין הוא המרגש ביניהם. שאר הספרים הרבה יותר קודרים. בספר הזה יש הרבה יופי, בתמימות והאהבה של גיבור הספר, והקשר בין שני גברים שמבינים אחד את השני, ללא צורך במילים. הרבה פעמים מבקשים ממני המלצה על ספר לקרוא, והנכדה של מר לין הוא תמיד "הימור בטוח". ספר קצר, מרגש מאד, וכמובן ההפתעה שבסוף, והסוף הפתוח. מומלץ מאד ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר שהצליח להוציא אותי מקיבעון קריאה 07/10! נפלא. פשוט נפלא. קצר, מצחיק, מפתיע.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נקלעתי לבצורה קריאה מסיבות מבורכות, ירח דבש בניו-זילנד, שקוצר קמעה בשל הגעגוע והשלכות המלחמה על ארצנו. נושא שהוא אינטגרלי גם ביצירה זו.
מר לין איבד את הכול, את משפחתו, את אדמתו ואת שורשיו. רק דבר אחד נותר לו, הדבר היקר לו מכול, נכדתו עליה הוא שומר בכל מאודו. הוא נזרק לארץ זרה, שם הוא פוגש אלמן שמדבר את שפתו – שפת האובדן.
במידה מסוימת מר לין נחשף למנהגי הארץ החדשה ככמו שנכדתו הפעוטה נחשפת לעולם. קלודל מדגיש את ההמון הדוהר לו בלי די, כדי לסמל את אדישות הסביבה לצער האינדיבידואל.
אני מודה שלא צפיתי את התפנית בעלילה, ובמבט לאחור היא בנויה היטב. סוף הסיפו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מהפך קרביים. במיוחד בימי מלחמה אלה. כתוב ניפלא ברגישות רבה ובהבנה לגודל האסון.
מר לין מגיע בספינת פליטים למדינה לא מוכרת, לשפה לא ידועה, למנהגים שונים משלו, לנוף אחר ולריח אחר.
בידיו הוא נושא את נכדתו שהיא מושא כל דאגתו ונושאת איתה את כל הזכרונות של כפר הולדתו.
מר לין חולם ללא הרף על מדינתו ומשפחתו שנהרגה וכפרו שנשרף ויודע שאין לו דרך חזרה.
בטיוליו מחוץ למגורי הפליטים הוא מתידד עם אדם שונה ממנו לחלוטין. אין להם שפה משותפת אבל שניהם חולקים אסון ובדידות.
הידידות הזו מחזיקה את שניהם ומחזקת אותם.
הסיפור קורע לב ורק בסופו מתבהרות שאלות רבות שעולות ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהירות ספוילרים:
ספר קצר ונחמד.
בסביבות מחצית הספר הבנתי את הסיפור של הכנדה של מר לין, וחזרתי אחורה לדפים הראשונים בהם מתואר בקצרה כי מר לין מוצא את בנו וכלתו מתים מהפצצות, ואת הצעצוע של נכדתו עם רסיס בראש, ואז מבינים, וההבנה מעציבה עוד יותר- ומחדדת את הטראומה של המלחמה והבדידות.
לפעמים טראומה מתעתעת בחושים, ולפעמים דווקא התעתוע הוא מה שמאפשר להמשיך לקחת עוד נשימה ועוד אחת...
עצוב...
אבל יש שביב תקווה בדמותו של מר בארק, שכנראה גם הוא בודד וזקוק ליד מנחמת ולעיניים טובות שיביטו בו בחום וחיבה.
מקווה שבסוף הלא כתוב של הספר, מר לין ומר בארק יתגוררו יחד ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סיפור מאוד "רזה" על אדם מסתגף מסוגר. אהבתי את רובו 70% כזה, אפילו חשבתי שסוף סוף גיליתי סופר שממש אוהב. עוד לפני שסיימתי התחלתי לחפש עוד מידע והמלצות עליו, זה הסתבר כטעות גדולה גיליתי איזה פרט על העלילה שלגמרי הרס לי כך שלא אעשה זאת כאן. נראה לי שאתן צנס לספר נוסף שלו ואז אחליט. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זוהי נובלה מחמירת לב על פליטות, זרות ויחס החברה לשונה ולזקן. מדובר בתופעה אוניברסלית עצובה ביותר. וזה גם הטעם, להתרשמותי, שקלודל נמנע מלציין במפורש את ארץ המוצא של מר לין ואת הארץ שקלטה אותו, למרות שלא קשה לנחש... מומלץ ביותר.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קצר ונוגע בסגנון תמציתי ומינימליסטי על קשר מופלא בין שני זרים שעולמם חרב עליהם.על הסיפון צופה בארצו שסועת הקרבות המתרחקת מפליג מר לין לארץ זרה אחרי שאיבד הכל בתקווה לעתיד טוב יותר.רכושו עלי אדמות היא מזוודה מרופטת ובה בגדים משומשים, צילום משפחתי דהוי ומעט מאדמת ארצו ואוחז כל הזמן ביקר לו ביותר- נכדתו סנג–דיו בה הוא מטפל במסירות.
אינו מבין את הארץ השונה כל כך מארצו האהובה שחרבה- מימדי העיר, ההמונים הממהרים, הרעש, המכוניות הגודשות את הרחובות והניכור. יום אחד הוא יוצא לטיול מהאכסניה בה הוא שוהה, יושב על ספסל עם נכדתו ולידו מתיישב גבר זר, מר בארק. ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני שנתיים ומשהו, במקום העבודה שלי הייתה מסתובבת פְּנִינִית (לא תרנגול הודו, אלא פְּנִינִית), שמנמנה ושחורה עם נקודות לבנות. היא נמלטה, כנראה, מאחד ממגדלי עופות הנוי שבאזור, וכמו פרטיזנית אמיתית הסתובבה במרחבי הדשא ולפעמים גם חצתה בריצה את הכבישים הפנימיים. לא היה עובד שלא הכיר אותה, ועבורי ועבור חבריי היא הפכה ממש לקמע. היא הייתה, עם כמה שמשעשע אולי להודות בזה, נקודת אור קוריוזית וחמודה שמחכה לנו שם בבוקר, או פוגשת את המבט שלנו כשהסתכלנו החוצה מהחלון, ותמיד הצליחה לנחם ולשעשע אותי. כשחזרתי לאותו המקום, שנה ומשהו אחר כך, גיליתי שהחברה המנוקדת שלי נד... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
מדובר בספר דק, אולי אפילו ספרון, עני במילים אבל עשיר ברגשות. כי הזרם התחתי של 'הנכדה של מר לין', סוער עד מאוד, והרגש העיקרי שמלווה את הקורא קשור עמוקות ברחמים.
לתלוש בקו המקווקו
זה סיפור על פליטים, שמקורם בטרגדיה בארץ המוצא, המדייק ומדקק את חויית התלישות ומספר את סיפורו של עם ללא שפה, ללא הבנה תרבותית ובעיקר ללא מקום שאפשר לקרוא לו 'בית'.
וממש באותה רמת היגיון, אולי זה בכלל סיפור על זיקנה ומצב נפשי ירוד.
אתם תחליטו.
כי העובדה שהסיפור מתמקד בזקן תלוש המנסה לבנות עם נכדתו התינוקת חיים באמריקה הגדולה, רק מגדילה את סיפור התלישות, כשלפעמים הקושי מצוי בא... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור על על פליט אלמן ממזרח אסיה שמגיע למדינה מערבית כשאיתו תינוקת של בנו שנהרג (גם כלתו נהרגה) אמור להיות סיפור מרגש, נכון?
הבעיה שקל מאוד לסופר לסחוט את בלוטת הדמעות של הקורא במסחטת רגשנות.
כאן בא לעזרתי גב הספר, שם כתוב "תיאור מעודן, מאופק וחף מכל סנטימנטליות".
נשמע טוב, נכון?
אז זהו, שלא.
מה אהבתי בספר?
1. את העטיפה. גם זה משהו.
2. הספר קצר מאוד. כולה מאה ומשהו עמודים מרווחים מאוד.
3. את השם. מר לין נשמע לי כמו שם יהודי, לא ככה?
מה לא אהבתי בספר?
1. טוב, הוא באמת "מאופק וחף מכל סנטימנטליות" כפי שכתוב בעטיפה האחורית.
אבל אתם יודעים מה? אולי דווקא זו הב... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על סיפונה של ספינה עומד מר לין נושא בזרועותיו את נכדתו הקטנטנה, ומשקיף אל הארץ החדשה אשר אליה נושא פניו.
מהארץ של מר לין, ארץ עלומה ללא שם באסיה, ארץ שסועת קרבות, ממלחמה שגבתה הרבה חיי אדם, לא נותר למר לין מאום זולת נכדתו.
בנו וכלתו של מר לין מתו, והוא לוקח את נכדתו לארץ אחרת, לגדל אותה בעולם טוב יותר.
הרבה זמן חיכיתי לקרוא את הספר הזה, ולא ידעתי לאיזו פנינה נדירה אני אזכה.
אם הייתי צריכה לתאר את הספר הזה במילה אחת הייתי בוחרת במילה שברירי. ואם שתי מילים אז אנושיות שברירית. בנובלה הצנועה הזו- וצנועה על שום מה? הספר דקיק, ורצוי לקרוא אותו בנשימה אחת. וג... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהבת לרקוד, אבל מעולם לא רקדתי עם ספר. עכשיו זה קרה. תמיד יש פעם ראשונה, גם בגילי המופלג.
רקדנו ריקוד זוגי. הוא עמד מולי, צנום מאד, מניע את מילותיו וסיפורו. אני חוללתי את אשר חולל הוא בנפשי.
לא היה זה ריקוד חושני כמו טנגו, גם לא ריקוד קצבי וסוער כמו רוקנרול ואפילו לא ריקוד איטי, צמוד ומחבק כמו סלואו.
הריקוד היה מאופק. פעמים מעטות תנועותיו התעצמו ועוררו את נפשי להתקרב, להושיט לעברו את ידיי, לאחוז בדף או בשניים שהצליחו לגעת בנשמתי, להרגיש את חומם ולהחזיר להם חיבוק של תודה. לעיתים חשתי שהנה זה מגיע... רקדתי פסיעות ראשונות לעברו, ידיי כבר יוצאות אליו, ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש ספרים שנשמעים לי כמו מנגינה. הספר הזה מנגן ככינור ומספר על אהבה על אבדן כמיהה ועל בדידות. הוא קצר פשוט מלודי וחודר ללב. שני אנשים מבוגרים פשוטים שאיבדו הכל ונותרו עם הכאב מצליחים בכל זאת ליצור קשר של אהבה.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה שלא הבנתי עד לקיחת הספר מהספריה, זה שהוא מאוד קצר - 115 עמודים.
העלילה הייתה מאוד טובה, גם הכתיבה, אבל משהו היה חסר. אני לא יודעת אם זה היה העומק של הדמויות, הרקע הדל, או השיחות בין שני האנשים שהיו מאוד שטוחות, אבל משהו לא עבד פה טוב. הרגשתי החמצה אחרי שסיימתי אותו, כי הסופר יכל לעשות הרבה יותר מהעלילה הזאת והוא בחר שלא. אני חשבתי שבשיחות בין שני האנשים, האיש המקומי ידבר על אשתו שנפטרה, על היחסים ביניהם או משהו, אבל השיחות היו פשוטות וקצרות. וחבל, כי העלילה ונקודות השיא שהסופר הביא היו מעולות. אני נותנת שלושה כוכבים כי הרעיון והכתיבה טובים, אך הספר מאוד ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את שיטת הקנגורו עם פגים אתם מכירים ? כך צמודה נכדתו הפעוטה של מר לין אליו , אל גופו לאורך כל דרך החתחתים ממולדתו הרחוקה והלומת הקרבות אל הארץ הזרה אליו נפלט בעל כורחו. כל שנותרה לו המורשתו זו הנכדה שלא מש ממנה ולו לרגע. בספסל בגן הכיר ידיד , לא מכיר את שפתו אבל החיוך ההקשבה זה כל מה שצריך לקרב לבבות והנכדה הקטנה שצמודה אליו , אל גופו.
לפתע נלקח אל מקום אחר ונותק מידידו היחיד שאיתו העביר רגעי חסד. ברח מין המוסד, הנכדה קשורה טוב טוב אל גופו במנשא מאולתר , עשה דרך ארוכה להפגש שוב עם ידידו היחיד ואו הנה שם על הספסל רואה אותו רץ אליו בהתרגשות ואז ..... קרה הבלתי ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לי חברה שעוסקת בתחום המגע. מדברת על חשיבות המגע ללא הרף.
הסיפור הטרגי של מר לין, מדגיש את עמדתה.
זה ניכר מאד בעובדה ששני אנשים קושרים קשר רגשי, אמפטיה והבנה, מבלי להבין אחד את שפתו של זולתו.
הצורך האנושי בקשר, בחום, בא חזק לידי ביטוי בספר, שהאמת, העלילה שלו לא חזקה כ"כ, אבל המסר הזה עובר
גם ע"י ה"נכדה" המאומצת על ידי מר לין, שזוכה לטיפוח קיצוני מצידו, המבהיר עד כמה הנתינה היא סוג של קבלה.
ממש לא ספר חובה, אבל לנסיעה בטרמפ זה הולך טוב :)... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
את הספרון הזה שמספר על פליט אסיאתי זקן שמגיע למדינה מערבית כשאיתו תינוקת של בן שנהרג חשבתי שאסיים במהירות. זה לא קרה. כשהגעתי לעמוד 105, עשרה עמודים לפני הסוף, פשוט נשבר לי. הלכתי לד', שכנה, חברה וזאת שסיפרה לי כמה הספר הזה יפה, להתלונן. על הדרך גם לשתות קפה קר כי אצלה תמיד יש קרח במקרר. מצאתי אותה שותלת פרחים בערוגות החדשות שהיא עדרה במהלך ימי האבטלה הארוכים שיש לה עכשיו. אצל ד' זה ככה. בכל שנה שנתיים, כשהיא מובטלת מעבודה שיש בצידה שכר, מתווסף עוד אלמנט לבית שלה, תוצר של עבודה קשה לא פחות. פרגולה, ארון, תמונות, עכשיו, בנוסף לחפירות שהיא עושה היא אפילו התחיל... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר עם מסר מיוחד אבל דל
דל בעומק הדמויות והעלילה
גם מעט מההתרחשויות לא הגיוניות
שרדתי רק כי הספר קצר
חבל על הזמן... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים !!
סיפורו של מהגר מבוגר, שהגיע לארץ זרה, בעל כורחו.
הכל זר לו, השפה, המנטליות, הסביבה העירונית הסואנת לעומת הסביבה הכפרית,
השקטה והרגועה שהכיר כל חייו ועם כל זה, הוא מטופל בנכדתו התינוקת
שאינה סרה מידיו, אף לא לרגע...
סיפור תמים וזך על חברות בלתי אפשרית בין אנשים שאינם דוברים את אותה השפה,
אך נהנים להקשיב זה לזה.
הספר מרגש מאוד. הקריאה מהנה ולא ניתן להניח את הספר מהיד...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שאלתי את הספר מהספרייה בזכות ההמלצות הטובות שקראתי עליו כאן, באתר. בתחילת הקריאה לא ממש הבנתי מה ההתלהבות ממנו. הוא מאופק מידי והעלילה בתחילתו לא מתקדמת. ככל שהתקדמתי בקריאת הספר, הבנתי שזהו אכן סיפור מיוחד, עצוב מאוד, מלווה לכל אורכו בתחושת בדידות, אבל, ניכור, געגועים, אך גם ביחסי ידידות עמוקה, ללא תקשורת מילולית. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מינימליסטי, חברות אפשרית ללא מילים, כתוב צפוף ויפה.
כדאי... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסיםםםםםםםםםם אין מילים לתאר את יופיו של הספר הנהדר הזה... סיימתי אותו בשעה וחצי... נהניתי מאד..!!... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכתיבה של פיליפ קלודל, היא מינימליזם במיטבו. מדוייקת ופוצעת כאזמל של מנתחים.
הספר כמו שלח קורים שקופים, לפת אותו אלי, ואז ממש לקראת סופו , כשהכל מתהפך,מבין הקורים נשלף אגרוף והלם בי היישר במפתח הלב.
זו בדיוק היתה התחושה.
אפשר לצאת בהפגנות עם שלטי ענק על נזקי כל מלחמה באשר היא, אפשר לשאת הרצאות ארוכות מלוות עדויות ומצגות , ואפשר לספר סיפור. סיפור קטן אחד, שכמו קפסולה מרוכזת מכיל בתוכו את כל המידע המורכב על מלחמות, בני אדם, אובדן, טראומה, ועל סבלם של כל המעורבים. אותה קפסולה נבלעת וכשהיא עמוק בתוכנו היא נפתחת ושולחת עוד ועוד גלי כאב והבנה מסוג חדש.
לס... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
התפעלתי מאד מ"הדו"ח של ברודק" שקראתי די מזמן. קלודל עושה שם שימושים מרתקים בשפה מומצאת שמצליחה איכשהו להידמות לשפה אמיתית שאנחנו יכולים לנחש מהי. קלודל גם ניחן בחוש מצויין לדרמה ואינו חוסך מהקורא הנרגש תיאורים מזעזעים הפוגעים בו בנקודות הרכות. וחוץ מזה ערכיו של קלודל הם כאלה שרוב האנשים יזדהו איתם, אם כי לצערי כמעט אף אחד לא יישם את העקרונות היפים שהוא מבטא - קבלת הזר והשונה, דחיית אלימות ועזרה הדדית.
הספר הזה עוסק בנושא שונה, אולי, מהנושא של "הדו"ח של ברודק" אבל מעביר את אותם ערכים. זקן מארץ כלשהי באסיה - גם פה קלודל מטשטש מדינות, כאילו אומר "כולנו אנ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים ומשונה!
עדין, מרתק, סוחף ועם זאת משונה מאוד.
סיפורו של מר לין, פליט ממזרח אסיה ממקום שחוה מלחמה, פצצות והרס. הוא ניצול יחיד מכל משפחתו וכפרו, אי שם בין שדות האורז ושדות הצמחיה הסבוכה. מר לין מגיע בספינה קטנה לארץ נוכריה וזרה לו. הוא אינו מבין דבר מכל ההמולה של הכרך אליו הגיע וכמובן אינו מבין מילה מהמדובר סביבו וכל זה קורה כאשר הוא מטופל בנכדתו בת מספר השבועות "סנג –דיו", אותה הוא חובק בחום והיא צמודה לגופו כל הזמן ובכל מצב. במדינה הקולטת את הפליטים, ממש מול מרכז הקליטה על ספסל שממוקם מול פארק שעשועים , פוגש מר לין במר בארק, אלמן מקומי ערירי. ב... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוי! איזה ספר! או,
וואו! איזה ספר!
קשה להחליט.
נכון ש "עוצר נשימה" הוא אחד הביטויים השגורים בפינו,
לתיאור ספר אשר ריתק אותנו במיוחד,
אבל בספר הזה - "עוצר נשימה" אצלי חרג מגבולות הדימוי.
מה שנקרא, עוצר נשימה תרתי משמע.
אני לא אוהבת לספר את תוכן הסיפור למי שעדין לא קרא את הספר,
בשביל זה יש תקציר בגב הספר,
או במקומות אחרים למי שממש זקוק למידע.
(אבל אם לא בסיפור היסטורי עסקינן - לא חבל ?)
בעיני אפילו תקציר בגב הספר, לפעמים מספר יותר מדי.
אני מעדיפה להבין את נושא ורוח הספר באופן כללי בלבד,
ולקבל את המידע המינימלי ביותר,
המקיים תנאי מספיק,
על מנת לדעת ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשראיתי את הספר הזה, בחיים לא חשבתי שיהיה סיכוי שאקרא אותו.
מישהי שעובדת איתי אמרה לי שזה אחד הספרים הכי טובים שהיא קראה (אולי קצת נסחפה...), מה שיצר אצלי סקרנות לגבי הסיפור.
החלטתי לקרוא, ויש לציין שאכן מדובר בספר מעולה, שכתוב מדהים!
העלילה לא נמרחת ולא צפויה מדי.
שווה לקרוא אותו בעיקר בגלל הסוף שמותיר אותך עם פה פעור...
מומלץ!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא ההוכחה שאפשר לכתוב ספר שיש בו דמויות בלתי נשכחות ועלילה שבה כמה רבדים ועומק במעט יותר ממאה עמודים. אין צורך בטרילוגיה של אלף עמודים לשם כך.
אין בספר דברים מיותרים - הכתוב מזוקק, וכפי שכתוב על הכריכה - לא סנטימנטלי, ובכל זאת מצליח לגעת בלב ולרגש. מצד אחד מתוארת האכזריות האנושית בשיאה - מלחמה שנראית חסרת סיבה הפוגעת בחפים מפשע, הבריחה מהמולדת האהובה - המקום שבו לכול יש ריח - אל הארץ הזרה השונה כל כך באקלים, בשפה ובטיב האנשים, ובעיקר - ארץ שנדמית כנטולת טעם וריח. איש אינו מבין את מר לין - הוא אינו דובר את שפת המדינה שבא אליה, אך אפילו המתורגמנית ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"...תיאור מאופק, מעודן וחף מכל סנטימנטליות...." כך נכתב על הכריכה האחורית של הספרון הזה. ואכן, לטעמי, הדברים האלה מתמצתים נכונה את היכולת של קלודל לספר סיפור. שהרי מכשלת הסנטימנטליות היתרה אורבת בסיפור מעין זה בכל פינה, עד הדף האחרון, אבל קלודל דבק בסגנון הרזה המיוחד שלו.
סגנון רזה זה הוא מעלתו השניה של הספר הזה – קלודל מצליח להעביר רגשות עמוקים – תחושת אבדן, ניתוק מהמולדת, היחס המורכב לאותה מולדת סלע קיומו של הגיבור ומקור אסונו כאחד, כל זאת באמצעות סגנון חסכני . ההפלגה של מר לין על האניה מכפרו החרב מתוארת בתמצות ואיתם כיסופים למולדת שהותיר מאחור: " הו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על הספר הזה שמעתי מא' חברתי. היא סיימה אותו בדמעות ובהערצה ללא סייג לפיליפ קלודל. לכן הכנסתי אותו לרשימה "צריך לקרוא מתישהו", וחיכיתי. אני לא נוהגת לקנות ספרי קריאה, בוודאי לא כאלה שטרם קראתי, ולכן חיכיתי שיגיע לספריה. ובסוף זה קרה. תמר הספרנית הוציאה אותו מאריזת המשלוח, ועטפה אותו במיוחד בשבילי. מילא חצי שנה לחכות עד שיגיע לספריה, אבל לחכות חצי שבוע עד שיוכנס למלאי הספרים הרגיל כבר היה גדול עלי.
טוב, אז קראתי. זה לא לקח הרבה זמן, גם כי אני קוראת מהר, וגם כי זה ספר דק מאוד.
מה הסיפור?
מר לין, פליט בגיל כלשהו, מארץ אסיאתית כלשהי, לאחר מלחמה כלשהי שבה איבד ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מר לין, איש זקן שאיבד את משפחתו במלחמה במדינה שבמזרח אסיה, מגיע עם נכדתו בת ה 6 שבועות לאוניית פליטים שתביא אותם למקום מבטחים. במדינה הזרה אליה הם מגיעים, הוא פוגש איש זקן שמדבר אליו בשפה זרה שמר לין אינו יודע מילה למעט 'יום טוב'. שניהם מפתחים ידידות מופלאה של הקשבה מופלאה עוד יותר.
מר לין אוחז את נכדתו הקטנה בזרועותיו וקרוב לגופו לאורך כל הסיפור.
הסיפור שקט, רוחני, נוגע. הסוף מפתיע וכואב.
נותרתי עם לסת שמוטה ולחיים רטובות.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי מאוד את הכתיבה, עלילה לא מפתיע עד הטוויסט בסיום. יפה. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור על פליט ששיכל את בני משפחתו, ביתו ומולדתו .במלחמה. מבצע הצלה מביא אותו לארץ זרה, עם נכדתו התינוקת.... היא הכוח –הדבק לחיים למרות הטרגדיות ..., למרות הרצון הטוב של בני המקום, המנסים לסייע באמצעות תובנות רציונאליות תרבותיות זרות - הניכור והבדידות במרכז הקליטה לפליטים קשים מנשוא. מר לין חי בחרדה מתמדת לגורלה של נכדתו...
לימים, פוגש מר לין באקראי במר בארק, השמן, זר בן הארץ, אלמן ובודד גם הוא. הם אינם מדברים זה את שפתו של האחר, – אך הקשר הרגשי והצורך הנפשי מגשר על פערי שפה ותרבות והידידות שנוצרת ביניהם ללא מילים דרמטית .
מסתבר שכדי ליצור קשר רגשי ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
קצת פחות מדי ספר. גם בגודלו, כ-100 עמודים, וגם בתוכנו, מעט התרחשויות, מעט דמויות וסיפור צפוי אחד.
ציון של שלוש נקודות בגלל תיאור הקשר בין מר לין והאיש השמן, שני אנשים טובים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים, משתף במדוייק את תחושות העקירה של פליטים. דבקות במטרה להמשכיות החיים.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שוב היגעתי לספר מההמלצות של חבריי בסמניה.
אדם קשיש עוזב את הכפר שלו עם "נכדתו",ומפליג לעיר הגדולה.
לאחר שמצא את בנו וכלתו בשדה האורז מתים מהמלחמה.
ספר דק,אבל כל מילה ומשפט נותן לקורא לבהות ולחשוב,כמה החיים אכזריים,ומשונים.
לאחר שסיימתי את הספר,היה לי המון חומר למחשבה.
והיגעתי למסקנה כשהאדם מגיע לגיל מבוגר,ואפילו אם אינו צלול,הוא נאחז בקש זעיר,על מנת לשרוד בחיים.
הספר השאיר לי טעם של מרירות ועצב בלב.... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לקראת סוף הספר כבר הבנתי את הסוף בעצמי. אבל עדיין, לראות את העולם המערבי דרך עיניים של מישהו שאינו מבין את השפה, אך מגיב היטב לחום אנושי. איך שני אנשים מתחברים, למרות שהם באים מעולמות שונים. מקסים. ספר קטן על אנשים שמחפשים קירבה ואהבה. ליטוף לנשמה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מקסים. ספר קצר, שבתחילה נראה כמו סיפור לילדים - סיפור עם הרבה פעולות קטנות, שכתוב כאילו לילדים, כמעט בלי רגשות. ולאט לאט העובדות והנסיבות מתחילות לרקום חיים מול עיניך, והספר מצליח לחולל את הפלא ולבנות את עוצמת הרגש אצל הקורא. ממליץ מאוד לקרוא, הן בשל הסיפור והן על מנת להתרשם מהטכניקה. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוי זה ספר מומלץ. אני מאוד מקווה שיהיה לי אותו מתישהו...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מיוחד! סיפור אנושי ונוגע ללב ... על אהבה, חברות. אמנם ספר קצר אך מכיל בתוכו הרבה ...
גורם לחשוב עוד הרבה אחרי סיום הקריאה. ממליצה בחום!... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעט המחזיק את המרובה
מאת: אסנת אהרוני
קסמו של הספר טמון במתח שהוא יוצר בין רבדיו הגלויים לסמויים, וביכולתו לתאר בלשון מאופקת ונטולת דרמות אירועים לא פשוטים. העלילה מתחוורת לקורא באמת רק בעמוד האחרון.
הסיפור מועבר בעיקר דרך תודעתו של מר לין – קשיש שאיבד את כל היקר לו, ונמלט מעולם שחרב. למרות מה שחווה, האירועים מוקרנים מתודעתו בנחת, במקצב זהיר, המתאים לדיבור ותנועות של אדם בגילו, כמחשבים לא ליפול.
כמעט עד סוף הספר המולת העולם כביכול אינה מצליחה לפרוץ אל הקשיש, אלא חולפת במקביל אליו, בזרם אחיד ונטול פרצו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר הזה סיימתי לקרוא לפני שבועיים, אבל עד היום אני לא מרגישה שאני כבר פנויה לספר הבא.
ספר מרגש ועצוב כל כך, אמנם הספר קטן עם טקסט ועלילה מינימאליסטים, אבל מה שכתוב בין השורות יכול למלא ספר עב כרס.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בזמן האחרון אין לי זמן להשקיע בספרים ולכן בחרתי בכמה קצרים. על קלודל כבר שמעתי, ספרו "הדוח של ברודק" זכה להצלחה רבה (ממתין לקריאה) כך שהבחירה היתה קלה וגם משתלמת.
קלודל מספר על פליט של מלחמה שמגיע אל מחנה פליטים עם נכדתו היחידה. היא נמצאת בראש מעייניו ודאגתו והיא גם הסיבה לחייו. בקרבת מקום על ספסל אחד הוא מכיר איש זקן ועל אף שאינם דוברים את אותה שפה נרקמת ביניהם ידידות שמובילה לקשר מופלא. זו ידידות מיוחדת שחוצה גבולות וארצות שלא נותנת לעבר לעמוד ביניהם, וגם כזאת שמביאה אותם לידי פיוס והשלמה.
זה סיפור שרב הנסתר על הגלוי בו, קלודל מנדב פרטים אך לא מפ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מר לין הוא פליט מארץ מזרח אסיאתית כלשהי. בנו וכלתו נהרגו בעוד מלחמה, נכדתו נותרה בחיים ואתה הוא בורח כפליט יחד עם עוד כפריים רבים, שכפריהם הושמדו עד תום. כולם מגיעים על ספינה למדינה מערבית כלשהי, שאת מקומה אין הם יודעים, את שפתה לא מדברים ואת מאכליה לא מכירים. ניגודים שכאלה אמורים ליצור סיפור חזק, אבל למרבה הצער הסחורה לא מסופקת.
מר לין כבר אינו צעיר, אבל חזק מספיק כדי לדאוג לנכדתו בת ששת השבועות. הוא לא מרפה ממנה, מאכיל אותה, רוחץ אותה ומצמידה אליו בכל אשר ילך, גם כאשר הוא מעז לצאת ממחנה הפליטים ולהסתובב בעיר הזרה. ושם בעיר הזרה מתיישב לידו על הספסל ע... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ואיך ברגע הקטן ההוא,הבנתי שאתה מת בעיניים פקוחות.מופתע מהמוות.או מהחיים.
כל מילה נוספת תוריד מאיכות כתיבתו של הסופר המדהים.
לפעמים שתיקה תכיל בתוכה הרבה יותר ממה שמילים יכילו אי פעם.
פיליפ קלודל מעביר לנו במילים את ההקשבה,את הטון ,ההרגשה-ובעיקר את השתיקה.
סיפור שותק הייתי קורא לו. וכל דף נוסף היה מיותר.
בקלות 5 כוכבים... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פיליפ קלודל ניחן ברגישות אנושית נדירה. הוא מנסה לחקור מה מניע אנשים להחזיק מעמד ולחיות את חייהם גם אחרי טראומות שעברו. זהו מוטיב שחוזר בספריו ומניע אותם.
כאן אני עוקבים אחרי מר לין. פליט מארץ שסועה ולמודת מלחמות. כל משפחתו של מר לין נהרגה במחי פגז הפתעה יחיד והוא נותר עם נכדתו בלבד. הוא מחליט, למענה, לעזוב את המולדת ולחפש לה חיים טובים יותר במדינה אחרת, אחת מאותן אלה הבוחשות בקלחת העגומה במולדתו. הוא אינו מכיר את התרבות ואת השפה של מדינת המקלט נטולת הריחות. אבל במהירה הוא מוצא לו ידיד מקומי: מסתבר שיש קרקע יציבה מאד לידידות המושתתת על חמלה ועל אובדן - ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פיליפ קלודל עוסק בספריו בעוולות האיומים של האדם כלפי בני מינו. מעשים אלה הם כאילו המצב הנורמאלי של הקיום האנושי. בספר זה כמו בקודמו שתורגם לעברית,"הדו"ח של ברודק" יש גם את המוטיב ה"לא נורמאלי" כביכול שנקשר לקורבן במאמציו להתמודד עם כאביו. אבל דווקא למוטיב הזה נקשרים כל הערכים שאנו קוראים "הומניים". כגון: אהבה, חמלה, ידידות, תקווה. גם כאן אין שם לאלים ואין ספור הסטורי ברור על איזו מלחמה מדובר. גם לקורבן אין תעודת זהות ברורה, אם כי ניתן לנחש משהו. קורבן הוא קורבן. וכשהוא מאבד את כל יקיריו ואת ביתו והופך לפליט אין זה משנה מאין בא. כפליט ללא שפה וללא כל ידע על... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ממש חמוד וקליל , מה שנקרא "עדיף קצר וקולע מאשר ארוך וצולע"... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קצר שניתן לקרוא "בישיבה אחת". כתוב בצורה נהדרת ומביא סיטואציה לא פשוטה בכלל. חוויה יוצאת מן הכלל בגלל מיעוט המילים מצד אחד ובגלל אופן הטיפול בנושא, בניית העלילה והדמויות. יופי של ספר!
אגב, מפתיע שזה אותו קלודל כי ספרו הקודם שונה כל כך.
מומלץ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים, עצוב ומטלטל.
אין להאריך בביקורת. כל המוסיף גורע.
המלצה מכל הלב: השיגו את הספר. קראו.
ספר קצרצר. 114 עמודים. קראתי אותו במשך כשעה בה לא יכולתי להתנתק מחרדה פנימית באשר לשאלה מה יהיה סופו. ברור היה לי שסופו יהיה מר אבל לא ציפיתי לתפנית הדרמטית, תפנית שיוצרת מחדש את הספר כולו, הופכת את הפרטים שאמנם לא נראו תמוהים אבל הובנו לא נכון למשהו אחר לגמרי.
פתאום הכל מובן.
גל של חמלה והבנה עמוקה שוטף את הקורא כשהוא מגיע לסופו של הספר.
ספר עמוק המכיל באמפטיה מופלאה את השאיפה של כולנו לדיאלוג ומערכות יחסים הומניות בין אנשים השונים זה מזה.
תרגום מ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|