ביקורת ספרותית על הנכדה של מר לין מאת פיליפ קלודל
ספר מעולה

---

ספר קצר ונוגע בסגנון תמציתי ומינימליסטי על קשר מופלא בין שני זרים שעולמם חרב עליהם.על הסיפון צופה בארצו שסועת הקרבות המתרחקת מפליג מר לין לארץ זרה אחרי שאיבד הכל בתקווה לעתיד טוב יותר.רכושו עלי אדמות היא מזוודה מרופטת ובה בגדים משומשים, צילום משפחתי דהוי ומעט מאדמת ארצו ואוחז כל הזמן ביקר לו ביותר- נכדתו סנג–דיו בה הוא מטפל במסירות.
אינו מבין את הארץ השונה כל כך מארצו האהובה שחרבה- מימדי העיר, ההמונים הממהרים, הרעש, המכוניות הגודשות את הרחובות והניכור. יום אחד הוא יוצא לטיול מהאכסניה בה הוא שוהה, יושב על ספסל עם נכדתו ולידו מתיישב גבר זר, מר בארק. למרות שאינם מבינים זה את שפתו של זה נוצר ביניהם קשר. ידידו החדש של מר לין מספר על עצמו, קורותיו ומות רעייתו. הם נפגשים שוב ושוב ונהנים ללא שפה משותפת פרט ל"יום טוב" אחד מחברת רעהו. עם הזמן נאלץ מר לין לעזוב את האכסניה הזמנית אליה הסתגל ומתגנב ממעונו החדש נחוש למצוא את ידידו אחרי נתק זמני.
הסוף לא צפוי ומכמיר לב. בין השורות- מבט בריאליזם נוקב על אימי המלחמה, אכזריותה ותוצאותיה המרות.
(אישית-הסגנון המינימליסטי עושה את שלו בעידן בו יש סופרים המרחיבים מדי).

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על הנכדה של מר לין