הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 בינואר, 2023
ע"י פלפל ירוק
ע"י פלפל ירוק
זהירות ספוילרים:
ספר קצר ונחמד.
בסביבות מחצית הספר הבנתי את הסיפור של הכנדה של מר לין, וחזרתי אחורה לדפים הראשונים בהם מתואר בקצרה כי מר לין מוצא את בנו וכלתו מתים מהפצצות, ואת הצעצוע של נכדתו עם רסיס בראש, ואז מבינים, וההבנה מעציבה עוד יותר- ומחדדת את הטראומה של המלחמה והבדידות.
לפעמים טראומה מתעתעת בחושים, ולפעמים דווקא התעתוע הוא מה שמאפשר להמשיך לקחת עוד נשימה ועוד אחת...
עצוב...
אבל יש שביב תקווה בדמותו של מר בארק, שכנראה גם הוא בודד וזקוק ליד מנחמת ולעיניים טובות שיביטו בו בחום וחיבה.
מקווה שבסוף הלא כתוב של הספר, מר לין ומר בארק יתגוררו יחד ויעבירו את ימיהם בשמש, על ספסל ברחוב, בטיולים על חוף הים, יחד- דואגים לנכדה של מר לין עד שיגיע הזמן לעבור הלאה.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
ראובן
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ספר מופלא.
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ספר בעיקר מיותר. עוד סופר של ספר אחד.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת