ביקורת ספרותית על הנכדה של מר לין מאת פיליפ קלודל
ספר מעולה

---

"...תיאור מאופק, מעודן וחף מכל סנטימנטליות...." כך נכתב על הכריכה האחורית של הספרון הזה. ואכן, לטעמי, הדברים האלה מתמצתים נכונה את היכולת של קלודל לספר סיפור. שהרי מכשלת הסנטימנטליות היתרה אורבת בסיפור מעין זה בכל פינה, עד הדף האחרון, אבל קלודל דבק בסגנון הרזה המיוחד שלו.

סגנון רזה זה הוא מעלתו השניה של הספר הזה – קלודל מצליח להעביר רגשות עמוקים – תחושת אבדן, ניתוק מהמולדת, היחס המורכב לאותה מולדת סלע קיומו של הגיבור ומקור אסונו כאחד, כל זאת באמצעות סגנון חסכני . ההפלגה של מר לין על האניה מכפרו החרב מתוארת בתמצות ואיתם כיסופים למולדת שהותיר מאחור: " הוא עומד בירכתי הספינה , מביט בארצו המתרחקת, ארץ אבותיו ומתיו, בשעה שהתינוקת ישנה בזרועותיו. הארץ מתרחקת נעשית זערורית, ומר לין מביט כיצד היא נעלמת מעבר לאופק, במשך שעות ארוכות למרות הרוח הנושבת...הנסיעה אורכת זמן רב...הזקן מבלה את כל זמנו בחלקה האחורי של הספינה, עיניו בוהות בשובל המים הלבן המתמזג עם השמים, סורקות את המרחקים ומחפשות שם עדיין את החופים החרבים".

מעלתו השלישית של הסיפור היא החלטתו של קלודל להעמיד במרכז הסיפור רק את הדמויות הרלבנטיות. דומה שהוא אימץ את הקריטריון שהזכיר וילם אלסחוט בהקדמה המאלפת שכתב לספרו "גבינה הולנדית": "מה שאינו נחוץ הוא מיותר וכשדי בדמות אחת אין צורך בקבוצה שלמה". קלודל מתמקד למעשה בשלוש דמויות: מר לין (טאו לאי), מר בארק וסנג דיו נכדתו של מר לין. כל שאר הדמויות נשארות אנונימיות – הן מבצעות את המוטל עליהן בעלילה ויוצאות מהבמה.

מעלתו הרביעית של הסיפור היא האמצעים הספרותיים בהם משתמש קלודל כדי לספר את הסיפור: הסיפור מסופר למעשה על ידי מסתכל מן הצד, אך לזה אין נקודת מבט עצמאית או שיפוטית. הוא מתאר איך מר לין רואה את העולם וכיצד בתורו מר בארק עושה זאת. כך הוא יכול לבנות את העלילה עד סופה ולהפתיע את הקורא (לפחות אותי). האמצעי השני הוא שימוש בהווה כדי לתאר את כל השיחות והאירועים למעט כמובן הזכרונות של השניים.

מעלתו החמישית של סיפור זה היא היכולת של קלודל באמצעות סיפור אנושי "קטן" להאיר סוגיה שלמה. זו אינה רק סוגית הטיפול בפליט: אמנם קלודל מציין בדף הראשון כי הספר מוקדש "לכל 'המר לין' שעל פני האדמה ולנכדותיהן", אבל זהו רק פן אחד של הסיפור הפליט שנקלט יחד עם אחרים על ידי מכונת קליטה משומנת היטב, אך למרות השימוש במתורגמנית היא נותרת אטומה לצרכיו. דווקא היכן שהמערכת הזאת מוצגת בכל מערומיה מצליח מר בארק, שהוא עצמו נושא מסע כבד של אובדן כפול, ליצור ערוצי תקשורת עם מר לין שאינו מבין כלל אנגלית. הידידות הנרקמת נוגעת ללב ומשכנעת.

והסוף – קלודל מצליח להביא את הסיפור הנפלא שרקח לידי סיום הולם: מטלטל ומרגש המתחבר באופן מושלם לסיפור כולו, מבלי להשאיר טעם סכריני קלוקל.

לסיכום: ספר מצוין, כתוב באופן רזה ונפלא. מעורר מחשבות על הפליטות בעולם ורלבנטי גם לנו כמי שהם או הוריהם הגיעו לכאן מבחירה או בלית ברירה מעשית, אבל גם השאירו מאחוריהם מראות, ניחוחות וזכרונות.

הדירוג: חוית קריאה מיוחדת, גם בזכות הסוף. 5 כוכבים.

» ביקורות נוספות של דן סתיו
» ביקורות נוספות על הנכדה של מר לין