ביקורת ספרותית על הנכדה של מר לין מאת פיליפ קלודל
ספר טוב

---

פיליפ קלודל ניחן ברגישות אנושית נדירה. הוא מנסה לחקור מה מניע אנשים להחזיק מעמד ולחיות את חייהם גם אחרי טראומות שעברו. זהו מוטיב שחוזר בספריו ומניע אותם.
כאן אני עוקבים אחרי מר לין. פליט מארץ שסועה ולמודת מלחמות. כל משפחתו של מר לין נהרגה במחי פגז הפתעה יחיד והוא נותר עם נכדתו בלבד. הוא מחליט, למענה, לעזוב את המולדת ולחפש לה חיים טובים יותר במדינה אחרת, אחת מאותן אלה הבוחשות בקלחת העגומה במולדתו. הוא אינו מכיר את התרבות ואת השפה של מדינת המקלט נטולת הריחות. אבל במהירה הוא מוצא לו ידיד מקומי: מסתבר שיש קרקע יציבה מאד לידידות המושתתת על חמלה ועל אובדן - כזו המגשרת על פערי שפה ותרבות.
הסיפור עצמו קצר אך אין זה מוריד מאומה מן הרגשות וצביטת הלב האיומה שהוא מצליח לחולל. התרגום אף הוא מדויק וקולח.
מה שגרע מעט לטעמי מן הספר הוא היותו, במידה מסויימת סיפור פואנטה - ומכיוון שהיא התבהרה לי פחות או יותר מתחילת הסיפור זה קצת גרע מההנאה בקריאתו: היא הסבירה הרבה מההתיחסות החיצונית אל מר לין, אך באותה מידה העמידה שאלות לגבי הלעג האוטומטי שעלול לעורר זר המתנהג בצורה הנראית, על פני השטח, משונה.

» ביקורות נוספות של פנקדורה
» ביקורות נוספות על הנכדה של מר לין