ביקורת ספרותית על הנכדה של מר לין מאת פיליפ קלודל
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 במאי, 2013
ע"י אסנת


מעט המחזיק את המרובה

מאת: אסנת אהרוני

קסמו של הספר טמון במתח שהוא יוצר בין רבדיו הגלויים לסמויים, וביכולתו לתאר בלשון מאופקת ונטולת דרמות אירועים לא פשוטים. העלילה מתחוורת לקורא באמת רק בעמוד האחרון.

הסיפור מועבר בעיקר דרך תודעתו של מר לין – קשיש שאיבד את כל היקר לו, ונמלט מעולם שחרב. למרות מה שחווה, האירועים מוקרנים מתודעתו בנחת, במקצב זהיר, המתאים לדיבור ותנועות של אדם בגילו, כמחשבים לא ליפול.
כמעט עד סוף הספר המולת העולם כביכול אינה מצליחה לפרוץ אל הקשיש, אלא חולפת במקביל אליו, בזרם אחיד ונטול פרצוף: "המון שלו, שאינו צועק ואינו נדחף, אלא הולך, זורם ומתפתל כמו נחש ים אדיר".

למרות האיפוק הספר מצליח לגעת ולעורר עניין. אולי בגלל ההיצמדות לתודעתו של מר לין, היוצרת הזדהות עד הסוף מהפך הקרביים; אולי בגלל הדרך בה אנשים שאינם דוברים באותה שפה מצליחים לתקשר ולהתקרב גם ללא מילים; אולי מאחר שיש בו פיסות מידע זעירות הרוקמות עולם שלם - מגע מרומז, עפעוף (בדומה למר הרטמן ב"פנים אחרות" של עגנון, המלטף את צילה של טוני, גרושתו הטרייה, בה התאהב מחדש. תמונה השווה יותר מאלף מילים); ואולי בגלל המתח המתמיד בין רובד עליון זהיר ומבוקר ובין לבה רותחת, הרוחשת מתחת לפני השטח. קולאז' שלם של אירועים ותחושות: מכאב וזרות עד חברות, מסירות ואהבה, המצליחים להאיר מעט את המציאות העצובה.

ממש בשורותיו האחרונות של הספר מגלה הקורא, שקרא סיפור אחר ממה שחשב. את הפרטים שארגן בראשו בתבנית עלילתית אחת, עליו למקם כעת בתבנית עלילתית אחרת.
קריאה מחודשת של הספר יוצרת ברית הבנה בין הקורא ובין הדמויות מאחורי גבו של מר לין, שהתגלה כלא אמין בקליטת הדברים ופירושם. בזה אחר זה מבינים את הפרטים אחרת. למשל, מדוע האנשים במעון הפליטים התלחשו בלעג על מר לין וסירבו ליצור איתו קשר, וכמה נהדר מר בארק, שהצליח ליצור קשר כזה עם מר לין והתינוקת המוזרה.

הספר מעורר הרהורים על יחס החברה לאנשים פגיעים - בעיקר זקנים, מהגרים ופליטים - על הדברים הקטנים, הנותנים משמעות לחיינו ועל כוחם של ידידות ואהבה. זמן רב לאחר שסיימתי לקרוא את הספר, עוד המשכתי לרקום את עלילותיו הסמויות, שחדרו עמוק לליבי בפשטותם וקסמם. כפי שנאמר בספר משלי: "ולענווים ייתן חן" (ג', ל"ד).

הספר מומלץ בחום. מי שאוהב אותו, אל יוותר על ספר נוסף של קלודל, "הדו"ח של ברודק".




8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אסנת (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אני מודה לך. תגובתך נעמה לי.
הלל הששה עשר (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
עושה חשק. הפליאה הכותבת בדקות קווי המתאר בהם עטפה את הדמויות, היחסים שביניהן והעלילה, הגלויה והסמויה, אך גם בדיוקם וברירותם. הקורא את הביקורת, גם אם טרם קרא את נשואה, וגם אם לא זכה להכיר את כותבתה - מרגיש היטב בהתאמה הרגישה שבין השתיים: הכותבת והביקורת.
עושה חשק לקרוא ולהכיר.
אסנת (לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, שמרית! חיממת את לבי.
אסנת (לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
שמרית (לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
איזה יופי של ביקורת!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ