ביקורות ספרים על הספר קרוב להפליא ורועש להחריד
|
משעמם להפליא ומרתק להחריד. ("אני אכתוב פאראפרזה על שם הספר ואהיה בטוחההההה שאני הראשונה בעולם שעשתה את זה").מוזר, אה? כן, איכשהו עם העלילה המרוחה והבלתי ברורה, עם דמות הגיבור-המוזר-הרגיש-המרגש-הגאון-הנכה רגשית הקלאסית והצפויה מראש- הספר הזה שואב שזה לא יאמן, כבר הרבה זמן לא השתוקקתי ככה לסיים כבר יום ולהמשיך לקרוא (עד לא משנה איזו שעה). משהו בכתיבה האינטנסיבית שלא נותנת לך רגע אחד כדי לעצור שנייה ולנשום, משהו בסליל המחשבות האינסופי שאין מצב שמחשבה אחת ממנו לא חלפה במוחך שלך אף פעם, משהו בתמלול המדוייק של רגשות בלתי מדוייקים, לספר הזה יש את זה, בגדול.
אז... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
*עלול להכיל מספר ספויילרים, אבל לא משהו שאמור להרוס את הקריאה*
ספר שמסופר משתי נקודות מבט, האחת (והמרכזית) מפיו של ילד בן 9 והאחרת מפי סבתו. אביו של הילד, בנה של הסבתא, נהרג בתקופת הטרור על מגדלי התאומים - הדבר השאיר חותם על הילד, משום שהוא היה ליד קו הטלפון בזמן שאביו דיבר לאוויר והשאיר הודעות בעת רגעיו האחרונים. שנתיים לאחר מות האבא, בנו מוצא מפתח שהיה מוחבא בתוך אגרטל בארונו של האב. הבן מחליט לצאת למסע ולמצוא את מהות המפתח, בתקווה שזה יוביל לרמז שהשאיר אביו. על מנת לממש מטרה זו הוא מטייל ברחובות ניו יורק בתקופה של מעל לחצי שנה ויוצר קשרים עם אנשים רנדו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שהוא חוויית קריאה. יש ספרים שגדולתם בעלילה. יש כאלה שגדולתם בבניית הדמויות, בתיאורי סביבה, בשפה. גדולתו של הספר הזה הוא במתן תחושה לקורא שאתה במגע ישיר עם הנפש, עם העצבים החשופים. מומלץ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גיל תשע. מה אני זוכרת מהזמן שבו הייתי בת תשע? ובכן, זה היה מזמן, ובכל זאת אני זוכרת די הרבה. הייתי חייבת ללכת לישון מוקדם. זה מה שאמא שלי החליטה. נראה לי שזה בגלל שככה היה לה נוח להתנהל, עם שעת שינה אחידה לכל הילדים. זה גם נתן לה זמן שקט לעצמה בדירה הקטנה שהיתה לנו אז. אבל הייתי בת תשע, וכבר לא הייתי חייבת כל כך הרבה שעות שינה כמו אחיותי הצעירות. כך שקמתי מוקדם בבקרים. אני זוכרת הרבה זריחות, מדהימות למדי, מחלון החדר שלי. אני זוכרת הרבה ניסיונות לעיסוקים, שלפעמים היו שקטים ולפעמים העירו את שאר בני המשפחה. אז הבית לא היה פתרון טוב, ולכן לפעמים הייתי פותחת את הד... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמצע הלילה וקצת נשבר לי הלב כרגע. הספר הזה כל כך נגע בי.
אני לא בוכה בקלות, אבל הזלתי פה כמה דמעות.
סיפור עצוב ובו בזמן אופטימי, מרגיש כמו משהו שנתלש מחיים של מישהו ונכתב עבורי על הדף.
התיאורים מיוחדים והכתיבה, וואו! פשוט מופלאה! אין לי מילים!
צריך לחשוב עוד קצת על מה שקראתי הרגע.
ממליץ בחום.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאוסקר של יש "מגפיים כבדים". כלומר, הוא מדוכא מאוד שזה לא ייאמן. ולא פלא - הוא איבד את אביו במתקפת הטרור על מרכז הסחר העולמי. הוא נושא בתוכו סוד שמכביד ומעיק עליו. הוא מחפש לשווא את הקרבה לאביו המת ויוצא לחיפוש נואש ברחבי ניו יורק אחר רמזים שאולי יתנו תשובות לשאלותיו, שאולי יסגרו לו איזה מעגל.
הילד הוא ילד יוצא דופן: ברגישותו הרבה, באינטליגנציה שלו, בקולו המאוד ייחודי שנישא מדפי הספר. אבל הוא גם מעצבן ונודניק ועקשן כמו כל ילד רגיל. אולי בגלל כל אלו הוא ילד שנקשרים אליו כל כך. ואולי בגלל כל אלו הקריאה בספר אינה נעימה: העלילה וכל שפע העצב המפעפע בה גורמי... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה מעצבן שזה משהו לא יאמן. גם הגיבור הראשי שלו , ילד חכם בסגנון הוליוודי מעצבן שזה משהו משהו. והתמונות והסבים שהם סוג של מטאפורה חיה שזה מוגזם בצורה שלא תאמן בכלל.
אבל הוא כתוב בצורה טובה ובין הקטעים של ה"נו באמת" יש שבבים של גאונות . אבל מה שהכי מעmבן בצורה בלתי תאומן לחלוטין זה שבסוף הוא תפס אותי ( כלומר באמצע ) , ממש כמו שעושים עם חכה , וככה בלתי מוכן ובניגוד לרצוני , אהבתי אותו.
את ספרן פויר פגשתי דרך " הכל מואר " בחנות ספרים קטנה בניו זילנד . בעיברית ועם המלצה של נועה מנהיים. הוא היה הפתעה מדהימה וזה היה ברור שאני אקרא כל ספר שהוא יוציא אבל אז ב... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאוד אהבתי, הכתיבה יפה והעלילה מעניינת ומותחת,
אבל מה שכן, אני חייבת לציין שהתרגום העברי דיי הפריע לי. כמו למשל ביטויים שלא תקינים בעברית ("המגפיים שלי כבדים"), או פשוט דברים שתרגמו מילולית ובעברית זה לא נשמע מאה אחוז ("העיניים שלי מזופתות" "הוא הסתכל עליי קרוב בצורה קיצונית"). לי זה די הפריע, אז אמליץ על שפת המקור.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת שתחילת ההתעניינות בספר החלה לאחר הסתכלותי על כריכתו שנראית מזמינה.
ללא ספק ספר מדהים שאשמח לחזור ולקרוא אותו שוב מידי פעם בפעם.
גיבור הספר הוא ילד קטן בן 10 שכנראה חכם יותר מרוב האנשים שאתם מכירים.
הכול מוזכר בספר- אסון התאומים, מלחמת העולם השנייה, והעבר של כול דמות ודמות שרק בשלבים מתקדמים של הספר הכול מתחיל להיקשר ולהתחבר.
אל תפספסו את ההזדמנות הזו ותתחילו לקרוא אותו מעכשיו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
על הספר הנ"ל נכתב רבות, ואני מאלו התומכים ורואים בו יצירת אומנות ברמה מאד גבוהה.
הספר מקסים, וכנראה אזכור אותו גם אם עוד אחלוף על פני אלפי ספרים נוספים אחריו.
ראוי לציין- שהסרט מצליח (מה שלא קורה בדרך-כלל) להישאר פחות או יותר אמין לספר ולא למשוך את העלילה ואת הדמויות למטה. קראו את הספר, וכדי ליצור חוויה אומנותית שלמה- הקדישו שעתיים גם לסרט. שווה קריאה וצפייה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר נורא ואיום. קראתי אותו בכלל כל ההייפ סביבו, ובגלל שאני לא אוהבת להפסיק ספרים באמצע המשכתי והמשכתי והמשכתי, והגעתי בערך לעמוד 200 עד שאמרתי "מספיק" - אף אחד לא צריך לעבור את הסבל הזה.
ספר גרוע ומשעמם.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכבוד: הוצאת זמורה ביתן וג'ונתן ספרן פויר.
ברצוני לדרוש את שינוי עיצוב הכריכה של הספר:"קרוב להפליא ורועש להחריד" במיידי.
סיבתי היא:
האם זה ייתכן ששם הסופר יהיה בכתב גדול יותר משם הספר עצמו?!
לא!
מי איתי?
רק אני חושבת שזה נורא שחצני לכתוב את שמך בגודל ענק ואילו את שם הספר לכתוב בקטן?
זה לא נראה לכם כאילו הסופר מנסה לכפות על הקוראים לזכור את שמו יותר מאשר את שם הספר?
לי כן!
אבל, האם זה נראה לכן ייתכן שלא נסלח לסופר כמו ג'ונתן ספרן פויר על כך? הרי, הוא סופר גאון שמסוגל לכתוב בצורה כה טובה ויפה, הלוא כן?
(טוב, אפשר להפסיק עם השפה הגבוהה? זה קצת קשה לי....-הפסקנ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"מצחיק בצורה קיצונית
ורועש ועצוב שזה לא יאמן"
אמנם לא כל מילה ושורה הייתי מנציחה.
...אבל הספר כתוב עם כל כך הרבה הומור, ציניות ותמימות.
כך שבלתי ניתן להפסיק לקרוא את הספר.
יצירה של ספר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אף מילה לא יכולה לתאר את התחושות שמעלה הספר.
המועטות שמצליחות לתאר (וגם זה בקושי) את התחושות הללו הן ''וואו'' ''מרגש'' ''רווי בקסם'', וגם הן מתגמדות לנוכח הקסם של הספר
ממליץ בחום... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מעורר! כתיבה זורמת ומרעננת. הגבור הוא דמות שלא מאפשרת לקוראים להשאר אדישים. חוט שעובר בעלילה ומקשר את האסונות שחווים הגיבור מאפשר לכל אחד להתחבר.
נהנתי מאד!
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני אהבתי. גם את "הכל מואר" אהבתי. זה לא אומר שלספר אין חסרונות- כמו גם לג'ונתן פויר בעצמו- אבל הוא נשוי לנקול קראוס המדהימה, ( "בית גדול", "תולדות האהבה" , "אדם נכנס לחדר") ולכן אני סולחת לו וגם לספר על כל חסרונותיו.
ובפניה ישירה- ג'ונתן סופר פוייר- נא לכתוב ספר חדש- ולא על צימחונות!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי מלראות את הסרט, שממש שעמם אותי ועזבתי אותו באמצע. אחר כך הספר הגיע הביתה והחלטתי לתת הזדמנות נוספת. גיליתי ספר מדהים, ולגמרי לא שיגרתי. בזכות הסרט, הבנתי את המסגרת הכללית והתחברתי מיד. בכשרון כתיבה יוצא דופן אנו מתוודעים מקרוב לטרגדיות של אנשים, טרגדיות ששמענו עליהם כבר מיליון פעמים - מלחמת העולם השניה, אסון התאומים - ובכל זאת זאת חוויה אחרת לגמרי. נקודת ראות מקורית ומענינת של אנשים פגועים, אם נסיון זהיר לאופטימיות.
ספר מרגש, שדורש מאמץ וריכוז, ומחזיר בגדול.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשסיימתי לקרוא את הספר, התחשק לי עד מאוד להכיר את אוסקר, להיות אחת מאותם אנשים ששם משפחתם black שזכו לביקור מילד כה יוצא דופן וכה נדיר.
את הספר קראתי באנגלית, כי ככה העדפתי, בספרים רבים אני מצטערת שאין לי את היכולת לקרוא אותם בשפתם,
חבל לי שאני לא יכולה לקרוא את אלזה מורנטה באיטלקית, ואת פאלו קואלו בפורטוגזית או את מורקמי ביפנית, אני נהנת מחווית הקריאה כ"כ שאני מנסה לדמיין לאיזה רמות של הנאה אני אגיע אם אקרא אותם בשפת המקור,
ולכן, שיש בידי הזדמנויות לקרוא את הספר בשפה שבה הוא נכתב אני משתדלת לעשות זאת.
אז כמובן שג'ונתן ספרן פויר הוא לא מורנטה או מורקמ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מוזר.
כתוב בצורה שהקשתה על המעקב...
לא היה לי סבלנות כ"כ לקרוא אבל קראתי הכל ודי התאכזבתי.
ציפיתי לסוף אחר. בעצם הסוף היה ידוע מראש.
ועדיין לא הבנתי מה עבר לאוסקר הזה בראש (אולי אני לא יודע איך חושב ילד בן 9 אז אני אומר את זה)
הספר הזה הוא סוג של גאונות על גבול השגעון.
מצאתי בו כתיבה גאונית אבל לא התחברתי אליה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה. שילוב של מתח עם תאורי דמויות חריגות ומענינות. אנו נחשפים לחייהם של הגיבורים בו זמנית, דרך מכתבים שהסבא והסבתא כתבו לבנם,כל אחד לחוד, ודרך החיפוש של אוסקר, הנכד, אחרי קשר כלשהו שישאר לו עם אביו המת.
הסבא והסבתא שכל אחד מהם לחוד איבד את כל משפחתו בהפצצות על דרזדן, נפגשו בניו יורק וחיו ביחד רק לתקופה קצרה. הסבא נוטש, ברגע שהסבתא נכנסת להריון, ושב ביום הלוויה של הבן. במשך כל השנים הם כותבים מכתבים לבן. מכתבים שלא נשלחים כלל.
במכתבים הללו אנו משלימים את פיסות המידע שחסרות לנו על מנת להבין את נפשם .
אוסקר, אכול רגשות אשמה על שיחת טלפון חמישית מאב... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרגש ומדהים.נהנתי מכל רגע...מומלץ בחום!השפיע עליי המון....מספר בנקודת מבט מיוחדת וחדשנית.תענוג לקרואו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מופלא. מרגש עד דמעות. בנוסף הספר הוא ייחודי מסוגו בשילוב המדהים בין סיפור לצילומים וציורים - ממש פירוטכניקה. ספר מיוחד, מצחיק, מרגש, חכם ומעניין. אל תוותרו עליו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעניין לעיתים, מיוחד
מישהו כאם השתמש במילה גימיקים
וזה נכון.
זה כבר לא כל כך נקי כמו ספרו הראשון של הסופר.
על חלק רפרפתי כי ההתרחשות לא מרתקת אבל בכל זאת יש בו משהו
לראות את האסונות והטרגדיות הגדולות מנקודת מבט אישית,אישית מאד של ילד מיוחד.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוסקר הוא ילד בן 9 שאביו נספה באסון מגדלי התאומים. עובדה זו אמורה להפוך את אוסקר לילד מיוחד, או לפחות לילד שתיעד את חייו מאז אותו אסון.
אם לא ניקח בחשבון את אסונו של אוסקר, הרי שאוסקר הוא אותו ילד של השכנים, ילד היודע יותר מדי, משפריץ ידע זה על כל סביבותיו, מעצבן, מרגיז, מוציא מהכלים. נכון שלפעמים בא ללטף לו את הראש על אמירותיו החכמות עד שנזכרים עד כמה הוא אינו אנושי, בכיין, חנון, חננה שמביא את הג'ננה.
אוסקר מחטט יום אחד בין חפציו של אביו ובשוגג שובר כד שבו מסתתרת מעטפה ובה מפתח. על המעטפה כתוב בלק. אוסקר מניח שיש קשר בין הבלק המסתורי הזה לבין המפתח ומכאן ל... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצטער, באמת שניסיתי, שמעתי דברים טובים על הספר אבל לא הצלחתי לסיים לקרוא אותו וניסיתי לפחות פעמים.
לא יודע, כתוב בצורה כזאת מעצבנת שאני לא יודע מה הוא רוצה ממני אפילו אחרי 40 עמודים או אפילו מה בדיוק הוא רוצה מעצמו או בכלל מה קורה שם.
לא ממליץ 4 בסולם יואב. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעולה!
נכון שלא מדובר בספר שהעלילה שלו מהירה וסוחפת אבל יש בו כל כך הרבה קסם
מאוד מאוד אהבתי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי את הספר לפני כמה ימים ואני עדיין שוקלת מה דעתי עליו.
מצד אחד
הספר ממש ממש מעצבן.
הרגשתי שהעלילה כל פעם כמעט מתקדמת ואז התברר לי שהיא לא הולכת לשום מקום. השתיקות המרובות בין הדמויות שבעצם גורמות לעיוות של היחסים ביניהן היו נפתרות אם מישהו כבר היה מדבר שם ישר ולעניין (התחשק לי כל הספר להגיד "נו, מה הבעיה לפתוח את הפה ולהגיד את זה"?) והכל כל כך מסובך ומתוחכם בכוונה. אפילו הדמויות מוקצנות בכח. בקיצור מעצבן.
מצב שני
נראה שהסופר ידע מה הוא עושה. אין ספק שהסופר רצה להדגיש את המושגים, חיפוש, מציאות מול אשליה, לבד, חוסר תקשורת ובועה.
לדוגמא בנוגע לחו... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נהדר נוסף מבית היוצר של פויר. גם בסיפור הזה פויר לוקח אותנו בין סיפוריהם האישיים של הדמויות והשילוב ביניהן. צריך לזכור את התקופה בה נכתב הספר , תקופה של פוסט אסון התאומים. פויר לוקח אותנו בין אירועים טראומטים אחרים בהיסטוריה ובעצם מדגים את התמודדות עם הטראומה שאחרי אצל הגיבורים בסיפור. דמותו של אוסקר היא למעשה הלב של הסיפור ויגרור אהדה מכל קורא ובכל גיל.
לא מסכים עם האנשים שאמרו שהספר מלא בגימיקים כי זה ממש לא הרעיון המרכזי אלא כלי להעצמת המסר.
אני אישית מאוד נהניתי. ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין! כיפי מאד לקריאה, במיוחד לאור העובדה שהספר נע בין זוויות שונות - פעם מנקודת מבט של ילד מיוחד, ופעם מנקודת מבטו של הסבא שחווה שברון גדול. בספר מתחדד כוחה של המילה הכתובה והמדוברת, והוא עושה חשק לכתוב ולקרוא. מומלץ בחום!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
לא התחברתי לספר ולא הצלחתי להבין על מה ההתלהבות. בינתיים אפילו לא הצלחתי לסיים לקרוא אותו, אם כי אני מתכננת מתישהו לעשות זאת.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים שאי אפשר לטעות איתו.
הוא מצחיק, אדיר, מרגיש ופשוט מגניב.
נראה לי שזה הספר שהמלצתי עליו הכי הרבה ללקוחות בחנות, התעקשתי שינסו, שיקחו אותו למרות שהוא נראה קצת ילדותי (ויש לו ת'כריכה הכי מכוערת ומבלבלת אי פעם), ולא פעם אנשים חזרו ואמרו שכל כך צדקתי בקשר עליו.
אחד הדברים שאני יותר אוהבת בו שהוא פשוט מתאים לכולם, בכל גיל אפשר לקבל ממנו משהו, ואין הרבה ספרים כאלו.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעולה. מרגש. עצוב.
מנקודת מבטו של ילד שאיבד את אביו באסון התאומים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מנסה לפרוט על נימים באמצעות קלישאות ודימויים פשטניים וצפויים. לא התלהבתי מהספר הפופולרי הזה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מדהים. יש משהו מושך בדרך שהסיפור כתוב רוב הזמן מנקודת המבט של אוסקר, ילד בן 9. הילד הזה פשוט מרתק, הוא מדהים ותמים ופשוט שובה לב. יש בו משהו... אי אפשר להסביר את זה. הסיפור והגילוי פחות מרתקים בעיניי מאשר הדמות של אוסקר, למרות שהוא מצויין ברמות שנדיר לראות בספרות מודרנית לטעמי.
ג'ונתן ספרן פוייר הוא סופר מצויין, והצורת כתיבה שלו היא מקורית ושונה בצורה כזו שקשה לא להעריץ אותו.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"עשינו אהבה באיזורי כלום וכיבינו את האורות. זה היה כמו לבכות. לא יכולנו להביט זה בזה."/ "הייתי צריכה ילד. מה זה אומר להצטרך ילד?"
"לפעמים ביקשתי ממנו משהו שאפילו לא הייתי צריכה, רק כדי לתת לו להשיג אותו בשבילי."
אמנם רוב רובו של הספר מתרחש מנקודת מבטו ובענייניו של אוסקר של, הילד הספק חביב ספק מעיק.
א ב ל, החלק הכובש ביותר בספר בעיני, הדופק המואץ, המילים המדוייקות ביותר(או שמא לומר, אובדנן של המילים)
הוא סביב סיפורה של סבתא של אוסקר, או למעשה-סיפור זוגיותם של סבתו וסבו של אוסקר.
סיפור שיכול בקלות להחזיק ספר משל עצמו, עוצמתי ומדהים.
אל הספר הגעתי בעקבות המ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מודה, בהתחלה לא כל כך התחברתי לספר, הוא נראה יותר מדי "גימיקי", יותר מדי מתיימר להיות יותר מסתם ספר. אני לא יודעת מתי זה קרה, אבל התחברתי ואפילו נכבשתי.
אני חושבת שזה ספר שמתאר חיים אחרי האסון, חיים שהיו אמורים להיגדע, אבל כמו בעולם האמיתי, הם פשוט לא... אולי היחסים נראים מרוחקים ואפילו לא ריאליסטיים אבל לא מדובר במשהו חריג לדעתי- כל דמות מגששת בדרכה שלה למה שהיה פעם- לנסות ולתת אמון בחזרה באנשים ובאהבה אבל בעיקר בעולם.
בסופו של דבר כל דמות מוצאת מקום משלה, נחמה- הסבא והסבתא מוצאים אותו במקום מעבר- שדה תעופה, מצפים כנראה לסוף ואילו הילד משלים עם המוות... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קניתי את הספר בעקבות הרבה שבחים שהעתירו עליו אחרים ועתה כשאני כמעט בסופו אני די תוהה על מה השבחים? בעיקרון יש לי חולשה לספרים המתארים את עולמם הפנימי של ילדים, זוהי צורת הביקורת הכי נוקבת לדעתי על עולמינו אנו של המבוגרים. בכל זאת הדמויות בספר זה היו מעט הזויות...וזה לא שחוסר ההגיון בעלילה מפריע לי אלא עצם העובדה שהדמויות אינן נגעו לליבי כלל. אוסקר, הגיבור הראשי, הוא בהחלט ילד בעל דפוס חשיבה והתנהגות לא קונבנציונאליים, אך הוא לא עורר בליבי שום חמלה או הזדהות בהקשר של התמודדותו מול האסון של 11.09 שבו נהרג אביו. סיפור העלילה המקביל המתרחש על רקע מלחמת בעו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשורה התחתונה, בסיכום מכלול הרגשות שהספר עורר בי, אני מגדירה אותו כספר טוב. אבל יכול היה להיות טוב יותר. יכול היה להיות ספר מדהים, אבל הוא מוחמץ.
ההחמצה מבחינתי היא בכך שסביב העלילה המרכזית המרגשת והמצמררת שעוסקת בהתמודדות הילד המיוחד הזה עם האסון שפקד אותו והאופן שבו הוא חווה את אותו יום גורלי, קיימת גם עלילת משנה הזויה ופלצנית, שבאה לידי ביטוי במכתבים המעצבנים של הסבא, ובעיקר - הסבתא. לחלקים האלה בספר לא רק שלא התחברתי, הם אף עוררו בי כעס על המחבר. כעס על כך שבמקום לברוא שתי דמויות בשר ודם שאפשר להבין אותן ולהזדהות איתן, ועל ידי כך ליצור את החיבור ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מבחינה רעיונית, הספר לא רע בכלל.
מבחינת הפואנטה שלו, נשארתי קצת מבולבלת. בסוף הספר חשבתי, "איפה ההמשך?" הרגשתי שפויר נורא ניסה להעביר לי מסר כלשהו ופספסתי אותו. אם הייתה לי סבלנות הייתי קוראת את הספר בשנית, אך בגלל שלא אהבתי אותו עד-כדי-כך, חיפשתי ביקורות וניתוחים שלו באנטרנט.
נוכחתי לגלות שאין שום פואנטה. (וגם אם ישנה, אני לא היחידה שלא מוצאת אותה. אם מישהו כאן כן, אשמח אם יבהיר לי במה העניין) ושלא תבינו לא נכון, אני בפירוש לא חושבת שלכל ספר "צריכה להיות נקודה כלשהי" או "מסר", אבל הספר הזה הרגיש כמו אחד שדווקא יש לו. מן רומן-פסאודו-מתוחכם שכזה.
בסך הכל כן ד... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר נהדר... הוקסמתי
היו רגעים שהרגשתי את הרגשת הדמויות והרגשתי רחמים ומחילה..
הסיפור לקח אותי למקומות שונים שמאוד נהנתי לבקר בהם ולראות זוויות ראייה שמעולם לא חשבתי עלייהם...
ספר מעולה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מקסים, כתוב בצורה אמינה מנקודת מבט של ילד. הבעיה היחידה היא התרגום. אני בטוחה שהושקעה בכך הרבה עבודה אבל ישנם ביטויים שניסו לתרגם אותם ישירות במקום למצוא ביטויים דומים בשפה העיברית.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה!!!
אחד הטובים שקראתי.
כל כך שנון ומצחיק ועצוב גם יחד....... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מיוחד, שונה, מסוגנן- מדהים!
עלילה נפלאה שבתוכה שזורים כל מיני "גימיקים" שגורמים לך לתפוס את הראש ולשאול איך לא חשבו על זה קודם מצד אחד ומהצד השני הלב מתכווץ לנוכח האיזכורים שלהם בסיפור (בעיקר התמונות בסופו).... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסוג הספרים שכשאתה נזכר בהם, הכל כ"כ מוחשי, עד שאתה לרגע חושב שזה היה סרט.
סיפור יפהפה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מתוך המדגם של "סימניה" אני נוכחת שנוטים לקרוא את "קרוב להפליא ורועש להחריד" בני הדור הצעיר. אני קראתי את הספר בנשימה עצורה, בלב פועם ובוכה, מתוך נקודת מבט של הורה.
על אף סגנון הכתיבה ההומוריסטי שפויר נטע בסיפור, הוא עצוב ומרגש להחריד. הדמות הראשית - אוסקר, ילד בן 9 שהתייתם מאביו בפיגוע האחד-עשר בספטמבר - מוצגת על ידי פויר באור בוגר ומחונן, החושף שפה פנימית שנהגו ביניהם האב ובנו.
סיפור מרתק ביותר, על ילד אחד קטן - קורבן אחד מני רבים לטרור העולמי - שהוא בבחינת אסון לאומי-כללי ובשביל אוסקר זהו האסון הפרטי שלו. זאת הדרך שלו להתמודד איתו, ועם הדמויות שנותרו בח... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני דווקא חושב שה"גימיקים" בספר תרמו, חלקם בצורה מאוד מרגשת, למשל, התמונות בסוף (אני לא אגלה בדיוק מה יש שם...). אותי הדמות של אוסקר ריגשה, ובכלל, זה ספר שמלא בדמויות מוזרות ומעניינות, וגם בעלילת משנה מעניינת.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מספר את סיפורו של אוסקר, ילד מיוחד בן 9, בן לאב שנהרג בפיגועי ה11 בספטמבר, היוצא למסע חיפוש בעקבות מפתח שמצא בארון של אביו, מסע שאמור לענות על השאלה כיצד אביו מת אך גם נועד להרגיע את נפשו הנסערת והפגועה.
אומרים על הספר הזה שהוא מלא בגימיקים וזה נכון, לא חסרים סופרים וספרים שהגיעו לרמות מאד מרגשות גם בלי להשתמש במה שנראה כתעלול לתפוס את תשומת ליבו של הקורא, אבל מצד שני- למי שקרא ואהב יהיה קשה לדמיין את הספר בלי כל הדברים הקטנים והמיוחדים שהוא מנוקד בהם. גם אם הם לכאורה מזוייפים וממוסחרים, עדיין יש בהם משהו, אותנטי, אנושי, נוגע.
קוראים לספר מוזר אבל מי שיעמ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
רק אחרי שסיימתי את הספר (לאחר כמה עצירות...), הצלחתי להחליט שאני אוהבת אותו...
בקיצור - ספר טוב - אבל דורש סבלנות...... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
תחושה של החמצה. הן מבחינת מהלך העלילה והן מבחינת הדרך שבה היא מתוארת.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוצר נשימה. מרהיב, מקורי, חכם ומרגש. גרם לי להתחיל לבנות מקדש למר פויר, מה שבעייתי, כי גם ככה אין לי יותר מדי מקום בדירה.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
