דייוויד (דוד) יוּם

דייוויד (דוד) יוּם

סופר

דייוויד יוּם (באנגלית: David Hume;‏ 7 במאי 1711 - 25 באוגוסט 1776) היה פילוסוף והיסטוריון סקוטי אשר נחשב בעיני רבים לפילוסוף החשוב ביותר שכתב בשפה האנגלית. החקירה הפילוסופית המוכרת והמשפיעה ביותר של יום היא חקירתו את מושג הסיבתיות. לצד זאת, ביצע יום חקירות רבות שנחשבות בעלות חשיבות רבה, ובהן חקירותיו בנושא זהות אישית, העולם החיצון ומשמעותם של שיפוטים מוסריים ושיפוטים אסתטיים.

יום הוא הפילוסוף השלישי והאחרון ברצף של שלושה פילוסופים שנחשבים לאבותיו של הזרם האמפיריציסטי: לוק, ברקלי ויום עצמו. היו מי שטענו (כדוגמת האידיאליסטים הבריטים של תחילת המאה ה-20, ובהם גרין וברדלי), כי יום, כפילוסוף האחרון ברצף, הביא את האמפיריציזם הבריטי של המאות ה-17 וה-18 אל קיצו, וכי המסקנות הספקניות של חקירותיו קעקעו את השאיפה להסביר את הידע האנושי כמבוסס על נתוני החושים בלבד.

יום היווה מקור השראה לפילוסופים רבים, בהם: עמנואל קאנט, שטען כי יום "העיר אותו מתרדמתו הדוגמטית", אדם סמית', שהיה ידידו הקרוב, וג'רמי בנת'ם. כתביו של יום, ובראשם "מסכת טבע האדם", זוכים לתפוצה נרחבת ולהשפעה רבה עד ימינו.
1.
2.
תמיד חשבתיו, הן בחייו והן מאז מותו, כמתקרב ביותר לאידאה של אדם בעל חכמה ומידות טובות בצורה מושלמת, עד מקום שטבעו החלוש של האדם מאפשר זאת.

אדם סמית על דוד יום

ספר זה עתיד היה למלא תפקיד גדול בפילוסופיה… זכותו הגדולה של יום בתורת ההכרה היא, שהוא גילה את הבעייתיות שבניסיון. בעייתיות זו מתגלה בשני מושגים: מושג הסיבתיות ומושג העצם… ביקורת זו של יום כלפי מושג הסיבתיות והעצם [במסכת טבע האדם] מפורסמת לא רק בגלל חריפותה, אלא בעיקר בגלל תוצאותיה ההיסטוריות… היא השפיעה על הדורות הבאים של הפילוסופים, על קאנט ועל הבאים אחריו עד הפוזיטיביסטים החדשים שבתחילת המאה העשרים ועד ויכוחו של הוסרל עם יום.

שמואל הוגו ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה

על מנת להבין את הפילוסופיה של יום עלינו לפנות ראשית ל`מסכת טבע האדם`.

האנציקלופדיה לפילוסופיה, לונדון וניו יורק 1967...

3.
4.
5.
6.
טענתה המרכזית של המסכת היא שטבע האדם כפוף לחוקים יסודיים, וניתן להבינו ולהסבירו באמצעות חקירה שיטתית של החוקים הללו. יום, השואב את השראתו מן המהפכה המדעית שחולל ניוטון ומן הפילוסופיה האמפיריציסטית, מקעקע ללא חת אמונות רווחות ומציע תחתיהן חידושים מרחיקי לכת. הוא תוקף את המטפיזיקה המסורתית, מפרק את הרוח לגורמיה, מגדיר מחדש את הסיבתיות, עורך דיון מרתק על טיבם של הרגשות, בוחן את מהותה של החירות ומציג תיאוריה של המוסר ושל הצדק....

7.
בעקבות חוסר שביעות רצון מיצירת נעוריו "מסכת טבע האדם", פנה הפילוסוף הספקן דיוויד יום (1711-1776) לבטא מחדש ובצורה נהירה יותר את רעיונותיו על אודות טבעה של ההכרה האנושית, במחקר בדבר בינת האדם (1748). מתוך נקודת המוצא האמפיריציסטית, המבקשת לבסס את המחשבה הפילוסופית על הנתון בניסיון, אגב התרחקות מרבית ממטאפיסיקה, חוקר יום את כשריה של התודעה ואת עקרונותיה הבסיסיים. חיבור זה אינו רק ניתוח ברור וממוקד יותר של רעיונותיו המרכזיים של יום, אלא הוא גם כולל נושאים חדשים לחלוטין ובעלי חשיבות פילוסופית רבה שאין למצאם ב"מסכת טבע האדם".מעבר לבחינת מקור מושגינו, אפיון שני סוגי הידיעה - מה שלימים נודע בתור ה"מזלג של יום" - ודיונו המפורסם של יום במושג הסיבתיות, כולל מחקר בדבר בינת האדם דיונים על חירות והכרח, על נסים ועל השגחה פרטית והעולם הבא - כל אלה מדגימים בלשון חדה ומרהיבה כיצד הבנתו של מושג בסיסי במחשבתנו, כמושג הסיבתיות, עשויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת ביחס לנושאים אשר טרדו מאז ומעולם את מוחם של פילוסופים ואנשי דת.סוגיות אלה ורבות אחרות עולות מתוך השפע הרעיוני הקיים במחקר בדבר בינת האדם, אשר השפיע רבות על ההיסטוריה של הפילוסופיה - החל בקאנט במאה ה-18 וכלה בפוזיטיביסטים הלוגיים של תחילת המאה ה-20 - ואשר הקריאה בו היא מופת של בהירות מחשבתית, מקוריות ותעוזה אינטלקטואלית.מחקר בדבר בינת האדם מתורגם כאן לראשונה לעברית. לספר מצורפת הקדמה מאת גיא אלגת, מאוניברסיטת נורת'ווסטרן (ארה"ב), על ההיסק הסיבתי ונטורליזם אצל יום....

8.

השלל מעונת מתנות סוף השנה מהורי התלמידים וההנהלה כלל השנה הרבה ספלים מלאים בשוקולד וסוכריות. טרנד תמוה שהחליף את המתנה המתבקשת והמצופה - ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
ספר כבד, למטיבי לכת בלבד. לא סגנון ההליכה שלי..... המשך לקרוא





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ