מאת אפיק דור

הכל אתחיל בבוקר שלו אחד שאדם אחד רחץ את כליו ואכניס אותם למגירה.

במגירה חמישה מדפים וכל אחד מהם רחוק מדלת המגירה בחמישה סנטימטר.

לפתע הטלפון צלצל האדם רץ לענות ובטעות אשאיר סיר אחד חצי על הקצה.

הסיר התנדנד הלוך ושוב הוא ראה את חייו מסתיימים, שאר הסירים צחקו בקול גדול וניסו לדחוף את הסיר המסכן.

הסיר כבר וויתר מזמן הוא פחד יותר מדי וחשב על לקפוץ. הוא בכן את חייו: נזכר איך יצרו אותו מחתיכת ברזל מותכת, איך עיצבו אותו איך הוא היה הדבר הכי חם בשוק, הוא נזכר איך אישה זקנה אחת בבוקר אחד קנתה אותו , והוא זכר איך אחרי שנפטרה הורישה אותו לנכד שלה, שרק לפני שניה עזב אותו כדי לענות לטלפון.

אחרי מחשבה ממושחת הוא אחליט שהוא אוהב את חייו.

"זהו זה" אמר הסיר בעצב. "אני מוכן למות" ובאותו הרגע בדיוק נפתחה הדלת. הסירים שתקו האיש נכנס סידר את הסיר וחזר לשטוף כלים.